חוטולון

חוטולון (במונגולית: Хотол Цагаан гүнж; בערך 1260^[1] – בערך 1307^[2]), הייתה אשת אצולה מונגולית, לוחמת, בתו המפורסמת ביותר של קאידו (נינו של ג'ינגיס חאן) ששלט מנהר האוקסוס (הגבול המערבי של אוזבקיסטן) עד אזור אלטאי ושינג'יאנג שבצפון מערב סין^[1].

Qutulun daughter of Qaidu

על פי רשיד א-דין, חוטולון הייתה הבת האהובה על קאידו, שסמך עליה ונעזר בה^[3]. הוא אף נתן לה לבחור עם מי להתחתן, דבר שהיה חריג בזמנו.^[1] מרקו פולו תיאר אותה כאישה יפה ולוחמת חזקה מכל גבר^[4]. הוא מספר שחוטולון התעקשה שכל גבר שרוצה להתחתן איתה יהיה חייב להביס אותה בהיאבקות, או לתת לה מאה סוסים אם יפסיד. עקב כך נאמר שבשלב מסוים היה לה עדר של עשרת אלפים סוסים. אפילו כשהגיע נסיך נאה ומוכשר ב-1280, והוריה ביקשו ממנה לתת לו לנצח כדי שתתחתן איתו, היא סרבה ואמרה שלעולם לא תתן לעצמה להפסיד אם היא יכולה לנצח, והיא אכן ניצחה אותו.^[4]

מרקו פולו ורשיד א-דין כתבו שמכיוון שלא נישאה, ומכיוון שבילתה זמן רב עם אביה במסעות מלחמה, החלו שמועות זדוניות על יחסים ביניהם, ומציינים כי ייתכן שעקב כך בסופו של דבר היא ניאותה להתחתן^[3][4]. העובדה שחוטולון ידעה להילחם, לירות בחץ וקשת ולרכב על סוסים לא הייתה חריגה לנשים מונגוליות באותה התקופה. אבל העובדה שחוטולון נלחמה בפועל בקרב, הייתה חריגה מאוד ומלמדת על הייחודיות שלה^[1].

בתרבות

חוטולון נחשבת כבסיס לדמותה של טורנדוט, שנמצאת במרכז מספר יצירות מערביות. בעוד שבתרבות המונגולית היא זכורה כספורטאית ולוחמת מפורסמת, בעיבודים מערביים היא מתוארת כאישה גאה שנכנעת סוף סוף לאהבה. בספר האגדות האסייתי של François Pétis de la Croix (אנ') מתחילת המאה ה-18, מופיעה דמות בשם טורנדוט, שיבוש של הביטוי הפרסי (Tūrān-i dukht) שמשמעותו בת טוראן (מרכז אסיה, אנ'), ומוצגת כביתו של אלטון חאן הסיני^[1]. אולם בסיפורו של פטיס דה לה קרואה היא אינה נאבקת במחזריה, והם אינם מהמרים על סוסים; אלא, היא מבקשת מהם לענות על שלוש חידות, והם מוצאים להורג אם הם לא יכולים לפתור אותן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוטולון בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. Michal Biran, 3. Qutulun: The Warrior Princess of Mongol Central Asia, University of California Press, 2020-07-28, עמ' 64–82, ISBN 978-0-520-97078-6
2. Jack Weatherford – The Wrestler Princess in Lapham’s Quarterly
3. Rashid al-Din, translator John Andrew Boyle, The Successors of Genghis Khan
4. Morris Rossabi, From Yuan to Modern China and Mongolia: The Writings of Morris Rossabi, BRILL, 2015-01-27, עמ' 354-355, ISBN 978-90-04-28529-3