ויליאם סיוארד
מושל מדינת ניו יורק, סנאטור ומזכיר המדינה של ארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ויליאם הנרי סיוארד האב (באנגלית: William Henry Seward; 16 במאי 1801 – 10 באוקטובר 1872) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית בין השנים 1861 ל-1869, ולפני כן כיהן כמושל ניו יורק וכסנאטור מטעמה. סיוארד התנגד נחרצות להתפשטות העבדות בארצות הברית בשנים שקדמו למלחמת האזרחים האמריקנית, והיה דמות בולטת במפלגה הרפובליקנית בשנות התפתחותה, וזכה לשבחים על פועלו למען האיחוד כמזכיר המדינה של ארצות הברית. סיוארד ניהל משא ומתן על אמנת ארצות הברית לרכישת טריטוריית אלסקה.
ויליאם סיוארד | |||||||
לידה |
16 במאי 1801 פלורידה, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
10 באוקטובר 1872 (בגיל 71) אובורן, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
שם מלא | ויליאם הנרי סיוארד האב | ||||||
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות פורט היל, אובורן, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
השכלה | יוניון קולג' (1820) | ||||||
מפלגה | המפלגה האנטי-מאסונית, המפלגה הרפובליקנית | ||||||
בן או בת זוג | פרנסס אדלין סיוארד | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
סיוארד נולד בשנת 1801 בעיירה פלורידה שבמחוז אורנג' (אנ') שבניו יורק, שם אביו עבד כחקלאי ובעלים של עבדים. סיוארד הוסמך כעורך דין ועבר להתגורר בעיר אובורן שבמרכז ניו יורק (אנ'). ב-1830 נבחר לסנאט של ניו יורק (אנ') מטעם המפלגה האנטי-מאסונית. ארבע שנים אחר כך, הפך למועמד לתפקיד מושל ניו יורק מטעם המפלגה הוויגית. סיוארד נכשל בכך, אך ב-1838 נבחר לתפקיד, וב-1840 נבחר לקדנציה שנייה של שנתיים. במהלך כהונתו כמושל חתם על מספר חוקים שקידמו את זכויות האפרו-אמריקאים, והבטיח להקים חבר מושבעים משפטי לעבדים נמלטים במדינה. החקיקה הגנה על התנועה לביטול העבדות, וסיוארד ניצל את עמדתו כדי להתערב במקרים של אפרו-אמריקאים משוחררים ששועבדו בדרום ארצות הברית.
לאחר שנים רבות בהן עסק בעריכת דין באובורן, נבחר על ידי בית המחוקקים של ניו יורק לסנאט של ארצות הברית ב-1849. עמדותיו והתבטאויותיו הפרובוקטיביות של סיוארד נגד העבדות גרמו לשנאתו בדרום ארצות הברית. סיוארד נבחר מחדש לסנאט ב-1855, הצטרף למפלגה הרפובליקנית, והיה לאחת מהדמויות המובילות בה. כשהתקרבו הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1860, נחשב סיוארד למועמדה המוביל של המפלגה לנשיאות. אך כמה גורמים, כולל התנגדותו הקולנית לעבדות, תמיכתו במהגרים ובקתולים וקשריו עם ת'רלו ויד (אנ'), גרמו לכך שאברהם לינקולן זכה להיות מועמד המפלגה לנשיאות. אף על פי שהיה פגוע קשות מהפסדו, הוא פעל למען לינקולן, שמינה אותו למזכיר המדינה של ארצות הברית.
סיוארד עשה כמיטב יכולתו כדי למנוע ממדינות דרום ארצות הברית לעזוב אותה. על אף שנכשל, הוא פעל בכל לבו לטובת האיחוד במהלך מלחמת האזרחים. עמדתו הנחרצת נגד התערבותן של מעצמות זרות במהלך המלחמה סייעה, בין השאר, למנוע מהממלכה המאוחדת ומצרפת להכיר הכרה דיפלומטית בקונפדרציה. סיוארד נכח באירוע של רצח לינקולן, ובנס הצליח להימנע מפגיעה על ידי שותפו של ג'ון וילקס בות'. סיוארד המשיך לכהן כמזכיר המדינה במהלך תקופת נשיאותו של אנדרו ג'קסון, שהחליף את לינוקלן בתפקידו. באותה העת הוא סייע לג'קסון להינצל ממשפט ההדחה שלו, וכן ניהל את מרבית המשא ומתן באשר לרכישת אלסקה, שאף נקראה על שמו. קארל שורץ תיאר את סיוארד כ"מי שמתעלם מדעת הקהל במקום להתנהל לפיה ללא עוררין".[1]