Loading AI tools
חגיגת סיום בנייתו של בית המקדש מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.
האירוע התקיים בעבר על ידי משה רבנו כאשר הושלמה בנייתו של המשכן, על ידי שלמה המלך כאשר הושלמה בנייתו של בית המקדש הראשון, על ידי כנסת הגדולה כאשר הושלמה בנייתו של בית המקדש השני ועל ידי הורדוס כאשר הושלם שיפוצו של בית המקדש השני.
על פי פירושים שונים למקרא, ייערך אירוע זה גם עם השלמת בנייתו של בית המקדש השלישי בגאולה.
המשכן נחנך בראש חודש ניסן בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים.[1] ישנה מחלוקת פרשנית לגבי ימי המילואים, אם היו אלה ימים לקראת החניכה או אחריה[2].
בית המקדש הראשון נחנך בח' בתשרי[3].
יש הרואים בהבדל שבין תאריכי החניכה הבדל מהותי בתפקיד המשכן לעומת המקדש. לוח השנה לחגי ישראל מתחיל בראש חודש ניסן, בהתאמה המשכן משמש לעבודת הפולחן הפרטית של עם ישראל. ראש חודש תשרי לעומת זאת הוא ראש השנה ללוח השנה החקלאי ובכך הוא אוניברסלי. בהתאמה, שלמה בתפילתו בחנוכת המקדש מבקש שהמקדש יהווה מקור פולחן ותפילה לכלל הגויים[4].
בית המקדש השני נחנך בג אדר בשנה השישית לדרייוש מלך פרס.[5]
ישנם מקורות סותרים לגבי תיארוך סיום השיפוץ שעשה הורדוס לבית המקדש, התיארוכים נעים בין כ-10 שנים לפנה"ס לכ-20 לספירה[6][7][8].
ישנם מקורות רבים בתנ"ך המציינים את קיומו של האירוע בזמנים שונים. חנוכת המשכן מתועדת בתורה:
"וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ"
חנוכת בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך מתועדת בנביאים:
"וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה' בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית ה' הַמֶּלֶךְ וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
חנוכת בית המקדש השני על ידי כנסת הגדולה מתועדת בכתובים:
"וַעֲבַדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא וּשְׁאָר בְּנֵי גָלוּתָא חֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה בְּחֶדְוָה. וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה תּוֹרִין מְאָה דִּכְרִין מָאתַיִן אִמְּרִין אַרְבַּע מְאָה וּצְפִירֵי עִזִּין לחטיא [לְחַטָּאָה] עַל כָּל יִשְׂרָאֵל תְּרֵי עֲשַׂר לְמִנְיָן שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"
את החגיגות שהתקיימו עם השלמת שיפוצו של בית המקדש השני על ידי הורדוס מתאר יוסף בן מתתיהו בספר יוסיפון פרק נ"ה. הוא מתאר שם את השמחה הרבה, התשבחות לה' והקורבנות המרובים שהוקרבו אז.
בספר יחזקאל נאמר[9]: ”שִׁבְעַת יָמִים יְכַפְּרוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְטִהֲרוּ אֹתוֹ וּמִלְאוּ ידו [יָדָיו]: וִיכַלּוּ אֶת הַיָּמִים וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם וְאֶת שַׁלְמֵיכֶם וְרָצִאתִי אֶתְכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה.”
על-פי פירושו של הרמב"ן על יחזקאל, נסובים פסוקים אלו על חנוכת המקדש שתתקיים בגאולה העתידה, לאחר השלמת בניית בית המקדש השלישי.
יש הסוברים שמצוות חנוכת המקדש היא מצווה המתקיימת תמיד, כאשר נגמרת בניית בית המקדש, אולם גם בכך נחלקו האם היא נחשבת כמצווה בפני-עצמה או לא:
בעל ההלכות גדולות מנה מצווה זו בפני עצמה. אולם הרמב"ן, אף-על-פי שמסכים עמו שהיא אכן מצווה הנוהגת לדורות, אינו מונה אותה בפני עצמה. הסיבה לכך היא שהוא מונה את מצוות חנוכת המקדש בכלל מצוות בניין בית המקדש[10].
לעומתם, סובר הרמב"ם שאינה מצווה לדורות, וכל הקורבנות שהוקרבו על ידי הנשיאים במדבר, שלמה המלך וכנסת הגדולה היו בתורת הוראת שעה בלבד.
את מצוות חנוכת המקדש קיימו מייד לאחר גמר בניין בית המקדש, משום שעיכוב בעבודת בית המקדש למרות שהוא מוכן לעבודה הוא אסור. למרות זאת, אם ישנו חלק בבית המקדש שאינו מוכן, למרות שהוא חלק שאינו עיקרי ואינו נצרך עבור עבודתו הסדירה של בית המקדש[11], אכן המתינו עד סיומן המוחלט של עבודות הבנייה, ורק לאחר מכן נערכו חגיגות החניכה.
למרות שלא נזכר בתורה במפורש חיוב על שמחה בעת חנוכת המקדש, למדו זאת המפרשים ממספר מקומות:
מכך למדו שחובה על עם ישראל לבוא לחגיגות חנוכת המקדש ולשמוח.
בספר יוסיפון[17] כותב יוסף בן מתתיהו שלאחר השלמת השיפוצים שעשה הורדוס בבית המקדש השני נהג עם ישראל לחגוג זאת מדי שנה ביום בו הושלמו עבודות הבנייה ונערכה חנוכת המקדש. כיום לא מציינים יום זה בחגיגות מיוחדות.
בחודש ניסן, בו נערכה חנוכת המקדש הראשונה - עם סיום עבודות בניית המשכן במדבר סיני, אסור להתענות. הסיבה לכך היא משום שחציו השני של החודש הוא חג הפסח והימים שלפניו ואחריו[18], וחציו הראשון - הוא הימים בהם הוקרבו קרבנות נשיאי השבטים של עם ישראל, כחלק מחגיגות חנוכת המקדש. ימים אלו מצוינים עד היום באי-אמירת תחנון, ובקריאה בתורה המיוחדת לכל יום, לפי הנשיא שהקריב את קרבנו ביום זה.
הראשונים כתבו שאין נופלים אפיים (אמירת תחנון) בימים שבין יום כיפור לסוכות משום שבימים אלו הושלמה בנייתו של בית המקדש הראשון ונערכו חגיגות חנוכת המקדש.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.