Loading AI tools
שחקן אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי פונדה (באנגלית: Henry Fonda; 16 במאי 1905 – 12 באוגוסט 1982) היה שחקן קולנוע אמריקאי זוכה פרס האוסקר ואחד מכוכביה הבולטים של הוליווד.
 | |
| לידה |
16 במאי 1905 גראנד איילנד, נברסקה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
12 באוגוסט 1982 (בגיל 77) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| שם לידה |
Henry Jaynes Fonda |
| סוגה מועדפת |
מערבון, סרט קומדיה, פילם נואר, סרט מלחמה, סרט בלשי, מותחן פסיכולוגי, סרט הרפתקאות, סרט מתח, מערבון ספגטי, סרט פעולה, סרט דרמה, סרט פשע, סרט פנטזיה |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1928–1981 (כ־53 שנים) |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
פיטר פונדה, ג'יין פונדה |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
הנרי ג'יינס פונדה נולד ב-16 במאי 1905 במדינת נברסקה בארצות הברית, לוויליאם והרברטה פונדה. אביו עבד כמדפיס, ובהיותו תינוק עברה משפחתו לעיר אומהה בנברסקה. כילד אהב מאוד פונדה לכתוב, ואף זכה בתחרות כתיבת סיפורים קצרים כשהיה בן 10. בגיל 12 החל לעבוד בחנות של אביו אחרי שעות הלימודים ובתקופה זו גילה את התיאטרון.
בשנת 1923 סיים פונדה את לימודיו בתיכון ופנה ללמוד עיתונאות באוניברסיטת מינסוטה. אביו התעקש שיעבוד במקביל ללימודיו וכתוצאה מכך הוא עבד בשתי עבודות בו זמנית: כמדריך כושר גופני וכפקיד בחברת הטלפון האמריקאית. ב-1925, שנתיים בלבד לאחר שהחל את לימודיו באוניברסיטה, נשר פונדה מהלימודים וחזר לביתו שבאומהה כדי לחפש עבודה בעיתון. אימו הפנתה אותו לידידה שלה, דורותי ברנדו (אימו של השחקן המפורסם מרלון ברנדו), שבחנה אותו לתפקיד בתיאטרון אומהה. אף על פי שלא היה בטוח ביכולות המשחק שלו, זכה בתפקיד בהצגה "אתה ואני" (You And I) ועד מהרה החל לאהוב את המקצוע והקדיש זמן רב גם לתפקידים אחרים בתיאטרון, כגון בניית תפאורה.
אביו של פונדה סבר שלא ניתן להתפרנס ממשחק ולכן דרש ממנו למצוא עבודה נוספת. פונדה החל לעבוד כפקיד בחברת אשראי כשקיבל תפקיד ראשי בהצגה חדשה. אביו, שהגיע לצפות בו, הבחין בכישרון של בנו והחליט להניח לו לעסוק במקצוע. לאחר הפסקה של שלושה חודשים הוא הפך לעוזר הבמאי בתיאטרון אומהה.
ב-1928 עבר פונדה לניו יורק, במטרה להפוך לשחקן מקצועי. בקיץ של שנה זו התמנה לעוזר מנהל במה בהצגה בתיאטרון במסצ'וסטס ושיחק במספר תפקידים קטנים. במהלך ארבע השנים הבאות שיחק בתפקידים משניים וראשיים בהצגות שונות, אך לא כולן הצליחו. הוא לא הרוויח מתפקידים אלה כסף רב ולכן ארגן תאורה ובנה תפאורה להצגות, בדומה למה שעשה באומהה. בתקופה זו החל פונדה להתעניין בציור, ועסק בכך כתחביב עד יום מותו.
ב-1929 הופיע פונדה בברודוויי לראשונה, בתפקיד קטן במחזה "משחק החיים והמוות" (The Game Of Life And Death). בשש השנים הבאות השתתף בהפקות רבות בתיאטראות בניו יורק ובוושינגטון. אחת מן ההפקות הללו הייתה "הקוסם מארץ עוץ", שבה שיחק בתפקיד האריה הפחדן. ב-1931 נישא למרגרט סאלבן, שחקנית גם היא. הנישואים לא נמשכו זמן רב והזוג התגרש לאחר כשנתיים בלבד.
ב-1934 קיבל פונדה הכרה פומבית ראשונה, כשכיכב במחזה "החוואי לוקח אישה" (The Farmer Takes A Wife). המחזה זכה לשבחים בוושינגטון, שם עלה לראשונה, ובעקבות כך גם הוצג בניו יורק. שנה מאוחר יותר, ב-1935, לוהק לגרסה הקולנועית של המחזה, בבימויו של ויקטור פלמינג. זו הייתה הופעתו הראשונה בהוליווד, ובעקבותיה קיבל יותר ויותר הצעות לשחק בסרטים, אך למרות זאת המשיך להופיע גם בתיאטרון. ב-1936 נשא פונדה את אשתו השנייה, פרנסס ברוקאו. לזוג נולדו שני ילדים, ג'יין ופיטר, שפנו גם הם לעסוק במשחק.
_-_01.png)
ב-1939 החל פונדה במערכת יחסים קולנועית פורייה עם הבמאי הנודע ג'ון פורד, כאשר כיכב בסרט "מר לינקולן הצעיר" (Young Mr. Lincoln). באותה שנה כיכב בסרט נוסף של פורד, "תופי מוהוק" (Drums Along The Mohawk). פורד היה מרוצה כל כך מהשחקן הצעיר עד שפונדה לוהק ב-1940 לאחד מהתפקידים הזכורים ביותר שלו, טום ג'ואד בסרט "ענבי זעם" (The Grapes Of Wrath; שנעשה על פי הספר "ענבי זעם") ושזיכה את פונדה במועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר. באותה שנה חתם על חוזה של שבע שנים עם אולפני פוקס. החוזה חייב אותו להופיע גם בסרטים שבהם לא רצה לשחק, וכתוצאה מכך לא בלט בהם.
בתחילת שנות ה-40, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ביקש פונדה להתגייס לצבא האמריקאי. אולפני פוקס לא אהבו את הרעיון וניסו למנוע את גיוסו, אולם לבסוף הוא גויס לחיל הים על אף שקיבל פטור משירות. הוא שוחרר מחיל הים ב-1945 לאחר שזכה במספר עיטורים.
פונדה שב לשחק בהצגות למשך זמן קצר ולאחר מכן חזר להוליווד. ב-1946 כיכב במערבון "קלמנטיין יקירתי" בבימויו של ג'ון פורד. הוא הופיע במערבון נוסף של פורד – "מבצר האפאצ'ים" (1948).
ב-1948 שב פונדה לברודוויי ולוהק לתפקיד הראשי במחזה "מר רוברטס" (Mister Roberts). המחזה הופיע 1,077 פעמים ופונדה לא החמיץ אפילו הופעה אחת. ב-1950 התפרקו נישואיו לברוקאו, וכשדרש ממנה גט התאבדה. בסוף אותה שנה נישא בפעם השלישית, לסוזן בלנשרד.
לאורך שנות ה-50 המשיך להופיע פונדה בברודוויי. בין השאר, הופיע ב-1951 ב"נקודת האל-חזור" (The Point Of No Return) וב"המשפט הצבאי של המרד על הקיין" (The Caine Mutiny Court Martial).
ב-1955 חזר להוליווד וכיכב בגרסה הקולנועית של "מר רוברטס". הסרט בוים גם הוא על ידי פורד, אולם חילוקי דעות בינו ובין פונדה גרמו לסרט להיות שיתוף הפעולה האחרון של השניים. במהלך צילומי הסרט חלה פורד ובמאי אחר נקרא להחליפו. פונדה אמר מאוחר יותר שלא היה מרוצה מהמוצר הסופי, הגם שהביקורות היו ברובן חיוביות.
ב-1956 כיכב פונדה בסרט "מלחמה ושלום" לצידה של אודרי הפבורן,ובסרט "הנאשם" בבימויו של אלפרד היצ'קוק. ב-1957 הופיע בסרט "12 המושבעים" (Twelve Angry Men). לאחר שהתגרש מבלנשרד ב-1956, נישא לרוזנת אדפרה פרנצ'טי ב-1957. ב-1962 התגרשו, וב-1965 נישא בפעם החמישית והאחרונה לדוגמנית שירלי אדמס. ב-1958 שיחק בסרט "זרקורי במה" בבימויו של סידני לומט. ב-1959 שיחק במערבון "עיר היצרים" בבימויו של אדוארד דמיטריק. ב-1962 שיחק בסרטים "הסנאט ימליץ ויאשר" בבימויו של אוטו פרמינגר והיום הארוך ביותר. ב-1964 שיחק בפעם השלישית בסרט של סידני לומט, הפעם במותחן המלחמה "אל-כשל", המדבר על משבר גרעיני במהלך המלחמה הקרה, ועל ניסיונותיו של נשיא ארצות הברית להביא לסיומו. באותה שנה שיחק בקומדיה "סקס והנערה הרווקה לצידה של לורן באקול. ב-1965 שיחק בסרט המלחמה "יום לפני הכניעה". ב-1968 שיחק בסרט "החונק מבוסטון" לצידו של טוני קרטיס. עד 1969, כשלוהק לסרטו של סרג'ו לאונה "היו זמנים במערב", הייתה הקריירה הקולנועית של פונדה בשפל. היה זה התפקיד הגדול הראשון שלו לאחר 12 שנים, אולם גם לאחריו הוא התקשה מאוד להתאושש. ב-1973 כיכב לצד אליזבת טיילור בסרט "Ash Wednesday" (הסרט תורגם לעברית בשם "גורלה של אישה יפה"). וכיכב לצד טרנס היל בסרט "קוראים לי אף אחד".
ב-1970 שיחק בסרט "המועדון החברתי של שאיין" בבימויו של ג'ין קלי לצידו של ג'יימס סטיוארט.
בשנת 1975, לפני הופעה בברודוויי, התמוטט פונדה מאחורי הקלעים ובגופו הושתל קוצב לב. זו הייתה תחילתה של הידרדרותו הבריאותית, ולמרות אשפוזים תכופים בבתי-חולים המשיך לעבוד. בשנת 1977 שיחק בסרט האסונות "רכבת הרים" לצד ג'ורג' סיגל.
ב-1981 כיכב פונדה לצד בתו, ג'יין פונדה, באחד הסרטים המפורסמים ביותר שלו – האגם המוזהב. עבור הסרט קיבל את האוסקר היחיד שלו, זמן קצר לפני שנפטר מהתקף לב ב-12 באוגוסט 1982. גופתו של פונדה נשרפה ואפרו פוזר.
הנרי פונדה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הנרי פונדה, באתר AllMovie (באנגלית)
הנרי פונדה, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
הנרי פונדה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית).svg){kind=logo}
הנרי פונדה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הנרי פונדה, באתר Discogs (באנגלית)
הנרי פונדה, באתר Songkick (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
