המרכז הרפואי זיו

המרכז הרפואי זיו
	מראה בית החולים מכביש 89
	מראה בית החולים מכביש 89
על שם	רבקה זיו
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים כללי, מרכז הוראה ומחקר, בי"ס לאחיות
אוניברסיטה	הפקולטה לרפואה בצפת
בעלים	מדינת ישראל
מנכ"ל	פרופ' סלמאן זרקא
היסטוריה
תאריך ייסוד	1910
שירותים
מיטות	310
	אתר רשמי
גאוגרפיה
מיקום	צפת
קואורדינטות	32°57′13″N 35°29′34″E
	(למפת צפת רגילה) זיו

המרכז הרפואי זיו בצפת הוא בית חולים ממשלתי כללי אשר נועד לשירות תושבי הגליל העליון ורמת הגולן והמבקרים באזור. הוא נושא את שמה של מייסדת ארגון "ויצו", רבקה זיו.

עובדות מהירות על שם, מאפייני הארגון ...

סגירה

המבנה המרכזי של בית החולים ממוקם בצידה הדרומי של העיר צפת. בבית החולים כ-310 מיטות אשפוז^[1] והוא מפעיל מרפאות חוץ, בית יולדות ומחלקה פסיכיאטרית (במבנה נפרד) ומחלקת ילדים נפרדת.

החל מחודש אוגוסט 2021 מנהל בית החולים הוא ד"ר ענאן עבאסי שהחליף את פרופ' זרקא לאחר שזה מונה לפרויקטור הקורונה.

ב-1907 החלה הקמת בית חולים יהודי בצפת ביזמת הברון רוטשילד ובסיוע רפואי מקצועי מודרני של ההסתדרות הציונית הדסה. בית החולים היה סגור משיקולי תקציב, ונחנך לראשונה ב־1911 בעקבות האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי. לאחר מכן שירת בית החולים גם את מושבות העלייה הראשונה הצפוניות, ראש פינה, יסוד המעלה, מחניים, משמר הירדן ומטולה. שני מבני בית החולים היו בצורת האותיות "ב" ו-"ח" והצוות הורכב מרופאים ואחיות שהובאו על ידי הדסה במיוחד מארצות הברית.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 החרימו שלטונות האימפריה העות'מאנית את בית החולים והפכו אותו לבית חולים צבאי (יחד עם בית החולים הסקוטי ששירת את האוכלוסייה הערבית המקומית ב"בית בוסל", שהפך לימים לבית הבראה). בשנת 1921 נפתח בית החולים שנית בחסות "הדסה" כבית חולים לחולי שחפת ובית יולדות. בין השנים 1924–1926 ניהל את בית החולים ד"ר משה קריגר. כבית חולים כללי לאזור נפתח בית חולים מנדטורי ממשלתי, אך הוא שירת בעיקר אוכלוסייה ערבית בעוד האוכלוסייה היהודית העדיפה להגיע לבית החולים "שוויצר" בטבריה.

בין השנים 1927–1948 ניהל את בית החולים לחולי ריאה, הד"ר פנחס וייל. סגנו היה הד"ר אברהם צפרוני^[2]. רופא ריאות בכיר שהצטרף למחלקת ריאות ושחפת, בשנת 1947 היה הד"ר יוסף רקובר.

עם פרוץ מלחמת העצמאות פונו חולי השחפת לזכרון יעקב ובית החולים החל לשמש כבית חולים צבאי של כוחות הרפואה של ההגנה וצה"ל בראשות רופא מתנדב מאנגליה, ד"ר יעקב צימרמן. בית החולים פעל בתנאים קשים ללא חומרי הרדמה ותרופות. ב-1949 הפך בית החולים להיות בית חולים ממשלתי ישראלי, אך שימש בעיקר כבית יולדות ובית חולים פסיכיאטרי.

מחלקת היולדות הוקמה ב-1954 על ידי ד"ר צבי (אימרה) מנדל, שעל שמו נקראת היום מחלקת הנשים.

בשנת 1958 מונה למנהל המחלקה הכירורגית ד"ר אליהו בן-טובים, שהוביל אותה במשך 22 שנה. בין השנים 1962–1972 הוקם המבנה המודרני החדש של בית החולים, שתוכנן על ידי האדריכל משה זרחי^[3]. ראש הממשלה גולדה מאיר פנתה למשפחת זיו והציעה לקרוא את בית החולים על שם רבקה זיו, נשיאת ויצו שנפטרה ב-1966 (בתמורה לתרומה). בית החולים הוטל כמעט מיד עם פתיחתו למלחמת יום כיפור וקלט מאות פצועים מקרבות רמת הגולן. בהמשך קלט את פצועי התקפות הקטיושות על הגליל, את פצועי מלחמת לבנון הראשונה ועוד, בנוסף לשירותו הכללי את התושבים והמבקרים באזור. בעת פעילות צבאית בלבנון היה בית החולים למוקד בעל חשיבות אסטרטגית משום שנמצא במרחק טיסת מסוק של דקות ספורות מזירת הקרבות.

בעת מלחמת לבנון השנייה הותקף בית החולים בירי טילים וספג פגיעות קטיושה ישירות. לדברי מנהלו טיפל בית החולים בכ-900 חיילים, יותר מכל בית חולים אחר בארץ, ובאזרחים רבים נפגעי מתקפת הטילים על צפון הארץ. גם חלק מעובדי בית החולים עצמו נפגעו בעת מילוי תפקידם. למרות זאת לא נמצא תקציב למיגון בית החולים^[4]. כחלק מהפקת הלקחים הוחלט לתגבר את מערך הטראומה של בית החולים.

פרופ' אלכסנדר לרנר, ראש החוג לאורתופדיה בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, מומחה עולמי לפציעות מלחמה ואחד ממייסדי שיטת איליזרוב בארץ, מונה למנהל המחלקה האורתופדית^[5], ובית החולים החל לקלוט באופן נדיר גם מטופלים מחו"ל^[6].

בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, משנת 2013 ואילך, החל בית החולים לטפל בפצועים קשה, מורדים ואזרחים, אשר חצו את הגבול מסוריה במטרה לזכות בטיפול רפואי.

בשנים 2020-2023 עבר בית החולים שיפוץ מקיף, במסגרתו שודרגו כלל המחלקות בבית החולים, המבנה המרכזי, המחלקה לרפואה דחופה-מיון ומרפאות החוץ, כולל חידוש סביבתי מחוץ לבית החולים, והוספת מקומות חנייה, וכן נפתח מרכז קניות בכניסה לבניין הראשי של בית החולים.