המרכז למחקר גרעיני שׂורק (בראשי תיבות: ממ"ג שורק) הוא אחד משני מכוני המחקר לתחום הגרעין במדינת ישראל. במרכז מתבצע מחקר ופיתוח למטרות אזרחיות.
 | |
 | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| על שם |
נחל שורק  |
| תקופת הפעילות |
1958–הווה (כ־66 שנים) |
| מייסדים |
הוועדה לאנרגיה אטומית |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°53′57″N 34°42′10″E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   המרכז למחקר גרעיני שורק | |
  | |
.jpg)
בניגוד למכון השני, הקריה למחקר גרעיני – נגב, המכון נמצא תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
הקמה
המרכז הוקם ב-1958, סמוך לשפך נחל שורק שממערב לעיר יבנה, על ידי הוועדה לאנרגיה אטומית, לשם קידום בניית התשתית הטכנולוגית לשימוש בשיטות גרעיניות במשק החשמל, בתעשייה, ברפואה ובחקלאות בישראל. הוא נבנה סביב כור גרעיני בהספק של 5 מגה-ואט, אשר נתרם במסגרת התוכנית "אטום למען שלום", על ידי ארצות הברית, בתקופת שלטונו של הנשיא דווייט אייזנהאואר. לצורך הפעלת הכור קיבלה ישראל מארצות הברית 150 מוטות דלק.
מתכנן האתר היה האדריכל משה זרחי. בניין הכור הגרעיני עצמו תוכנן על ידי האדריכל פיליפ ג'ונסון[1] בשיתוף האדריכל הישראלי גדעון זיו ונקרא על שם פרופ' ישראל פלח,[2] מקימו ומנהלו הראשון.[3]
הכור החל לפעול ב-16 ביוני 1960.[4]
מ-1960 עד 1975, סיפקה ארצות הברית 19 ק"ג אורניום מועשר לכור.[5] ב-1977, על רקע אי-הצטרפות ישראל לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, חדלה ארצות הברית מלספק אורניום לישראל, לפי החלטת הקונגרס.
בינואר 2010 הוחזרו לארצות הברית 102 מוטות דלק משומשים מהכור בשורק.[6]
התאונה הרדיולוגית
ב-21 ביוני 1990 התרחשה במרכז הגרעיני שורק תאונה רדיולוגית, במתקן השייך לחברה פרטית העוסקת בעיקור מוצרי מזון על ידי קרינת גמא. תאונה זו הביאה למותו של עובד החברה. מעט אחרי השעה 17:00 נשמעה אזעקה המתריעה על קרינה, אך העובד כיבה את הכריזה, פתח את נעילת הדלת האוטומטית ונכנס לתא שכלל מקור קרינת גמא עשוי קובלט-60. העובד, שלא היה מודע לקרינה, החל לחוש חום עז בעיניו לאחר כדקה ועזב את התא. הוא נלקח לבית החולים ונפטר כעבור 36 ימים מתסמונת קרינה חריפה.[7]
כיום
בנוסף לכור המחקר, הנמצא תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כולל המרכז גם מאיץ פרוטונים ומעבדות מחקר ופיתוח. המרכז ידוע כמומחה בתחומי האלקטרואופטיקה ובמכשור לגילוי עצמים חשודים.
כיום עוסק המרכז בתחומי מחקר ופיתוח רבים, הכוללים: פיתוח לייזרים, שיטות גרעיניות, על-קוליות ואופטיות לבדיקות לא הורסות, חישה מרחוק של זיהומים באוויר ונתונים מטאורולוגיים ובטכנולוגיות מגנטיות ואלקטרומגנטיות לגילוי עצמים חשודים. בנוסף, בסוף שנת 2018 הוקם במרכז המרכז הישראלי לפוטוניקה מתקדמת (ICAP), בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון. משימתו של ICAP היא לספק לתעשייה ולמוסדות האקדמיים את המתקנים והידע המעודכנים ביותר במדעי הפוטוניקה, על מנת לאפשר התקדמות משמעותית במגוון רחב של טכנולוגיות קריטיות.[8]
במרכז נמצאת ספרייה בנושאי פיזיקה גרעינית וכללית, כימיה, מתמטיקה ועוד.[9]
בזמן ירי רקטות לאזור יבנה או אשדוד, הכור מושבת.[10]
מנהלים
- יובל נאמן, 1961–1963 (מנהל מדעי)
- שמעון יפתח, 1963–1968
- ישראל פלח, 1971–1982,[2] המנהל הראשון, שכיהן באותו תפקיד, תחת התואר "מנהל הכור".[3]
- גדעון פרנק, 1982–1990.
- אוריאל הלביא, 1990–1997.[11]
- דב ברק, 1997.
- צבי קפלן, 1997–2002.[12]
- אהוד אזולאי, 2002–2009.[13]
- ישראל רוטמן, 2009–2014.[14]
- רפי לביא, 2014–2015.
- רפי ברקוביץ', החל מ-2015.
מאיץ החלקיקים שרף
ערך מורחב – שרף (מאיץ חלקיקים)
במרץ 2012 הודיעה הוועדה לאנרגיה אטומית כי הכור בשורק יסגר ב-2018. במקומו, יפעל בשורק מאיץ החלקיקים שרף (SARAF - Soreq Applied Research Accelerator Facility), שהוא מאיץ יונים קלים, המסוגל להאיץ גרעיני מימן-1 ודאוטריום לאנרגיות קינטיות של 5 עד 40 מגהאלקטרונוולט. שרף ישמש למגוון רחב של יישומים, לרבות ניסויי פיזיקת חלקיקים, פיזיקה גרעינית והנדסת חומרים, לצד הפקת איזוטופים עבור ישומי רפואה גרעינית.[15]
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז למחקר גרעיני שורק- ארכיטקטורה של המרכז ב ArchDaily
- הכור בנחל שורק באתר ארמגדון
- המרכז למחקר גרעיני שורק באתר גוגל מפות
- הוועדה לאנרגיה אטומית (אורכב 12.03.2010 בארכיון Wayback Machine)
- רוני דניאל, הצצה נדירה לכור הגרעיני בשורק, יוטיוב, 22.10.2010
- הכור התחיל לפעול, דבר, 8 ביולי 1960
- דויד מושיוב, חידושים בכור הגרעיני, דבר, 24 במרץ 1964, המשך
- אתר המרכז הישראלי לפוטוניקה מתקדמת (ICAP) (באנגלית), כאן
ביקור הנשיא יצחק בן צבי במרכז למחקר גרעיני שורק, 1960, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
המרכז למחקר גרעיני שורק, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
