הכיבוש הצרפתי של וייטנאם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הכיבוש הצרפתי של וייטנאם (1858–1885) היה סדרה של משלחות צבאיות שהעמידו את האימפריה הצרפתית השנייה, לימים הרפובליקה הצרפתית השלישית, מול האימפריה הווייטנאמית דצ'י נאם באמצע סוף המאה ה-19. סופו ותוצאותיו היו ניצחונות לצרפתים כשהביסו את הווייטנאמים ובני בריתם הסינים ב-1885, שילובם של וייטנאם, לאוס וקמבודיה, ולבסוף קביעת חוקים צרפתיים על השטחים המרכיבים את הודו-סין הצרפתית על פני דרום-מזרח אסיה היבשתית ב-1887.
למעלה: ארמדה צרפתית וספרדית תוקפת את סייגון, 18 בפברואר 1859. למטה: נחתים צרפתים תוקפים מגינים וייטנאמים על חומת ת'ואן אן (הואה) ב-20 באוגוסט 1883. | |||||||||
תאריכים | 1 בספטמבר 1858 – 9 ביוני 1885 (26 שנים) | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | וייטנאם, קמבודיה, לאוס, דרום סין, פוג'יין, טאיוואן | ||||||||
תוצאה |
ניצחון צרפתי
| ||||||||
|
משלחת צרפתית-ספרדית משותפת החלה בשנת 1858 על ידי פלישה לטוראן (היום דה נאנג) בספטמבר 1858 ולסייגון חמישה חודשים לאחר מכן. מסע ארבע שנים זה הביא לחתימת המלך טו דוק על הסכם ביוני 1862, המעניק לצרפת ריבונות על שלושה מחוזות בדרום. הצרפתים סיפחו את שלושת המחוזות הדרום-מערביים ב-1867 כדי להקים את קוצ'ינצ'ינה. לאחר שביססו את כוחם בקוצ'ינצ'ינה, הם כבשו את שאר וייטנאם באמצעות סדרה של מסעות בטונקין בין 1873 ל-1886. לשאיפות הצרפתיות להכניע את טונקין התנגדו מלכי שושלת צ'ינג, האזור היה חלק מתחום ההשפעה הסיני.
הצרפתים בסופו של דבר גירשו את רוב החיילים הסיניים מווייטנאם, אך קבוצות שנותרו בכמה מחוזות וייטנאמים המשיכו להתנגד לשליטתה של צרפת על טונקין. ממשלת צרפת שלחה את פורנייה לטיאנג'ין כדי לנהל משא ומתן על הסכם טיאנג'ין, לפיו הכירה סין בסמכות הצרפתית על אנאם וטונקין, תוך שהיא זנחה את טענותיה לריבונות על וייטנאם. ב-6 ביוני 1884 נחתם הסכם חוצ'י, שחילק את וייטנאם לשלושה אזורים: טונקין, אנאם וקוצ'ינצ'ינה, כל אחד תחת שלושה משטרים נפרדים שונים. קוצ'ינצ'ינה הייתה מושבה צרפתית, בעוד טונקין ואנם היו מדינות חסות, ובית המלוכה של נגוין הושם תחת פיקוח צרפתי.