זן (בודהיזם)
מסורת רוחנית במסגרת הבודהיזם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
זן (קאנג'י: 禅, רומאג'י: Zen) הוא שמו היפני של זרם בודהיסטי ממסורת המהאיאנה שהתפתח בסין, שם הוא נקרא צ'אן (סינית: 禪, פין-יין: Chán). זרם זה התפשט מסין למדינות נוספות במזרח אסיה, למשל לקוריאה, ליפן, ולווייטנאם. תורת הזן נפוצה כיום גם בעולם המערבי, וקיימים מרכזי זן רבים ברבות ממדינות העולם.
שורשים, סיווג והנהגה | |
---|---|
דת | בודהיזם |
זרם | מהאיאנה |
מייסד | בודהידהרמה |
תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
רעיונות עיקריים | הדגשת חשיבות המדיטציה והמעטת ערכו של הלימוד האינטלקטואלי |
ארגונים ופעילות | |
מוסדות | צ'אן בודהיזם, סון קוריאני, זן, זן טייוואני2 |
הזן מדגיש את חשיבותה של המדיטציה והבעתה בחיי היום יום כדי להגיע לנירוואנה, המכונה סאטורי ביפנית, וממעיט בערכו של לימוד אינטלקטואלי להשגת מטרה זו. על אף שנהוגים סגנונות מדיטציה רבים בזרם הזן (למשל מדיטציה בהליכה, באכילה, ובשירה), כל זרמי הזן שמים דגש מיוחד על מדיטציה בישיבה, המכונה ביפנית זאזן, שמטרתה "ראיית הדברים כפי שהם", כלומר הפנמה אישית ולא אינטלקטואלית של הרעיון הבודהיסטי של "היעדר העצמי", ושאיפה למצוא פתרון לדוקהה.
הזן, בדומה לתורות אחרות במזרח אסיה, נחשב לעיתים דת, לעיתים דרך חיים ולעיתים פילוסופיה. אמונה באל או אלים אינה ממלאה תפקיד חשוב בזן, אך הזן אינו מניח או שולל את קיומה של ישות טרנסצנדנטית או בוראת כמו אלוהים, או את רעיון הסמסרה והקארמה הקיימים בדתות ההודיות (כולל מסורות הטהרוואדה של הבודהיזם), עובדה שאפשרה לזן להתפשט במהירות לאזורים בעלי אמונות עממיות שונות במזרח אסיה, ובמאה האחרונה אפשרה לו להתפשט גם למערב. החתירה להארה של בודהה נתפסת בזן כדבר מעשי, ולכן בזן, כמו בזרמים מהאיאנים אחרים, ישנה חתירה להארה מוחלטת, אך גם לקיום יום יומי על פי ההארה.
במדינות בהן הזן נפוץ, הוא השפיע רבות על האמנות, לרבות קליגרפיה, שירה, פיסול, תיאטרון, גינון ואדריכלות.