חביב בן אוס אבו תמאם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חביב בן אוס אבו תמאם (בערבית: حبيب بن أوس الطائي; בקירוב 796/807 – 845), מוכר יותר בכוניה אבו תמאם (בערבית: أبو تمام), היה משורר ערבי שנולד להורים נוצרים והתאסלם במהלך חייו.[1] הוא ידוע בעיקר בספרות בשל אוסף השירים המוקדמים שלו מהמאה ה-9 הידועים בשם "החמאסה", הנחשבת לאחת האנתולוגיות הגדולות ביותר של הספרות הערבית שכונסו אי פעם. החמאסה הכיל 10 ספרי שירים, עם 884 שירים בסך הכל.[2]