![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6b/Battle-Ship_Island_Nagasaki_Japan.jpg/640px-Battle-Ship_Island_Nagasaki_Japan.jpg&w=640&q=50)
האשימה
אי נטוש ביפן / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האי האשימה או האשימה (באנגלית: Hashima Island או Hashima; ביפנית: 端島) המכונה גם גונקנג'ימה (軍艦 島; מילולית: אי ספינת המלחמה) הוא אי נטוש השוכן במרחק של כ-15 קילומטרים מהעיר נגסאקי, בדרום יפן[1].
![]()
| |||||||
נתונים גאוגרפיים | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מיקום |
Gotō Sea ![]() | ||||||
קואורדינטות | 32°37′40″N 129°44′18″E | ||||||
שטח | 0.063 קילומטר רבוע | ||||||
אורך | 0.480 קילומטר | ||||||
רוחב | 0.160 קילומטר | ||||||
נתונים מדיניים | |||||||
מדינה |
יפן ![]() | ||||||
אוכלוסייה | 0 (1975) | ||||||
אזור זמן | UTC +9 | ||||||
![]() ![]() |
האי הוא אחד מ-505 איים לא מיושבים במחוז נגסאקי[1]. מאפייניו הבולטים של האי הם מבני הבטון הנטושים שלו, אשר הטבע מתחיל להשתלט עליהן, וחומות הים המקיפות את האי[2].
האי מהווה סמל לתיעוש המהיר של יפן (במהלך רסטורציית מייג'י), וכן גם תזכורת להיסטוריה שלו כאתר של עבודות כפייה לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה[3].
שטחו של האי 63 דונם והוא נודע במכרות הפחם שלו (שחלק ניכר מהם מצוי מתחת לים). המכרות הוקמו בשנת 1887 (תקופת התיעוש המהיר של יפן)[1]. האי הגיע לשיא גודל אוכלוסייתו (5,259 תושבים) בשנת 1959. לאחר שנה זו, עקב התדלדלות עתודות הפחם במכרות, המכרות נסגרו, וב-20 באפריל 1974 עזב את האי אחרון תושביו[1]. האי נותר נטוש ב-30 השנים הבאות.
בראשית שנות ה-2000, החל האי לעורר עניין תיירותי - וזאת בשל העובדה שהמבנים שבו "קפאו בזמן" - ולא השתנו במהלך השנים בהם היה האי נטוש - והוא הפך לאתר תיירות[2]. קירות מסוימים שהתמוטטו שוחזרו, והאי נפתח לתיירים ב-22 באפריל 2009.
האי אושר רשמית כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ביולי 2015, כחלק מאתרי המהפכה התעשייתית של תקופת מייג'י ביפן.