הידמות
תופעה פונטית בה הגה מקבל תכונות פונטיות של הגה אחר המצוי בסביבתו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בבלשנות, הידַּמּוּת (או אָסִימִילַצְיָה) היא תופעה פונטית שבה הגה מסוים (עיצור או תנועה) מקבל תכונה או תכונות פונטיות (כגון: בסיס חיתוך, אופן חיתוך) של הגה אחר המצוי בסביבתו. נובעת מנטייתו של הדובר שלא לשנות את מצבם של כלי הדיבור שלו.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
ההידמות עשויה להתרחש באופן שיטתי או באופן ספורדי. כאשר היא מתרחשת באופן שיטתי בסביבה פונטית מוגדרת היא מהווה מקרה פרטי של מעתק הגאים.
תהליכי הידמות בשלבי התפתחות מוקדמים של שפות אחראיים לתצורות רבות בצורתן המקובעת כיום; בנוסף לזאת אחראיים תהליכי הידמות גם לתצורות צעירות או עכשוויות בשפות, אשר אינן מוכרות כתצורות תקניות ואשר לעיתים דוברי השפה כלל אינם מודעים אליהן, ראו להלן: הידמות אחורית ללא חציצה בעברית (לדוגמה, "ספתא" במקום "סבתא" היא הידמות בתכונת הקוליות) ובאנגלית (הדוגמה "dompbe silly" במקום "don't be silly"). המילה הידמות עצמה מכילה הידמות של הת' של בניין התפעל לד' השורשית שאחריה.