Loading AI tools
סופר ספרדי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טירסו דה מולינה (בספרדית: Tirso de Molina; שמו שניתן לו לאחר לידתו: גבריאל טֶלְייֶס, (בספרדית: Gabriel Téllez); 24 במרץ 1579[1][2] מדריד – 20 בפברואר או 12 במרץ 1648 אלמסאן (Almazán) שבחבל אראגון) היה מחזאי, משורר ופרוזאיקן ספרדי, אחד מגדולי הסופרים של הבארוק הספרדי ושל מאת הזהב בתולדות התרבות הספרדית. היה נזיר, חבר במסדר המרצדיאני. ידוע במיוחד בגלל המחזה "El Burlador de Sevilla y Covidado de piedra" (הפתיין מסביליה והאורח מאבן) שבו הגיבור הראשי הוא דון חואן, סמל לאינדיבידואליזם חסר המעצורים, הפתיין הבוגד התמידי, שהיווה השראה ליוצרים כמו מולייר, מוצרט ולורנצו דה פונטה (באופרה "דון ג'ובאני)" וביירון.
לידה |
24 במרץ 1583 מדריד, כתר קסטיליה |
---|---|
פטירה |
12 במרץ 1648 (בגיל 64) אלמסאן, כתר קסטיליה |
שם לידה | Gabriel José López y Telléz |
מדינה | ספרד |
מקום קבורה | אלמסאן |
השכלה | אוניברסיטת אלקלה |
השקפה דתית | נצרות קתולית |
חתימה | |
הנתונים הביוגרפיים על טירסו דה מולינה בעיקר על ילדותו ונעוריו הם מעטים מאוד ושנויים במחלוקת, כולל במה שנוגע להוריו ולתאריך לידתו. נולד במדריד בשנת 1579 כגבריאל טלייס והוטבל בנצרות קתולית בקהילה (פארוכיה) סאן סבסטיאן בעיר, בתאריך 29 במרץ 1579. זמן רב היו סבורים (הנחת החוקרת בלנקה דה לוס ריוס) כי נולד בשנת 1584 כבן בלתי חוקי של ,פדרו טלייס חירון (Pedro Téllez Giron), הדוכס השלישי של אוסוּנה (Osuna), או אולי של חורחה דה אלנקאסטרה (Jorge de Alencastre). כיום ידוע כי הוריו היו אנשים מהמעמד הנמוך. אביו, אנדרס לופס, היה משרת של הרוזן דה מולינה הררה, ושם אמו היה חואנה טלייס.[3][4] אחותו הגדולה של הסופר, קטלינה טלס, הייתה לנזירה במנזר מגדלנה הקדושה במדריד, תחת השם קטלינה דה סאן חוזה. גבריאל טלס למד באוניברסיטת אלקלה דה אנארס, שם הכיר את לופה דה וגה.
ב-4 בנובמבר 1600 הצטרף גבריאל טלייס למסדר הנזירים "הבתולה הקדושה מריה של הרחמים ושל פדות השבויים" (ידוע כ"לה מרסד" La Merced או המסדר המרסדיאני). חי ולמד במנזרים שונים, כאשר את תקופת החניכות עבר במנזר סאן אנטולין בגוודלחרה (ספרד) (1601) ולאחר מכן הוסמך ככומר בעיר טולדו בשנת 1606. שם המשיך לימודיו לאמנויות ולתאולוגיה.
התגורר בטולדו תקופה ארוכה ושם עשה את התחלתו כסופר תחת שם -העט טירסו דה מולינה. משם נסע בכמה מסעות - לגליסיה (בשנת 1610 או 1611), עיר סלמנקה (בשנת 1619 ולליסבון. התגורר זמן מה עם בסביליה, סוֹריה - אראגון, סגוביה וואיאדוליד.
יש סבורים שהמצליחים שבמחזותיו נכתבו בתקופה 1612–1625. בגלל טענות שהועלו על ידי חוגים כנסייתיים נגד כתביו הספרותיים ומחזותיו, כבר בשנים 1614–1615, נאלץ טירסו דה מולינה לסגת למנזר אסטרקוואל (Esterquel) בארגון.
לאחר מכן, במשך כשלוש שנים, ב-1616–1618 מילא שליחות דתית-חינוכית כפרופסור לתאולוגיה בסנטו דומינגו באיי הודו המערביים, ברפובליקה הדומינקנית של היום. בהזדמנות זו נהיה התוודע לפרטים רבים של תולדות כיבוש אמריקה הדרומית והמרכזית על ידי הספרדים (לה קונקיסטה), שהשתמש בהם ביצירותיו. השנים 1621–1625 מצאו אותו שוב במנזר המרצדיאני בעיר הולדתו, מדריד.
במדריד השתלב טירסו דה מולינה במפגשים של האקדמיה לשירה שהקים שם סבסטיאנו דה מדראנו.השתתף בתחרויות לשירה שידעו תנופה באותן השנים והשקיע זמן ומרץ רבים בכתיבת מחזות. הכיר, פרט ללופה דה וגה, דמויות מופת של חיי התרבות בספרד, כמו פרנסיסקו דה קוודו, לואיס דה גוגורה אי ארגוטה, פדרו קלדרון דה לה ברקה, חואן רואיס דה אלרקון. במדריד פורסמו בשנית 1624–1635 חמישה כרכים ממחזותיו. בשנת 1625, הואשם כי כתב קומדיות חילוניות ו"בלתי מוסריות",ונקרא לתת הסברים בפני ה"חונטה" לרפורמת המנהגים "Junta de Reformación de las Costumbres" שהוקמה בקסטיליה על ידי ה"רוזן-דוכס" דה אוליוורס.
אנשי הכנסייה לא התשכנעו מדבריו של האח גבריאל טלייס ואסרו עליו להתעסק בתיאטרון. מסדרו החליט להגלותו אל המנזר קואנקה שבארגון. למרות הכל המשיך טירסו דה מולינה לכתוב עוד מחזות, עד שנת 1632. ב-1626 הופיע שוב במדריד ומשם נשלח לנהל כ"קומנדאדור" את מנזר המסדר בטרוחיליו, על יד קאסרס בחבל אקסטרמדורה. היישוב טרוחיליו היה מקום מוצאם של הקונקיסטדורים למשפחת פיסארו.
לאחר מכן שב לטולדו ואחר כך שוב למדריד ובשנים 1632–1639 התגורר בקטלוניה. בהזדמנות זו קודם במסגרת המסדר והגיע לדרגת "דפינידור חנראל", והוטלה עליו המטלה לכתוב את ההיסטוריה של המסדר. בשנת 1639 הוענק לו על ידי האפיפיור אורבנוס בשמיני את תואר "מגיסטר" של המסדר. כעבור שנה הוגלה שוב פעם לפרק זמן קצר לקואנקה. אולם את שנותיו האחרונות בילה בסוריה, בארגון, שם מונה בשנת 1645 בתפקיד הראשי - פריור - של המנזר.
טירסו דה מולינה הלך לעולמו בשנת 1648 במנזר המרסדיאני באלמסאן, על יד סוריה.
La venganza de Tamar) 1621 - 1623).
הנאמנות מול הקנאה (La lealtad contra la envidia) și (Todo es dar en una cosa).
I, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 1999. ISBN 84-923453-4-9.
II, ed. M. Zugasti, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2003. ISBN 84-95494-03-5 * Obras completas. Autos sacramentales I, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 1998. ISBN 84-923453-3-0.
,Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2000. ISBN 84-95494-01-9.
dos comedias palatinas, ed. E. Galar, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2005.ISBN 84-95494-17-5
ed. S. Eiroa, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2003. 252 pp. ISBN 84-95494-08-6.
,dos comedias hagiográficas, ed. L. Escudero, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2004. 513 pp. ISBN 84-95494-15-9.
Instituto de Estudios Tirsianos, 2003. 224 pp. ISBN 84-95494-09-4
Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2001. 110 pp. ISBN 84-95494-04-3.
ed. A. Hermenegildo, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2005, 226 pp. ISBN 84-95494-16-7.
ed. S. Eiroa, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2001, 299 pp. ISBN 84-95494-02-7.
(רוברט לאואר - טירסו דה מולינה, קלדרון והקומדיה המורכבת של עידן הזהב, אסטודיוס, 156-157, 1987, עמ' 145–154 באנגלית)
(מיגל סוגאסטי - על עלילה ותיאטרון אצל טיסו דה מולינה בספר קומדייה עלילתית: מחברות ימי התיאטרון הקלאסי, עורכים: פליפה ב. פדראסה חימנס, רפאל גונסאלס קנייאל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת קסטיליה-לה מאנצ'ה, אלמגרו, 1997, בספרדית)
(איליאנה ברלוג'ה - תולדות התיאטרון העולמי - ימי קדם. ימי הביניים. רנסאנס - ההוצאה הדידקטית והפדגוגית, בוקרשט, 1981 - ברומנית)
(אן ניקרסון יוז - דימויים דתיים בתיאטרון של טירסו דה מולינה, הוצאת אוניברסיטת מרסר, מייקון, ג'ורג'יה, 1982- באנגלית)
(ג'ונתן תאקר - משחק תפקידים והעולם כבמה בקומדיה, הוצאת אוניברסיטת ליברפול, 2002 - באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.