הרפובליקה הליברלית בצ'ילה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרפובליקה הליברלית הוא הכינוי המקובל לתקופה בהיסטוריה של צ'ילה שהחלה בשנת 1861 עם קריסת הרפובליקה השמרנית ואשר נמשכה עד ל-1891, עת הסתיימה מלחמת האזרחים ועלה כוחו של הקונגרס בפוליטיקה הצ'יליאנית והחלה תקופת הרפובליקה הפרלמנטרית.
כהונתו בנשיאות של חוסה חואקין פרס, מועמדה של מפלגת המיזוג הליברלי שמרני, בין השנים 1861 - 1871, הייתה האחרונה בפרק בהיסטוריה של צ'ילה שזכה לכינוי "תקופת העשורים" (Época de los Decenios), על שם משך כהונתן הכפולה, בת 10 שנים, של הנשיאים פרייטו, בולנס, מונט ופרס.
מעט לאחר תחילת כהונתו של פרס, בשנת 1864, השתתפה צ'ילה במלחמת ספרד–אמריקה הדרומית. במסגרת העימות תמכה צ'ילה בהתנגדותה של פרו לכיבוש איי צ'ינצ'ה (Chincha) העשירים בגואנו בידי ספרד. חלקה של צ'ילה במשבר החל עם סרובה לצייד ספינה ספרדית בפחם, בנימוק כי המחצב מהווה אספקה צבאית ואינו אפשרי בשם הנייטרליות הצ'יליאנית בסכסוך. בתגובה הטיל האדמירל הספרדי מצור ימי על צ'ילה, ועל אף שלמעשה היה בכוחו להטיל מצור על נמל ולפראיסו בלבד, הרי ששיתוקו של נמל עיקרי זה הסב לצ'ילה נזק כלכלי משמעותי. ב-17 בספטמבר, יום לפני חגיגת עצמאותה של צ'ילה, סירבו הצ'יליאנים לכבד ספינה ספרדית בנמל ולפראיסו במטח כבוד ושבוע לאחר מכן, ב-24 בספטמבר 1865, הכריזה צ'ילה מלחמה על ספרד. עוד בטרם חברו פרו וצ'ילה באופן רשמי הנחיל הצי הצ'יליאני תבוסה צורבת לזה הספרדי בקרב פפודו (Papudo) ב-26 בנובמבר 1865, בעקבותיה התאבד האדמירל הספרדי על סיפון ספינתו. בתחילת דצמבר נחתם הסכם צבאי בין צ'ילה ופרו ובאמצע ינואר הכריזה גם פרו מלחמה על ספרד. ב-31 בינואר 1866 הפגיז הצי הספרדי את נמל ולפראיסו, שרף את העיר והשמיד את צי הסוחר הצ'יליאני. משם פנו הספרדים לנמל קייאו הפרואני המבוצר. בו בזמן הצטרפו גם אקוודור ובוליביה לברית כנגד ספרד, והצי המשותף הועמד תחת פיקודו של איש הצבא והנשיא הצ'ילאיני לשעבר בלנקו אנקלדה. ב-2 במאי 1866 התחולל קרב קייאו, אולם הוא לא הוכרע צבאית בצורה ברורה. לאחר הפגזת הנמל נסוגו הספרדים ובכך הסתיים העימות.
תנופת ההתפשטות שהחלה בימיו של הנשיא מונט נמשכה. במדבר אטקמה, החלה הפקה מואצת של מלחת, הצורה הטבעית של חנקות, כגון אשלגן חנקתי, ושל נחושת בניהול בוליביאני. בו בזמן בדרום הכריז הצרפתי אורלי-אנטואן דה טואנן על הקמת ממלכת אראוקניה ופטגוניה. על אף שמדינה זו מעולם לא נוסדה למעשה, עוררה הפרשה את רעיון השליטה האופרטיבית בטריטוריות הדרומיות, שנמצאו תחת השפעה אינדיאנית. בשנת 1865 התיר חוק פרשני של החוקה את חופש הפולחן.
בשנת 1871 נבחר פדריקו ארסוריס סניירטו (Errázuriz Zañartu) לנשיאות. במהלך תקופת נשיאותו בא הקץ על המיזוג הליברלי שמרני והליברלים באו בברית פוליטית עם המפלגה הרדיקלית (Partido Radical) ביוצרם את הברית הליברלית (Alianza Liberal). תחת השלטון הליברלי נערכו מספר שינויים בחוקת 1833 שרובם חיזקו את הקונגרס על חשבון הנשיאות, כגון צמצום הקוורום הדרוש בקונגרס, צמצום סמכויות הנשיא, והקלה ביכולת הפיקוח של הקונגרס על השרים. בה בעת החל הטיפול בסדרה של נקודות חיכוך בין הכנסייה למדינה, שנקראו "שאלות תאולוגיות" (cuestiones teológicas). הקוד הפלילי אושר בשנת 1874 ושנה לאחר מכן הועבר החוק שארגן את מערכת המשפט שביטל את זכויות היתר הקורפורטיביות (פוארו) הכנסייתיות.