דרך הדואר
הדרך הראשית של האימפריה הממלוכית, בין בירתה קהיר לבירת הצפון, דמשק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דרך הדואר (בערבית: درب البريد – "דַּּרבּ אלבּריד") הייתה הדרך הראשית של האימפריה הממלוכית, בין בירתה קהיר לבירת הצפון, דמשק.
השלטון הממלוכי נתן חשיבות עליונה לרישות הממלכה בדרכים טובות. הדרכים שימשו להעברת ידיעות מקצווי האימפריה אל עיר הבירה, והודעות ופקודות מן הבירה אל המחוזות, וכן גייסות, בעת הצורך. בשל השימוש העיקרי שלהן לנשיאת דברי דואר, נקראו הדרכים "דרכי דואר". דרך הדואר הראשית עברה בחלקה בארץ-ישראל. הדרך הייתה כה טובה, שפרש יכול היה להגיע מקהיר לדמשק בתוך ארבעה ימי רכיבה בלבד.
דרך הדואר עברה בתוואי: קהיר - עזה (בירת מחוז ארץ ישראל) - יבנה - לוד - ראש העין - נחל עירון - מגידו - בית שאן - צמח - דמשק. סעיף נוסף של הדרך עבר דרך בירת מחוז הגליל הממלוכי, צפת.
הדרך עוקפת את מישור החוף החרוץ בערוצי נחלים ורובו ביצתי באותה תקופה. מישור החוף גם אכלס במשך התקופה ערים צלבניות. הדרך עוברת במיצרים שבין ההר לחוף (מלוד לראש העין וצפונה ובדיוק לאורך כביש 444 של ימינו) ובין הרי השומרון להר הכרמל (מגידו). תוואי הדרך עובר בנחל עירון המתון, יורד אל בית שאן, בירידה המתונה ביותר אל בקע הירדן וממשיכה לצמח, משם עולה הדרך לרמת הגולן וממשיכה עד דמשק. סעיף הדרך לצפת עולה אליה דרך רמת כורזים ויורד ממנה אל עמק הירדן דרך נבי יושע, חוצה את הירדן בגשר בנות יעקב ומתחבר לדרך לדמשק.
את הדרך יזם השולטן ביברס בשנת 1268, והיא תוחזקה והוחזקה במצב מצוין עד לראשית המאה ה-16.