היסטוריה של כווית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדינת כווית (בערבית: دولة الكويت) היא מדינה ערבית השוכנת לחוף המפרץ הפרסי וגובלת מצפון בעיראק ומדרום בערב הסעודית.
ממצאים ארכאולוגים מראים על התיישבות באזור מאז התקופה המזוליתית (13,000–8,000 לפנה"ס) ועל כך שהאזור שימש כמקום מפגש בין תושבי מסופוטמיה לבין התושבים הנאוליטים של מזרח חצי האי ערב. בשנים 4000–2000 לפנה"ס היה האזור תחת השפעה של תרבות דילמון. בתקופת שלטונו של נבוכדנצר השני היה האזור תחת שלטון בבלי. בתקופת הממלכה האחמנית (החל מהמאה ה-6 לפנה"ס), אוכלס האזור מחדש, ולאחר מכן שלטו בו כוחות שונים, כגון זה של אלכסנדר הגדול (המאה ה-4 לפנה"ס), האימפריה הפרתית, האימפריה הסאסאנית (במאה ה-3), וישויות שונות שנחשבות לחלק מהאימפריה המוסלמית (החל מהמאה ה-7).
כווית המודרנית החלה להתפתח בהשפעת האימפריאליזם האירופי ועות'מאני החל מ-1521, אז החלה שליטת הפורטוגזים. האימפריות השונות היו מעוניינות בשייח'ות כווית, בין השאר בגלל מיקומה הגאוגרפי וחשיבותה למסחר ימי עם הודו. בשנת 1613 נוסדה העיר כווית, שהחלה לשגשג כעיר מסחר המאה ה-18. הנמל בכווית היה מוקד פעילות מרכזי במסחר של המזרח הקרוב ומרכז לבניית ספינות.[1] חברת הודו המזרחית הבריטית הקימה בעיר משרדים והיציבות הפוליטית של העיר, ביחס למקומות אחרים באזור, משכה אליה סוחרים רבים לאורך המאה ה-19. ב-1899 חתם שליט השייח'ות, מובראכ א-סבאח, על אמנה סודית עם הממלכה המאוחדת, שבמסגרתה ניתנה עדיפות למסחר של האימפריה הבריטית בתמורה להגנה על הטריטוריה של כווית. ב-1913 הסכימו הבריטים והעות'מאנים על הגדרת כווית כאזור אוטונומי בתוך האימפריה העות'מאנית, דבר שחיזק את המעמד של בריטניה באזור וסייע להגדיר את גבולות כווית. האמנה בוטלה לאחר תבוסת העות'מאנים לבריטים במלחמת העולם הראשונה, והבריטים הכריזו על השייח'ות כישות עצמאית תחת פרוטקטורט בריטי.
ב-1938 התגלה שדה הנפט הראשון במדינה, והפקת נפט הפכה לאחר מלחמת העולם השנייה לענף הכלכלי המרכזי במדינה והמקור לעושר הרב של האליטות בתוכה.[2] כווית הפכה למדינה עצמאית באופן רשמי ב-1961, למרות מחאותיה של עיראק. הסכם ידידות בין שתי המדינות נחתם ב-1963, וכווית תמכה בעיראק במלחמת איראן-עיראק. עם זאת, לאחר המלחמה החל סכסוך בין שתי המדינות, שנבע הן מתביעותיה ההיסטוריות של עיראק והן מסכסוך כלכלי. שיאו של סכסוך זה הוא הפלישה העיראקית לכווית ומלחמת המפרץ, שבמהלכה קואליציה בינלאומית ברשות ארצות הברית שחררה את המדינה מהפולשים העיראקים.