ויליאם קמלר (5 במאי 1860 – 6 באוגוסט 1890) היה האדם הראשון שהוצא להורג באמצעות כיסא חשמלי לאחר שהורשע ברציחתה של ידועתו בציבור, טילי זיגלר במכות גרזן, ב-29 במרץ 1889.
 | |
| לידה |
9 במאי 1860 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוגוסט 1890 (בגיל 30) Auburn Correctional Facility, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
באפלו |
| בן או בת זוג |
טילי זיגלר |
  | |
ביוגרפיה
ילדותו
ויליאם קמלר נולד בפילדלפיה, פנסילבניה ב-1860. שני הוריו היא מהגרים מגרמניה, ושניהם היו אלכוהוליסטים.[1] לאחר שפרש מבית הספר בגיל 10, כשאינו יודע קרוא וכתוב, קמלר עבד בקצביה של אביו. אביו מת מזיהום שקיבל לאחר שנפצע בקטטה, ואמו מתה מסיבוכים של אלכוהוליזם.[דרוש מקור] על פי דיווחים, בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19, קמלר היה רזה ובעל שיער חום-כהה,[דרוש מקור] דיבר אנגלית וגרמנית.
לאחר המיתות של הוריו, הוא הפך לרוכל, והרוויח מספיק כסף כדי לקנות סוס וכרכרה. עם זאת, בנקודה זו, הוא גם הפך לאלכוהוליסט כבד. בסיפור אחד שכלל אותו ואת חברים, אחרי שכולם היו שיכורים, הוא טען שהוא יכול לקפוץ עם הסוס והכרכרה שלו מעל גדר בגובה כ-2.5 מטר (8 רגל), כאשר הכרכרה מחוברת לסוס. הניסיון כשל, והכרכרה וכל מוצריו נהרסו בתקרית.[דרוש מקור]
רצח, משפט וערעורים
הניו יורק טיימס תיאר את הרצח כך:
ויליאם קמלר היה אלכוהוליסט ורוכל ירקות בשכונות העוני של באפלו, ניו יורק. ב-29 במרץ 1888, הוא התאושש מבולמוס שתייה בלילה הקודם כאשר התרגז על חברתו [המכונה גם ידועתו בציבור] טילי זיגלר. הוא האשים אותה שגנבה ממנו והתכוננה לברוח עם חבר שלו. כשהוויכוח הגיע לשיא, ניגש קמלר בשלווה אל האסם, תפס גרזן וחזר לבית. הוא היכה את טילי שוב ושוב והרג אותה. לאחר מכן הוא הלך לבית של שכן והודיע שזה עתה רצח את חברתו.
באותו יום, קמלר הואשם ברציחתה של מטילדה "טילי" זיגלר, ידועתו בציבור, שנהרגה עם גרזן.[2]
משפט הרצח של קמלר התפתח במהירות. הוא הואשם ברצח מדרגה ראשונה ב-10 במאי. שלושה ימים לאחר מכן הוא נידון למוות, והיה מיועד להיות האדם הראשון שמוצא להורג בכיסא חשמלי לאחר שב-1 בינואר 1888 נחקק חוק ההוצאה להורג החדש בניו יורק, שאישר הוצאה להורג בכיסא חשמלי. אחרי ההרשעה של קמלר, הוחלט כי ההוצאה להורג תיערך בכלא המדיני באובורן שבניו יורק דרך הכיסא החשמלי ה"חדשני", מכשיר שהומצא ב-1881 בבאפלו, ניו יורק בידי רופא השיניים אלפרד סאות'וויק. אחרי 9 שנים של פיתוח ולגליזציה, הכיסא היה נחשב למוכן.
עם זאת, המפתחים המובילים בכוח חשמלי, כולל ג'ורג וסטינגהאוס, לא רצו לראות את המוצר החדש שלהם בשימוש בצורה זו. פרקליטיו של קמלר ערערו על גזר הדין בטענה שהוצאה להורג על הכיסא החשמלי היא עונש אכזרי שאיננו תואם את התיקון השמיני לחוקת ארצות הברית, שאסר על עונש מרושע ויוצא דופן;[3] ג'ורג' וסטינגהאוס, שהיה אחד מתומכי שיטת זרם החילופין להעברת זרם חשמלי ברשת החשמל תמך בערעור זה. הערעור נכשל, בין היתר בשל ההתנגדות של בית המשפט לגבי הטענה שמדובר בעונש מרושע ויוצא דופן ותמיכתו של תומאס אדיסון בעמדת המדינה (אדיסון עצמו תמך בשיטת הזרם הישר, וישנן טענות הגורסות כי הוא רצה להשתמש ברחש התקשורתי סביב ההוצאה להורג באמצעות הכיסא החשמלי על מנת לשכנע את הציבור שזרם החילופין מסוכן).
ההוצאה להורג
בבוקר של הוצאתו להורג, ה-6 באוגוסט 1890, קמלר הוקם ב-5 לפנות בוקר. לאחר שהתלבש, אכל ארוחת בוקר והתפלל, החלק העליון של ראשו גולח. ב-6:38, קמלר נכנס לחדר ההוצאה להורג ומפקד בית הסוהר צ'ארלס דרסטן הציג בפני קמלר את 17 העדים להוצאה להורג. קמלר הסתכל על הכיסא ואמר: "רבותיי, אני מאחל לכולכם בהצלחה אני מאמין שאני הולך למקום טוב, ואני מוכן ללכת".[3]
העדים ציינו כי קמלר היה שקט במהלך ההוצאה להורג; הוא לא צרח, בכה או התנגד בשום צורה. לאחר שנחתך חור בחליפה כדי שחוט חשמל נוסף יוכל להיות מחובר, הוא נקשר לכיסא, פניו כוסו ורסן מברזל הושם על מצחו. לאחר שהוא אמר "תרגעו ותעשו את זה כמו שצריך, אני לא ממהר", דרסטן השיב "להתראות, ויליאם" והורה להפעיל את המתג.[4][5]
ההוצאה להורג לא התנהלה כמצופה. הניסיון הראשון כשל: קמלר חושמל במשך 17 שניות, אך נותר בחיים. המתח החשמלי הוגבר אז עד ל-2,000 וולט, אך הגנרטור בו השתמשו על מנת להפעיל את הכיסא החשמלי היה זקוק לזמן על מנת להטען מחדש. בפרק הזמן הזה ניתן היה לשמוע את קמלר, שנכווה קשות במהלך הניסיון הראשון, נאנח בכאבים. הניסיון השני נמשך יותר מדקה, כאשר האירוע תואר על ידי חלק מהנוכחים כמזוויע בשל ריח הבשר השרוף והעשן שעלה מראשו של קמלר. וסטינגהאוז כתב לאחר מכן ש"היה עדיף שהם היו משתמשים בגרזן".[6] כתב עיתונות שנכח בהוצאה להורג תיאר את האירוע כ"נוראי, גרוע בהרבה מתלייה".[7]
לאחר מותו, נקבר קמלר בבית הקברות של בית הסוהר שבו הוצא להורג.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ויליאם קמלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
