הווארד בייקר
פוליטיקאי אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הווארד הנרי בייקר הבן (באנגלית: .Howard Henry Baker Jr; 15 בנובמבר 1925 - 26 ביוני 2014) היה פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי שכיהן כסנאטור רפובליקני מטנסי ומנהיג הרוב בסנאט. לאחר מכן שימש בייקר כראש סגל הבית הלבן תחת הנשיא רונלד רייגן. בוושינגטון הבירה נודע בתור "המפייס הגדול", ובייקר נחשב לאחד הסנאטורים המצליחים ביותר מבחינת תיווך ופשרות, חקיקת חוקים ושמירה על נימוסים. בייקר היה שמרני מתון שזכה להערכה רבה על ידי רוב עמיתיו חברי המפלגה הדמוקרטית[1].
בייקר, 2001 | |||||||
לידה |
15 בנובמבר 1925 האנטסוויל, טנסי | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
26 ביוני 2014 (בגיל 88) האנטסוויל, טנסי | ||||||
שם מלא | הווארד הנרי בייקר הבן | ||||||
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||||
השכלה | אוניברסיטת טוליין, אוניברסיטת טנסי | ||||||
עיסוק | עורך דין, פוליטיקאי, דיפלומט | ||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
בת זוג |
ג'וי דירקסן (עד 1993) ננסי קאסבאום (1996-2014) | ||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
נולד בהאנטסוויל, טנסי. המשיך בקריירה משפטית לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית הספר למשפטים באוניברסיטת טנסי. אביו, הווארד בייקר האב, ייצג את טנסי בבית הנבחרים של ארצות הברית בשנות החמישים. בבחירות לסנאט ב-1966, הביס בייקר את המושל פרנק קלמנט, והפך לרפובליקני הראשון שייצג את טנסי בסנאט מאז תום תקופת השיקום. לאחר פרישתו של יו סקוט מהסנאט, הפך בייקר למנהיג הרפובליקנים בסנאט, כאשר שימש כמנהיג המיעוט או מנהיג הרוב בסנאט בשנים 1977–1985.
בייקר התמודד למועמדות הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית ב-1980, אך יצא מהמירוץ לאחר הסדרה הראשונה של הבחירות המקדימות. הוא לא ביקש להיבחר מחדש לסנאט ב-1984. בשנים 1987–1988 כיהן כראש סגל הבית הלבן בעת כהונת הנשיא רייגן. לאחר שעזב את הבית הלבן, עבד כשדלן ויועץ במשרד עורכי דין. הוא שירת גם במועצת המנהלים של "מרכז המדיניות הדו-מפלגתית" וב"שותפות לאמריקה בטוחה". בשנים 2001–2005 היה שגריר ארצות הברית ביפן. אשתו הראשונה, ג'וי, הייתה בתו של מנהיג המיעוט לשעבר בסנאט, אוורט דירקסן. לאחר מותה של ג'וי ב-1993 נישא בייקר לסנאטורית ננסי קאסבאום, בתו של מועמד המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות 1936, אלף לנדון.