הפיגוע בבית הכנסת בפריז (1980)
פיגוע טרור פלסטיני נגד יהודים בצרפת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפיגוע בבית הכנסת בפריז (1980) הוא פיגוע שבוצע ב-3 באוקטובר 1980 בבית כנסת ברחוב קופרניק שבפריז. בפיגוע, בו התפוצץ מטען חבלה בפתח בית הכנסת, נהרגו ארבעה בני אדם, בהם הישראלית עליזה שגריר, ונפצעו כ-40. היה זה הפיגוע הגדול הראשון נגד מטרה יהודית בצרפת מאז מלחמת העולם השנייה.
 | |
| צילום חזית בית הכנסת | |
| תאריך |
3 באוקטובר 1980  |
|---|---|
| מקום |
Union Libérale Israélite de France |
| קואורדינטות | 48°52′09″N 2°17′20″E |
| סוג |
פיגוע תופת |
| הרוגים |
4 |
| פצועים |
46 |
|
(למפת פריז רגילה)   מיקום הפיגוע | |
  | |
החל משנת 2014 התנהל בצרפת משפטו של חסן דיאב (אנ'), אזרח קנדי ממוצא לבנוני ובאפריל 2023 הוא הורשע ברצח, בניסיון לרצח ובהרס רכוש, בשל מעורבותו בהכנת והטמנת המטען, ונדון למאסר עולם.
לפי פרטי כתב האישום, במוצאי שמחת תורה, ב-3 באוקטובר 1980, הניח חסן דיאב תיק ובו מטען חבלה עשוי מחומר נפץ מסוג PETN במשקל 10 קילוגרם, שהוצמד לאופנוע שחנה בסמוך לבית הכנסת שברחוב קופרניק 24, ברובע ה-16 בפריז. בשעה 18:38, זמן קצר לפי תום התפילה, התפוצץ המטען וכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה בני אדם - הישראלית עליזה שגריר, שהייתה עורכת סרטים בטלוויזיה הישראלית ושלושה אזרחים צרפתיים - וכ-40 איש נפצעו.[1] לאחר הפיגוע העריכה משטרת צרפת שאם המטען היה מתפוצץ מספר דקות מאוחר יותר, תוצאת הפיגוע הייתה יכולה להיות קטלנית הרבה יותר, מכיוון ש-320 מתפללים יהודים, ובהם ילדים רבים, היו בדרכם החוצה מבית הכנסת לאחר סיום התפילה.[2]
הפיגוע גרם להלם גדול בצרפת, והוציא מספר ימים אחריו כ-200 אלף איש לתהלוכת מחאה בפריז נגד האנטישמיות.[דרוש מקור] ראש ממשלת צרפת, רמון באר, עורר סערה כשאמר שהמחבל התכוון לפגוע ביהודים בבית הכנסת אך פגע ב"צרפתים חפים מפשע".
לאחר מותה של עליזה שגריר, הוקמה מטעם בעלה, הבמאי והמפיק מיכה שגריר, ובני משפחתה, קרן לזכרה המחלקת מדי שנה מענקים ליוצרים צעירים בתחום הסרטים התיעודיים בישראל.
איתורו ומעצרו של המחבל
לאחר הפיגוע בדקו חוקרי המשטרה הצרפתית אפשרות של פיגוע אנטישמי בידי הימין הקיצוני, אבל תוך זמן קצר עלה החשד שמדובר בפעולת טרור פלסטינית לאחר שהתגלה כי המטען משמש לרוב טרוריסטים מקצועיים. ליד מקום הפיגוע נמצאו שני דרכונים קפריסאים מזויפים ששימשו את המחבל בכניסה לצרפת ובשכירת האופנוע שבאמצעותו בוצע הפיגוע. בהמשך הפיצה משטרת צרפת תמונה של גבר צעיר בעל חזות ערבית עם שפם, שנראה בידי מספר עדים מחנה את האופנוע מול בית הכנסת זמן קצר לפני הפיצוץ. עם זאת, במשך 27 שנה לא הצליחה משטרת צרפת לשים את ידה על המחבל.[2]
באוקטובר 2007, בסיוע שירותי המודיעין הגרמני, אותר חסן דיאב בקנדה, לאחר שהתגורר במשך שנים רבות בארצות הברית, במהלכן קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת סירקיוז שבניו יורק.[3] במהלך שהותו במדינה, קיבל דיאב בשנת 1993 אזרחות קנדית ושימש כמרצה לסוציולוגיה בשתי אוניברסיטאות באוטווה, אליה עבר בשנת 2006.[4]
ב-13 בנובמבר 2008, נעצר דיאב בעיר גאטינו שבקוויבק על ידי המשטרה הקנדית, לאחר שבתחילת אותו חודש הוצא כנגדו צו מעצר בינלאומי על ידי בית משפט צרפתי, בחשד להכנת והטמנת מטען חומר הנפץ בפתח בית הכנסת.[5]
במהלך החקירה התגלה כי דיאב השתייך לארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין - המבצעים המיוחדים", שהיה מקורב לארגונו של אחמד ג'יבריל, "החזית העממית - המפקדה הכללית". דיאב הכחיש כל קשר לארגון זה. כמו כן, עד עצם היום הזה, לא לקח שום ארגון אחריות על הפיגוע.[5]
במהלך ההמתנה להסגרתו לצרפת, היה דיאב מצוי במשך תקופה מסוימת במעצר בית, אך ביולי 2009 קיבל אישור לצאת מביתו פעמיים בשבוע לאחר שקיבל הצעת עבודה להוראת קורס בסוציולוגיה באוניברסיטת קרלטון שבאוטווה. בני משפחתה של עליזה שגריר, כמו גם ארגונים יהודיים בקנדה, בהם ארגון "בני ברית קנדה", מחו כנגד החלטת הנהלת האוניברסיטה להעסיק את דיאב, חרף היותו חשוד בפעילות טרור וברצח של ארבעה בני אדם.[6] בעקבות מחאה זו בוטל המינוי.
הסגרתו לצרפת ומשפטו
באוקטובר 2014, לאחר מספר שנים של מאבקים משפטיים, הוסגר דיאב לצרפת, לאחר שבית המשפט העליון בקנדה דחה את עתירתו כנגד ההסגרה. הוא הואשם ברצח, בניסיון לרצח ובהרס רכוש כחלק מפעולת טרור. לאחר הסגרתו הכחיש דיאב את מעורבותו בפיגוע וטען כי כלל לא שהה בצרפת בזמן הפיגוע וכי הראיות נגדו חלשות ומבוססות על ניתוח לא אמין של כתב יד, שבו הושווה כתב ידו לכתב יד שהתגלה על טופס רישום בבית מלון בפריז ב-1980.[4]
במאי 2016 שוחרר דיאב למעצר בית, לאחר שהיה נתון במעצר במשך 18 חודשים. במהלך המשפט ציין השופט כי יש ספק בשאלה הבסיסית בעניינו של דיאב והיא האם שהה בצרפת בתקופת הפיגוע בבית הכנסת, וזאת בעקבות עדות אשתו לשעבר לפיה הוא לקח אותה לנמל התעופה של ביירות ב-28 בספטמבר 1980, תאריך שלפיו, בהתאם לחותמות בדרכון שדיאב זיהה כדרכונו, הוא כבר היה בצרפת. עם זאת הדגיש השופט כי יש להתייחס בזהירות לעדותה של אשתו לשעבר, בהתחשב בעובדה שהתקבלה בשלב מאוחר בהליך.[1]
נשיא ארגון הגג של יהודי צרפת וסגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רוז'ה קוקירמן, כינה את החלטת השופט "שערורייתית וחסרת אחריות, ועלבון לקורבנות הפיגוע ובני משפחותיהם". לדבריו, שחרור דיאב יפורש על ידי רבים ככניעה לטרור.[7] בנוסף, טענו כמה מעורכי דינם של הקורבנות, כי משמעות השחרור החלקי היא שבתי המשפט אינם מחויבים יותר לתאריך יעד לסיום המשפט וכי הוא עשוי להימשך עוד שנים ארוכות.[1]
ב-2021 משפטו של דיאב נפתח מחדש. בית המשפט דרש שדיאב ישוב מקנדה לצרפת, אך דיאב לא נענה לדרישה זו. ב-21 באפריל 2023 הרשיע בית משפט בצרפת את דיאב בביצוע הפיגוע, גזר עליו מאסר עולם, והוציא צו מעצר נגדו.[8]
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
