הסדר ואסנאר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הסדר ואסנאר על בקרת הייצוא של נשק קונבנציונלי וסחורות וטכנולוגיה דו-שימושית הוא משטר פיקוח רב-צדדי (MECR) עם 42 מדינות משתתפות, לרבות מדינות רבות אשר לקחו חלק בקומקון (ברית ורשה).
הסדר ואסנאר יוסד כדי לתרום לביטחון וליציבות אזוריים מקומיים ובינלאומיים באמצעות קידום שקיפות ואחריות גדולה יותר בקשר עם העברות נשק קונבנציונלי וסחורות וטכנולוגיה דו-שימושית, ובכך למנוע את ערעור היציבות. המדינות המשתתפות מעוניינות, באמצעות המדיניות הלאומית שלהן, להבטיח שהעברות של פריטים אלה אינן תורמות לפיתוח או להגברת היכולות הצבאיות שבכוחן להחליש את מטרות ההסדר, וכן שאינן מוסטות לתמוך ביכולות אלה.
ההסדר הוא המחליף של ועדת הקואורדינציה של המלחמה הקרה - עבור בקרת היצוא הרב-צדדית (Coordinating Committee for Multilateral Export Controls - COCOM). הוא יוסד ב-12 ביולי 1996, בוואסנאר, הולנד, הסמוכה להאג. הסדרי ואסנאר קפדניים הרבה יותר מאשר COCOM, ומתמקדים בעיקר בשקיפות של מדיניות בקרת הייצוא הארציים ואינם מעניקים זכות וטו לחברים יחידים על החלטות ארגוניות. מזכירות לניהול ההסכם נמצאת בווינה, אוסטריה. ואולם, בדומה ל-COCOM, אין המדובר באמנה, ולכן ההסדר אינו מחייב מבחינה משפטית.
מדי חצי שנה מחליפות המדינות החברות מידע על משלוחים של נשק קונבנציונלי למדינות שאינן חברות בהסדר ואסנאר (ראו בהמשך), משלוחים המשתייכים לשמונה קטגוריות נשק רחבות: טנקים, כלי רכב משוריינים (AFV), ארטילריה בקנה מידה גדול, מטוסים צבאיים, מסוקים צבאיים, ספינות מלחמה, טילים או מערכות טילים, וכן כלי נשק קטנים וכלי נשק קל.