טינטורטו

טינטוֹרֶטוֹ (באיטלקית: Tintoretto‏; 29 בספטמבר 1518 – 31 במאי 1594) הוא כינויו של יאקופו קומין (Jacopo Comin), צייר בן הרפובליקה של ונציה, מחשובי ציירי אסכולת ונציה והרנסאנס באיטליה. יצירתו של טינטורטו מאופיינת בשימוש בקומפוזיציות תאטראליות ובצבעים עזים, שבזכותם זכה לכינוי 'איל פוריוזו' (Il Furioso).

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: צורך בוויקיזציה ובהגהה של העברית ובתוספת מקורות.

טינטורטו
Tintoretto

דיוקן עצמי (1588), מוזיאון הלובר, פריז
לידה	29 בספטמבר 1518 ונציה, הרפובליקה של ונציה
פטירה	31 במאי 1594 (בגיל 75) ונציה, הרפובליקה של ונציה
שם לידה	יאקופו קומין
מקום קבורה	מדונה דל'אורטו
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	מנייריזם, האסכולה הוונציאנית
הושפע על ידי	טיציאן, Bonifazio Veronese
יצירות ידועות	St. Roch in Glory, צליבה, Christ Washing the Disciples' Feet
בן או בת זוג	Faustina de Vescovi
צאצאים	Domenico Tintoretto, Marco Tintoretto, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
חתימה

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

טינטורטו נולד כיאקופו קומין בוונציה בשנת 1518, הבן הבכור מתוך 21 אחים. אביו, ג'ובאני, היה צבע בדים (טינטורה באיטלקית) ומכאן קיבל את כינויו, טינטורטו - צבע קטן. מקור המשפחה הוא בברשה בלומברדיה, שהייתה אז חלק מהרפובליקה של ונציה. בעבר מקובלת הייתה הסברה כי מקור המשפחה בעיירה הטוסקאנית לוצ'ה.^{[דרוש מקור]}

בילדותו נהג טינטורטו לצייר על קירות ביתו. בערך בשנת 1533 נשלח טינטורטו אל הסטודיו של הצייר טיציאן, כדי להתמחות בסדנא שלו. טינטורטו שהה בסטודיו רק עשרה ימים וטיציאן שלח אותו בחזרה הביתה. ייתכן כי הסיבה לכך הייתה שטיציאן ראה כמה ציורים חדשניים ומרעננים שנוצרו על ידי טינטורטו, מה שגרם לו לקנא באמן הצעיר והמבטיח, או להבין שבשל גישתו העצמאית לא יוכל להיות תלמיד נוח.^{[דרוש מקור]}

למרות זאת, ניכרת השפעתו הרבה של טיציאן על יצירתו של טינטורטו. עדות לכך ניתן למצוא בכתובת שכתב על קיר הסטודיו שלו - "Il disegno di Michelangelo ed il colorito di Tiziano" (עיצובו של מיכלאנג'לו, צבעיו של טיציאן).^{[דרוש מקור]} אכן השפעתו של מיכלאנג'לו ניכרת בעיצוב הדמויות בציוריו.

טינטורטו היה הצייר הרשמי של הרפובליקה הוונציאנית ויצר תמונות רבות עבור ארמון הדוג'ה. את ציוריו של טינטורטו מאפיינות קומפוזיציות תיאטרליות וצבעים עזים. בשל שימושו הדרמטי בפרספקטיבה וצורות תאורה מיוחדות, הוא נחשב למבשר אומנות הבארוק.

טינטורנו הוזכר בספרו של ג'ורג'ו וזארי חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר.

גלריה

• 
  מציאת גופתו של מרקוס הקדוש, יצירת מופת 1562-6
  שמן על בד
  398x315 ס"מ
  גלריית האקדמיה, ונציה
• 
  נס העבד, 1548
  שמן על בד
  415x544 ס"מ
  גלריית האקדמיה, ונציה
• 
  המטה של אצולה (1544-45), המוזיאון הלאומי שבפוזנן
• 
  אריאדנה, ונוס ובכחוס (1576-77) ארמון הדוג'ה
• 
  הסעודה האחרונה, 1590-4
  שמן על בד
  365x568 ס"מ
  כנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורה, ונציה
• 
  ישו ביחד עם מרי ומרתה (ca. 1560), פינקוטק הישן, מינכן
• 
  גן העדן, עבודת ההכנה ליצירת המופת גן העדן שמוצגת בארמון הדוג'ה (1588), מוזיאון הלובר, פריז
• 
  סן מרקו הצלת עבדים, (1548), גלריית האקדמיה, ונציה
• 
  קין והבל, (1550-53), גלריית האקדמיה, ונציה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טינטורטו

• טינטורטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• טינטורטו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• טינטורטו, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
• טינטורטו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• טינטורטו, באתר Discogs (באנגלית)