חומות עכו

חומות עכו הן החומות המקיפות את העיר העתיקה בעכו, אשר נבנו בתקופה העות'מאנית.

Thumb — תרשים חומות עכו. אדום: חומת היבשה, ירוק: החפיר, כחול: חומת הים, צהוב: שערים

בתקופה הצלבנית עברה חומת היבשה הצפונית בתוואי צפוני מזה של החומה העות'מאנית, ושטחה של העיר העתיקה היה גדול יותר. היא כללה את העיר הישנה ואת העיר החדשה מצפון לה. שטח זה, שצורתו כשל משולש, החל להיות מיושב בצפיפות לאחר תום המצור על עכו בשנת 1191, ואז גם נקבע שמו - "מון מיזאר" (צרפתית Mont Musard). בצדדים הפונים אל הים לא בנו הצלבנים חומה כלל.

החומות העות'מאניות הוקמו במשך תקופה שנמשכה 90 שנים, החל בשנת 1750 ועד 1840. החומה העות'מאנית הראשונה הוקמה על ידי דאהר אל עומר בשנים 1750–1751, ובחלקה, בצדה המזרחי, היא חופפת ומשולבת בחומת היבשה הצלבנית. גובהה של חומה זו הגיע לכ-10 עד 13 מטר, ורוחבה עמד על מטר אחד. החומה הוקמה בחיפזון, ללא חפיר וסוללה, אך נקבעו בה מגדלי הגנה. בחומה נפתחו שני שערים, "שער היבשה", שניצב בחומה המזרחית (כיום רחובות יהונתן החשמונאי וצלאח א-דין), ו"שער הים" בדרום העיר, שהוביל אל הנמל.

חומות אלה חוזקו בין 1775 ו-1779 על ידי אחמד אל-ג'זאר, והגנו על העיר אף במצור שהטיל נפוליאון על העיר בשנת 1799. אל-ג'זאר ויורשיו המשיכו לבצר ולחזק את החומות לאחר המצור, בין השנים 1800 ל-1814, כך שיוכלו לעמוד גם בפני התקפה ארטילרית. ביצורים אלה כללו חומת מגן, תעלת הגנה, עמדות לתותחים, שחלקם ניצבים במקומם גם כיום, ושלושה מגדלים. מאז לא בוצעו בחומות העיר שינויים ניכרים.

בשנת 1910 נוספו שני שערים נוספים בחומה הצפונית - הראשון במרכזה (כיום רח' ויצמן), והאחר בפינה הצפון-מערבית של העיר, סמוך לחוף הים התיכון (כיום רח' ההגנה). חומות העיר נסקרו בשנים 1995 ו-1998. חומות עכו מונצחות על בול שהוציא דואר ישראל בשנת 1967 בערך נקוב של 0.15 ל"י.

צורתן של החומות היא כשל מחומש. בצד הפונה אל היבשה כללו החומות שלושה קווים מקבילים, ובהם החומות עצמן על ביצוריהן ומגדליהן, החפירים, מוצבים בולטים (באסטיון) ועוד. אחת החומות השתמרה כמעט בשלמותה, בעוד ששתי האחרות נהרסו כמעט לחלוטין.

החומה הפונה אל הים היא ברובה החומה המקורית שבנה דאהר אל עומר ואשר חוזקה על ידי אל-ג'זאר. חומת היבשה הקיימת היא בעיקר זו שהוקמה על ידי אל-ג'זאר, ועל כן היא קרויה על שמו. חומת היבשה השתמרה לכל אורכה, יחד עם החפיר החיצוני המקביל לה; ואילו בצדדים הפונים אל הים, נקטע רצף החומה ליד חאן א-שוורדה ונמל עכו במזרח, ובמקום בו נצבה מצודת ההוספיטלרים במערב.

בחומת היבשה המזרחית קבועים שני גרמי מדרגות רחבים, העולים אל החומה, ובקצה העליון שלהם ניצבים שני מגדלים קטנים. מקום זה מכונה "המאוזולאום", בשל כך שבמקום זה נטמנו שרידיהם של רבים ממאות החללים המצרים שנהרגו בפיצוץ הגדול של ארסנל התחמושת בעיר בעת הפגזת עכו ב-1840.

בחומות עכו משולבים מספר מגדלים:

חומת היבשה - בורג' אל-חזנה ליד מצודת עכו, בורג' מחמת ממזרח לה, בורג' אל-קומאנדר בפינה הצפון-מזרחית של העיר (ומתחתיו הארסנל ההיסטורי ומוזיאון "אוצרות בחומה" - ראו להלן), בורג' נבי צלאח במרכזה של החומה המזרחית, וקאפו בורג' (מגדל השער) ליד שער היבשה וחופי מפרץ עכו.
חומת הים - בורג' אל-סולטאן ליד חאן א-שוורדה, בורג' סנג'אק (מגדל הדגל) בפינה הדרום-מערבית של העיר (מקום בו ניצב המגדלור), בורג' אל-קאשלה ובורג' אל-חדיד לאורך חומת הים המערבית, ובורג' אל-קואריים (הידוע גם כבורג' כרים או המגדל האנגלי) בפינה הצפון-מערבית של העיר.

בשנת 2007 נפתח במרתפי החומה המזרחית באזור הקרוי "בּוּרג' אל־קומנדאר" (קרי: מגדל המפקד), המוזיאון לאתנוגרפיה ולפולקלור של עכו והגליל המערבי בשם אוצרות בחומה. באגף הראשי יש שיחזור של שוק עות'מאני מהמאה ה-19, ובו חנויות של בעלי מלאכה שונים. בחלק אחר של המוזיאון יש תצוגה של אוספים שונים כמו פעמונים, ריהוט, כלי קרמיקה ועוד.

שרידי יסודותיו של ארמון הטמפלרים נמצאים בפינה הדרום-מערבית של העיר, בין בורג' סנגאק מדרום ובורג' אל-קאשלה מצפון, והם מוצפים במי הים. במקום זה ניצב ארמון הטמפלרים, שאין לבלבל בינו ובין מצודת עכו בצפון העיר העתיקה. הארמון חרב בעת המצור ששמו הממלוכים על העיר בשנת 1291. שרידיו שקעו וטבעו, והם נראים כיום כמעין בריכה. מנהרת הטמפלרים שהתגלתה בשנת 1994 הובילה מהארמון אל הנמל הפיזאני ממזרח לו.