זכויות להט"ב בפוארטו ריקו
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) במדינת החסות של ארצות הברית בפוארטו ריקו מוגדרות בין המתקדמות ביותר בעולם. לפוארטו ריקו ישנה השפעה רבה על מעמד חקיקת זכויות הלהט"ב בשטחה מהשפעתה של ארצות הברית. נישואים חד מיניים הפכו לחוקיים בשטחה לאחר פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנת 2015 שקבע כי האיסור על נישואים חד-מיניים ברמה הפדרלית במדינה איננו חוקתי ובכך, קבע כי לזוגות חד-מיניים ישנה זכות חוקתית להינשא תחת התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית בעוד מושל פוארטו ריקו (אנ') אלחנדרו גרסיה פאדייה (אנ') חתם על צו ביצוע המחייב סוכנויות ממשלתיות באי לציית לפסיקה תוך 15 ימים.
.svg) | |
| פוארטו ריקו | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז 2003 |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 2018, ניתוח להתאמה מגדרית לא נדרש |
| שירות צבאי | לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת, ארצות הברית אחראית להגנה |
| הגנה מפני אפליה | הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בתעסוקה ופשעי שנאה |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | ישנה הכרה מוגבלת בשותפות מקומית מאז 2013, נישואים חד-מיניים מאז 2015 |
| אימוץ | ישנה הכרה באימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים מאז 2015 |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד |
פוארטו ריקו מכוסה גם על ידי החוק הפדרלי של ארצות הברית, חוק מתיו שפרד וג'יימס בירד ג'וניור למניעת פשעי שנאה (אנ') שכולל נטייה מינית וזהות מגדרית כעילות מוגנות מפני פשעי שנאה מאז 2009 ומוגנת על ידי צבא ארצות הברית מאז חתימת חוזה פריז (1898) שמאפשר ללסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לשרת בגלוי בכוחותיו. טרנסג'נדרים בפוארטו ריקו החלו להיות רשאים לשנות את מגדרם החוקי בתעודות לידה מאז 2018.
בשנת 2002 קבע בית המשפט העליון בפוארטו ריקו כי האיסור ברחבי האי על פעילות הומוסקסואלית בהסכמה הוא חוקתי.[1] עם זאת, שנה לאחר מכן פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית על האיסור כבלתי חוקתי בכל החוקים המדינתיים והטריטוריאליים של ארצות הברית מעבר לים המענישים פעילות הומוסקסואלית בהסכמה בפסד הדין לורנס נגד טקסס כמו גם ברמה הפדרלית בשטחי ארצות הברית. פוארטו ריקו שינתה את חוק העונשין שלה ב-2004 בעקבות פסיקת בית המשפט וביטלה את האיסור על פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה מתוכן חוק איסור "מעשי הסדום" שלה.
ב-19 במרץ 1999 חתם מושל פוארטו ריקו פדרו רוסלו (אנ') על החוק H.B. 1013, שהגדיר נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בלבד באומרו "חוזה אזרחי לפיו גבר ואישה מסכימים הדדית להפוך לבעל ואישה".[2] בשנת 2008, היה ניסיון לא מוצלח באספה המחוקקת (אנ') להגיש משאל עם לשינוי חוקת פוארטו ריקו (אנ') עבור הגדרת נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בלבד ובכך, לאסור דה יורה על הכרה בנישואים חד מיניים באופן חוקתי.[3] חקיקה דומה נכשלה ב-2009.[4]
זוג נשים המתגוררות בפוארטו ריקו, שיוצגו על ידי "Lambda Legal Defense and Education Fund" (אנ'), ארגון זכויות להט"ב אמריקאי, הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי של ארצות הברית עבור מחוז פוארטו ריקו (אנ') ב-25 במרץ 2014, בה ביקשו הכרה בנישואיהם שנערכו במסצ'וסטס ב-2004. ארבעה זוגות חד-מיניים נוספים הצטרפו כתובעים בתיק בחודש יוני.[5] השופט חואן פרז-ג'ימנס (אנ') דחה את התביעה ב-21 באוקטובר 2014, וקבע כי פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק הדין בייקר נגד נלסון (אנ') בשנת 1972 מונעת ממנו לשקול את טיעוני התובעים. פרז-ג'ימנס הגיע למסקנה כי "ההגדרה של פוארטו ריקו לנישואים אינה מתנגשת עם החוקה האמריקאית".[6] התובעים ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי הראשון לערעורים (אנ'). ב-20 במרץ 2015, מזכיר שר המשפטים של פוארטו ריקו, סזאר מירנדה (אנ'), והמושל אלחנדרו גרסיה פדילה (אנ'), הצהירו שהחוק של פוארטו ריקו האוסר על רישום והכרה בנישואים חד-מיניים "אינו בר הגנה מבחינה משפטית",[7] וביקשו מבית המשפט לערעורים לבטל את הפניית התיק לבית המשפט המחוזי.[8]
ב-14 באפריל 2015, בית המשפט הראשון לערעורים השעה את ההליכים עד לפסיקה של בית המשפט העליון של ארצות הברית בתיקים דומים שהוגשו עבור הכשרת נישואים חד-מיניים.[9]
לאחר שבית המשפט העליון של ארצות הברית קבע בפסק הדין אוברגפל נגד הודג'ס ב-26 ביוני 2015, שהאיסור על נישואים חד-מיניים ברמה הפדרלית במדינה איננו חוקתי ובכך, קבע כי לזוגות חד-מיניים ישנה זכות חוקתית להינשא תחת התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית, מושל פוארטו ריקו אלחנדרו גרסיה פאדייה חתם על צו ביצוע המחייב סוכנויות ממשלתיות לציית לפסיקה תוך 15 ימים, בעוד כל התובעים שהצטרפו לתביעה של הזוג קונדה-וידאל ביקשו מבית המשפט המחוזי הראשון לערעורים לבטל את הפניית התיק לבית המשפט המחוזי.[10] זוגות חד-מיניים פוארטו ריקנים החלו להגיש בקשה לרישום נישואיהם לראשונה ב-13 ביולי 2015.[11]
בעוד שנישואים חד מיניים הפכו לחוקיים בפוארטו ריקו דה פקטו, חוקי האי עדיין לא שונו כדי לשקף את ההכרה דה יורה. ביוני 2018, הונחה באספה המחוקקת הצעת חוק שמסירה את ההגדרה של נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בלבד בחוק הפוארטו ריקני שאומצה ב-1999 והוחלפה במקום זאת בהגדרת נישואים כנייטרליים מבחינה מגדרית. הצעת החוק העלתה בנוסף את חוק הנישואים מ-14 ל-18 עבור זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד.[12]
ב-2013, מושל פוארטו ריקו אלחנדרו גרסיה פאדייה חתם על צו שמרחיב את כיסוי ביטוח הבריאות לזוגות חד-מיניים בשותפות מקומית של עובדים ברשות המבצעת של פוארטו ריקו.
בשנת 2013, הנציגים לואיס וגה ראמוס (אנ'), קרלוס ורגס פרר וחוסה באז ריברה הציעו את הצעת החוק 488 להרחבת ההגנה על אלימות במשפחה לכל משקי הבית, ללא קשר לנטייה מינית וזהות מגדרית.[13] בית הנבחרים (הבית התחתון) העביר את החקיקה ב-24 במאי. המושל גרסיה פאדייה חתם על ההצעה כחוק ב-29 במאי.
בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית בתיק אוברגפל נגד הודג'ס, מחלקת המשפחה של פוארטו ריקו הורתה לעובדי הסוכנות להתחשב רק ב-"טובת הילד ללא משוא פנים" באימוצים עתידיים ובשיבת ילדי אומנה. משפחות בראשות זוגות חד-מיניים החלו להיות זכאיות להגיש בקשה להטבות כמו אלו המוצעות למשפחות בראשות זוגות הטרוסקסואלים. מדיניות זו הוכרזה ב-13 ביולי 2015.[14][14] צו האימוץ המוצלח הראשון של זוג חד-מיני בפוארטו ריקו אושר על ידי בית משפט מקומי ב-10 בדצמבר 2015.[15]
לפני הנחיה זו, אימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים או אימוץ ילדים חורגים על ידי שותפים חד-מיניים נאסרו על פי החוק הפוארטו ריקני בעוד בפברואר 2013, בית המשפט העליון של פוארטו ריקו, בהחלטה של 4–5, אישר את הנהוג שאסר על אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים בפוארטו ריקו בעודו קבע כי חוקת פוארטו ריקו "אינה אוסרת אפליה על רקע נטייה מינית" וקיבל את הטיעונים שהוצגו על ידי האספה המחוקקת לפיהם "המשפחה המסורתית, המורכבת מאב, אם וילדיהם, מגנים בצורה הטובה ביותר על הרווחה של קטינים".[16]
בינואר 2018, המושל ריקרדו רוסליו (אנ') חתם על הצעת חוק שקבעה את תוכן חוקי האימוץ של פוארטו ריקו בקנה אחד עם פסק הדין אוברגפל נגד הודג'ס. החוק החל לאפשר במפורש לכלל הזוגות, בני אותו מין או בני המין השני, נשואים או לא נשואים, להגיש בקשה לאימוץ.[17]
הצעת החוק נגד אפליה (באנגלית: House Bill 1725) הוגשה ב-21 במאי 2009 לבית הנבחרים של פוארטו ריקו, ואושרה בהצבעת רוב של 43 בעד מול 6 נגד ב-11 בנובמבר 2009. הצעת החוק הייתה משנה את חוקי זכויות האזרח הקיימים באי כדי לאסור אפליה על בסיס נטייה מינית בתחומי תעסוקה, תחבורה ציבורית ומתקנים ציבוריים, עסקאות ודיור. הצעת החוק הועברה לסנאט של פוארטו ריקו ונדונה לראשונה ב-18 בדצמבר 2009. ועדות הסנאט לענייני עבודה ומשאבי אנוש ולעניינים אזרחיים בחנו שתיהן את ההצעה. עם זאת, נשיא הסנאט, תומאס ריברה שץ (אנ'), מתנגד חריף לחקיקה ולזכויות להט"ב בכלל, הצהיר בתחילת אפריל 2010 כי החקיקה לא תאושר על ידי הסנאט. לאחר מכן הסנאט לא ערך דיונים ולא נקט בפעולה להעברת ההצעה. במקביל, המושל לואיס פורטוניו ציין שכל חוק נגד אפליה "צריך לקבוע פטורים לארגונים המתנגדים להומוסקסואליות על רקע אמונה דתית".
בשנת 2013, הסנאטור רמון לואיס ניבס הציג את הצעת החוק 238 בסנאט כדי לאסור אפליה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית. ההצעה נתמכה על ידי 14 סנאטורים, מה שהבטיח את העברתה.[18] הסנאט אישר את החקיקה עם רוב של 15 בעד ו-11 נגד. עד שעברה בבית הנבחרים בהצבעה של 29 מול 22 ב-24 במאי, היא שונתה כך שתחול רק על אפליה בתעסוקה. לאחר העברתה באופן סופי על ידי הסנאט, המושל גרסיה פאדייה חתם על ההצעה כחוק ב-29 במאי.
בשנת 2017 אישרה האספה המחוקקת של פוארטו ריקו הצעת חוק לחופש דת, שמתירה לעסקים ציבוריים להפלות משפטית אזרחי להט"ב. המושל ריקרדו רוסליו הטיל וטו על העברת הצעת החוק בפברואר 2018.[19] ב-11 ביוני 2019, בית הנבחרים הצביע בעד אישור הצעת חוק חדשה בנושא, על רקע זעקות ומחאות.[20] ב-13 ביוני 2019, רוסלו קרא להמחוקקים למשוך את הצעת החוק.[21][22][23]
בשנת 2020 שינתה פוארטו ריקו את סעיפי חוק איסור פשעי השנאה שלה כך שיכללו נטייה מינית וזהות מגדרית כעילות מוגנות. פוארטו ריקו מכוסה גם על ידי החוק הפדרלי של ארצות הברית, חוק מתיו שפרד וג'יימס בירד ג'וניור למניעת פשעי שנאה, שכולל נטייה מינית או זהות מגדרית כעילות מוגנות מאז 2009. 2020 הייתה השנה הראשונה שמישהו בפוארטו ריקו הורשע על רקע הסעיפים. שון דיאז דה לאון וחואן פאגן בונילה הואשמו על פי החוק לאחר הודאתו של בונילה, שבה הצהיר שהוא ודה לאון רצחו שתי נשים טרנסג'נדריות על רקע זהותן המגדרית ב-22 באפריל 2020.[24]
עד 2018, החוק בפוארטו ריקני לא התיר לטרנסג'נדרים לשנות את מגדרם החוקי בתעודות לידה. במשך השנים, הוצעו מספר הצעות חקיקה לא מוצלחות לשינוי החוק.[25]
באפריל 2017, ארגון זכויות הלהט"ב האמריקאי "Lambda Legal" הגיש תביעה פדרלית בשמם של ארבעה טרנסג'נדרים פוארטו ריקנים, וקרא לשינוי תוכן החוק. בתביעה, טענו העותרים שמניעת היכולת של טרנסג'נדרים פוארטו ריקנים לקבל תעודות לידה מדויקות מפרה את סעיפי ההגנה השווה וההליך ההוגן של החוקה האמריקאית באומרם: "פוארטו ריקו אוסרת באופן מוחלט על שינויים בסמן המגדר בתעודות הלידה, אפילו עבור אלו שתעודת הלידה שלהם אינה תואמת את מי שהם. למדיניות זו אין הצדקה רציונלית בחוק או בנוהג. למעשה, פקידי ממשל בפוארטו ריקו יודעים זאת, מכיוון שהם, כראוי, מאפשרים לטרנסג'נדרים לתקן את סמן המגדר ברישיונות הנהיגה שלהם. מדיניות תעודת הלידה של פוארטו ריקו עומדת בסתירה למדיניות הממשל הפדרלי, 46 מתוך 50 מדינות בארצות הברית, וושינגטון די.סי. (מחוז קולומביה) ועם ההיגיון הפשוט".[26] בתחילת אפריל 2018, שופט פדרלי ביטל את החוק וקבע שאיננו חוקתי. פעילי זכויות להט"ב פוארטו ריקנים חגגו את פסיקת השופט בעוד "Lambda Legal" הצהיר על הפסיקה כ-"ניצחון אדיר לטרנסג'נדרים שנולדו בפוארטו ריקו". זמן קצר לאחר מכן, הודיע דובר ממשלת פוארטו ריקו כי הממשלה לא תערער על פסק הדין.[27][28]
מאז 15 באוקטובר 2020, שירותי "Medicaid" בפוארטו ריקו מכסים במפורש עלות טיפולים של שינוי מגדר בהם: טיפול בבית חולים, ניתוח להתאמה מגדרית, טיפול הורמונלי חליפי, וסוגיות אחרות הקשורות לנושא.[29][30]
בינואר 2021 דווח כי מושל פוארטו ריקו פדרו פיירלואיסי הכריז על מצב חירום באופן מיידי, עקב מקרי רציחות מתמשכים, תקיפות ומקרי אונס נגד טרנסג'נדרים באי.[31]
ההגנה הצבאית על פוארטו ריקו היא באחריות צבא ארצות הברית, בהתאם לחוזה פריז (1898) שבמסגרתו ויתרה האימפריה הספרדית על פוארטו ריקו בין קולוניות נוספות בשליטתה עבור מסירתן לארצות הברית עבור חתימת הסכם שלום וסיום מלחמת ארצות הברית–ספרד. לצבא האמריקני הייתה בעבר מדיניות "אל תשאל, אל תספר" לגבי שירות גלוי של חיילות לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים בצבא, וככל הנראה המדיניות חלה גם על המשמר הלאומי של האי. המדיניות נועדה למנוע חשיפת נטייה מינית של חיילים על ידי הצבא. על פי מדיניות זו, נאסר על כל אדם הומוסקסואל או ביסקסואל לדבר במהלך שירותו בכוחות הביטחון על מערכות יחסים הומוסקסואליות שהוא מנהל, לרבות נישואים או הורות. מנגד, כל עוד החייל מסתיר את נטיותיו המיניות, מפקדיו אינם רשאים לשאול ולחקור אותו בנושא. המדיניות קבעה כי אם נודע שחייל הוא הומוסקסואל או שחיילת היא לסבית, יש להדיחם באופן מיידי מהצבא, ללא אפשרות לערעור. המדיניות בוטלה בשנת 2010 וביטולה נכנס לתוקף ב-2011.
טרנסג'נדרים החלו להיות רשאים לשרת לראשונה בצבא ארצות הברית מיוני 2016 עד ינואר 2018 ללא הגבלות, מינואר 2018 עד אפריל 2019 בתנאי שהיו יציבים למשך 18 חודשים במגדר שהוקצה להם, ונאסרו לחלוטין מאפריל 2019 עד ינואר 2021 לו היו עוברים שינוי מגדר או אם היו בעלי היסטוריה של דיספוריה מגדרית. בינואר 2021 בוטל האיסור.[32]
במשך השנים, נודעו מספר מקרים של קורבנות אשר עברו "טיפולי המרה" במטרה לשנות את נטייתם המינית ההומוסקסואלית להטרוסקסואלית בפוארטו ריקו בהם בין השנים 2007–2008 נודע אירוע של הומוסקסואל צעיר שחושמל בנזעי חשמל פעמים רבות כחלק מ-"טיפול עבור ריפוי ההומוסקסואליות שלו". לבסוף הנער קיבל צו הרחקה מהוריו, שהכריחו אותו לעבור את התרגול הפסאודו-מדעי.[33]
הצעת חוק לאיסור השימוש בטכניקות הפסאודו-מדעיות בקטינים (באנגלית: Senate Bill 1000) הוגשה לסנאט הפוארטו ריקני ב-17 במאי 2018, ביום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה. הסנאט אישר את הצעת החוק ברוב של 20 בעד מול 7 נגד כאשר 2 נמנעו בהצבעתם ב-7 במרץ 2019.[34] ב-18 במרץ 2019, בית הנבחרים של פוארטו ריקו חסם גישה להצבעה על הצעת החוק, בכך שסירב להצביע עליה או לקיים דיונים פומביים על תוכנה. באותה תקופה, יו"ר בית הנבחרים גבריאל רודריגז אגילו (אנ') הצהיר בראיון כי "ישנן מעט עדויות לכך שהנוהג נהוג באופן נרחב בפוארטו ריקו". מאוחר יותר באותו יום הצהיר מושל פוארטו ריקו ריקרדו רוסליו כי יוציא צו ביצוע לאיסור על טיפולי המרה בקטינים באי.[35] הצו הוצא ב-27 במרץ, שנכנס לתוקף באופן מיידי. סוכנויות טריטוריאליות קיבלו לאחר מכן זמן של 90 יום לפרסום הצו החדש.
בשנת 2021 הוגשה הצעת חוק נוספת בסנאט לאיסור טיפולי המרה בוועדה לתמריצים קהילתיים ובריאות הנפש.[36][37] הצעת חוק דומה הוגשה גם בבית הנבחרים והועברה לוועדות שונות.[38]
כחלק מהיותה מדינת חסות של ארצות הברית, מדיניות תרומות הדם של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) חלה גם על שטחה של פוארטו ריקו. מאז 2020, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM) רשאים לתרום דם לאחר תקופת דחייה של 3 חודשים. מדיניות זו החליפה תקופת דחייה של שנה קודמת שאושרה על ידי המנהל ב-21 בדצמבר 2015, שהחליפה את האיסור ללא הגבלת הזמן הקודם על תרומות דם מאת "MSM" מאז 1983.[39]
ישנן שני ערים גדולות בפוארטו ריקו שמציינות מצעדי גאווה בשטחן באופן שנתי. הראשון החל ביוני 1991 בבירה סן חואן ומאוחר יותר בשנת 2003 ברחבי העיר המערבית קאבו רוג'ו.[40] מצעד קאבו רוג'ו הפך עם השנים לפופולרי בקרב התושבים ונראתה עלייה בנוכחות מפגיניו בשנים האחרונות. מסלול מצעד סן חואן עובר לאורך שדרת אשפורד באזור קונדדו (רובע תיירותי מפורסם), בעוד מצעד קאבו רוג'ו מתרחש באזור בוקרון בדרום-מערב פוארטו ריקו.[41]
פוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית הפופולרית (אנ') והמפלגה הפרוגרסיבית החדשה (אנ'), שהן שתי המפלגות הפוליטיות העיקריות של האי, כללו תומכים ומתנגדים לחקיקת זכויות להט"ב כאחד במשך השנים. מדיניות זו נראתה בהצבעת בית הנבחרים ב-11 בנובמבר 2009 שאישרה את הצעת החוק 1725 שקראה לאיסור אפליה על רקע נטייה מינית בתחומי תעסוקה, תחבורה ציבורית ומתקנים ציבוריים, עסקאות ודיור. הצעת החוק עברה בהצבעת רוב של 43 תומכים מול 6 מתנגדים בעוד 6 הנציגים שהצביעו נגד הצעת החוק התחלקו שווה בשווה בין המפלגות. תחת כהונתו של ריקרדו רוסליו, מושל פוארטו ריקו, הואר לראשונה בכל הזמנים משכן המושל בצבעי דגל הגאווה בשנת 2019 לתמיכה בחקיקת זכויות להט"ב.[42]
מפלגת העצמאות הפוארטוריקנית ידועה כתומכת גדולה בחקיקת זכויות להט"ב. מפלגות שמאל קטנות אחרות התומכות בעצמאות פוארטו ריקו מארצות הברית גם כן ידועות בתמיכתן בחקיקת זכויות להט"ב. עם זאת, לאורך השנים לא הציעו חקיקות משמעותיות כלשהן עבור שיפור מעמד זכויות הלהט"ב באי. בבחירות הכלליות בפוארטו ריקו ב-2012 (אנ'), כל המפלגות שנוסדו לאחרונה – תנועת איגוד הריבונות (אנ'), פוארטו ריקנים למען פוארטו ריקו (אנ') והפועלים (אנ') – תמכו בחקיקת נישואים חד-מיניים והכללת העילות נטייה מינית וזהות מגדרית בסעיפי חוקים שאוסרים על אפליה.[43] ב-6 בנובמבר 2012, מועמד המפלגה הדמוקרטית הפופולרית פדרו פיטרס מלדונדו הפך לפוליטיקאי ההומוסקסואל הגלוי הראשון שנבחר לתפקיד ציבורי בתולדות האי, כאשר זכה במושב במועצת הבירה סן חואן באותה שנה. ב-24 בספטמבר 2020, חורחה עמנואל באז פאגן הפך לחבר ההומוסקסואל הגלוי הראשון בבית הנבחרים של פוארטו ריקו בתולדות האי.[44]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז 2003, דה יורה מאז 2004) |
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים | (מאז 2004) |
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | (מאז 2013) |
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים |  |
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) | |
| חוק נגד בריונות והטרדות נגד להט"ב בבתי ספר | |
| חוקים נגד פשעי שנאה הכוללים נטייה מינית וזהות מגדרית כעילות מוגנות | (מאז 2002) |
| נישואים חד מיניים | (מאז 2015) |
| הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) | (מאז 2013, הכרה מוגבלת עבור זוגות חד-מיניים בשותפות מקומית) |
| הורות אוטומטית בתעודות לידה לילדים לזוגות חד מיניים | |
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים | (מאז 2015) |
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים | (מאז 2015) |
| לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא | (ארצות הברית אחראית להגנה) |
| זכות לשינוי מגדר בחוק | (מאז 2018, ניתוח להתאמה מגדרית לא נדרש) |
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות | (מאז 2021) |
| טיפולי המרה אסורים בחוק | (מאז 2019) |
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים | |
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם | / (לאחר תקופת דחייה של 3 חודשים מאז 2020) |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
