הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1960
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1960 היו הבחירות ה-44 במספרן לנשיאות ארצות הברית, שנערכו ב-8 בנובמבר 1960. הנשיא נועד להישבע אמונים ב-20 בינואר 1961, ולסיים את כהונתו ב-20 בינואר 1965. הנשיא היוצא, דווייט אייזנהאואר הרפובליקני לא יכול היה לרוץ לכהונה נוספת. המפלגה הרפובליקנית בחרה בריצ'רד ניקסון, סגנו של אייזנהאואר, ואילו הדמוקרטים בחרו בג'ון פיצג'רלד קנדי, סנאטור ממסצ'וסטס. הייתה זאת מערכת הבחירות הראשונה בה השתתפו אלסקה והוואי, שהפכו למדינות שנה קודם לכן.
| |||||||||||
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1960 | |||||||||||
8 בנובמבר 1960 | |||||||||||
בסך הכול היו 537 קולות אלקטורלים בחבר האלקטורים היו דרושים 269 קולות אלקטורלים כדי לנצח | |||||||||||
שיעור ההצבעה | 63.1% (מכלל הזכאים להצביע)[1] | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מועמד | ג'ון פ. קנדי | ריצ'רד ניקסון | |||||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | המפלגה הרפובליקנית | |||||||||
מדינת מוצא | מסצ'וסטס מסצ'וסטס | קליפורניה קליפורניה | |||||||||
סגן | לינדון ג'ונסון | הנרי קבוט לודג' הבן | |||||||||
אלקטורים | 303 | 219 | |||||||||
מדינות | 22 | 26 | |||||||||
מספר הקולות | 34,220,911 | 34,108,157 | |||||||||
אחוזים | 49.72% | 49.55% | |||||||||
הזוכה: ג'ון פיצג'רלד קנדי |
קנדי נבחר בהפרש של 112,827 קולות, או 0.17% מהקולות (אם כי היה סכסוך בנוגע לספירת הקולות באלבמה[2]), ואף על פי שניקסון זכה ביותר מדינות (26 לעומת 22),[3] זכה קנדי ב-303 אלקטורים לעומת 219 של ניקסון.
מרוץ זה לנשיאות היה הצמוד ביותר מאז 1916. כמה גורמים יכלו לגרום למירוץ הצמוד: המיתון של 1957–1958 שפגע במפלגה הרפובליקנית ועזר לקנדי, והעובדה ש-17 מיליון אנשים יותר היו רשומים כדמוקרטים מאשר רפובליקנים. קנדי גם הביא למפלגה קולות קתוליים שכמעט ונטרלו את הקולות הפרוטסטנטים של ניקסון.[4] כישרון הקמפיין של קנדי עבר את זה של ניקסון. הדגש של ניקסון על הניסיון שלו לא עזר לו, והוא ביבז אנרגיה כשערך מסע בחירות בכל 50 המדינות ולא התרכז במדינות המתנדנדות. קנדי השתמש במטה הבחירות הגדול והעשיר שלו כדי לזכות במועמדות, לקבל תמיכה מהציבור ונעזר במנהיגים האחרונים של המפלגה בערים הגדולות כדי לזכות בערים הללו.[5] הוא השתמש בסגנו לינדון ג'ונסון כדי לזכות בדרום והשתמש בטלוויזיה באופן נכון. .[6] במערכת הבחירות היו ארבעה עשר אלקטורים לא מחויבים ואלקטור סורר אחד. שמונת האלקטורים ממיסיסיפי, ושישה מתוך האחד עשר מאלבמה, היו לא מחויבים ותמכו בהארי בירד לנשיאות ובסטרום ת'ורמונד כסגנו. אלקטור סורר אחד מאוקלהומה תמך בבירד ובברי גולדווטר כסגנו.
לאחר מערכת הבחירות, נכשל ניקסון בניסיונו להיבחר ב-1962 למושל קליפורניה, אולם נבחר לנשיאות ב-1968 ולאחר מכן שוב ב-1972. לאחר מכן נאלץ להתפטר מתפקידו לאחר התפוצותה של פרשת ווטרגייט.