הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1952
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1952 היו מערכת הבחירות לנשיאות ה-42 בתולדות ארצות הברית ונערכו ב-4 בנובמבר 1952. הגנרל הרפובליקני דווייט אייזנהאואר ניצח ניצחון סוחף, כשהוא קוטע 20 שנות שלטון דמוקרטי בבית הלבן. הוא הצליח להוביל את המפלגה הרפובליקנית להשגת רוב זעום בבית הנבחרים ובסנאט. באותה התקופה, עלתה המתיחות במלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, וכך גם החשש מפני קומוניסטים, מה שהוביל למדיניות המקארתיזם. בסנאט האמריקני, הפך הסנאטור הרפובליקני ג'וזף מקארתי מוויסקונסין לדמות מוכרת במדינה אחרי שניהל חקירות בנוגע למרגלים קומוניסטים בארצות הברית. מדיניות החוץ הייתה הנושא המרכזי במירוץ על המועמדות הרפובליקנית. המדינה התפלגה בנושא מלחמת קוריאה והשחיתות בממשלה גם הפכה לבעיה. הכלכלה שגשגה והנושאים הכלכליים לא היו חשובים.
| |||||||||||
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1952 | |||||||||||
4 בנובמבר 1952 | |||||||||||
בסך הכול היו 531 קולות אלקטורלים בחבר האלקטורים היו דרושים 266 קולות אלקטורלים כדי לנצח | |||||||||||
שיעור ההצבעה | 63.3% | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מועמד | עדלי סטיבנסון | דווייט אייזנהאואר | |||||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית (מושל אילינוי) | המפלגה הרפובליקנית | |||||||||
מדינת מוצא | אילינוי (1915-1969) אילינוי | ניו יורק (מדינה) ניו יורק | |||||||||
סגן | ג'ון ספרקמן | ריצ'רד ניקסון (סנטור) | |||||||||
אלקטורים | 89 | 442 | |||||||||
מדינות | 9 | 39 | |||||||||
מספר הקולות | 27,375,090 | 34,075,529 | |||||||||
אחוזים | 44.3% | 55.2% | |||||||||
הזוכה: דווייט אייזנהאואר |
הנשיא המכהן הארי טרומן היה לא פופולרי ובחר לא לרוץ לתקופת כהונה נוספת לאחר שלא הצליח בבחירות המקדימות. הוא תמך במושל עדלי סטיבנסון מאילינוי. סטיבנסון היה מוכר כנואם רהוט ומתוחכם, אולם רבים לא ידעו אם הוא בכלל רצה לכהן כנשיא. טרומן לחץ עליו להפוך למועמד הנשיאותי, ולאחר לחץ רב הסכים סטיבנסון. בתוך המפלגה הרפובליקנית, לחם הסנאטור מאוהיו, רוברט טאפט, מול אייזנהאואר. הנושא היה מדיניות חוץ, כשתומכי אייזנהאואר טענו שטאפט תומך בבדלנות. טאפט לא ראה את ארצות הברית מעורבת במלחמה הקרה. אייזנהאואר, מפקד נאט"ו לשעבר וגיבור המלחמה, ניצח את טאפט ברוב זעום. לאחר מכן תקף אייזנהאואר את מדיניות טרומן, ובעיקר את קוריאה, הקומוניזם והשחיתות. אייזנהאואר הצליח בכל הקבוצות שלא היו בדרום המדינה.