הרנסאנס הקרולינגי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרנסאנס הקרולינגי הוא מונח היסטוריוגרפי המתאר את תור הזהב האגדי שהתקיים באימפריה הקרולינגית החל מסוף המאה ה-8 ועד שלהי המאה ה-9, בתקופת שלטונם של קרל הגדול, לואי החסיד וקרל הקירח.[1] הרנסאנס הקרולינגי השפיע במידה רבה על ההתנהלות הפוליטית של מערב אירופה לאורך ימי הביניים – ושינה את פניה המדיניים של אירופה. אבל תרומתו העיקרית באה לידי ביטוי בתרבות.[2]
בהשראת הקיסרות הרומית הקדומה התבצעה עשייה אינטנסיבית בתחום הספרות, האמנות, האדריכלות והמשפט. כמו כן, העמיק חקר הטקסטים הקנוניים, אשר דרש לימוד מעמיק של השפה הלטינית, ואגב כך התבסס מעמדה של הלטינית כלינגווה פרנקה של מערבה של אירופה. בנוסף לכך, נעשו רפורמות כנסייתיות מרחיקות לכת, וההשכלה להמונים הפכה לעניין ממוסד שמעודדים את קיומו. הדמויות הפועלות העיקריות בעשייה תרבותית זו הם אלקווין, איינהרד, רבנוס מאורוס, וג'ון סקוטוס אריגנה.[3]