Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דימום מוחי (באנגלית: Intracerebral hemorrhage) הוא סוג של דימום תוך-גולגולתי המתרחש בתוך רקמת המוח ו/או בחדרי המוח[1].
דימום מוחי מתרחש בקרב 2.5 לכל 10,000 אנשים מדי שנה בממוצע, בתדירות גבוהה יותר אצל גברים מאשר נשים, ואצל מבוגרים. זה הוא הגורם השני בשכיחותו לשבץ מוחי, והוא מהווה כ-10% מהאשפוזים הקשורים לאירוע מוחי בארצות הברית. 44% ממקרי הדימום המוחי מסתימים במוות תוך תקופה של עד חודש.[2] כמו כן, רק 20% מהנפגעים מצליחים לחזור לשגרת חיים רגילה. המקרים הראשונים בהיסטוריה סווגו והוגדרו בשנת 1823 לשני סוגים עיקריים: דימום ואי זרימת דם מספקת.[3]
התסמינים של דימום מוחי עשויים להיות מגוונים משום שחלקם מעיד על האזור במוח שניזוק מהדימום. מבין לקחם של התסמינים נובע מעלייה בלחץ התוך-גולגולתי אשר נגרמת מפעלת לחץ על רקמת המוח באזור הדימום. בנוסף, התסמינים יכולים לכלול כאב ראש, חום, חולשה בצד אחד של הגוף, הקאות, פרכוסים, ירידה ברמת ההכרה ונוקשות בצוואר.[2] פציינטים מסוימים עלולים אף לחוות דימום מתמשך מהאוזן. חלק מהחולים עשויים להיכנס לתרדמת בשל הדימום.[4] לעיתים קרובות הסימפטומים מחמירים עם הזמן.[5] לעיתים, דימום מוחי מאובחן בטעות כדימום מוחי תת-עכבישי בשל הדמיון הרב בתסמינים בניהם. כאב ראש חמור ואחריו הקאה הם חלק מהסימפטומים המשותפים הנפוצים ביותר. סימפטום נפוץ נוסף הוא התמוטטות עקב הדימום.
הדימום המוחי נחלק לשני סוגים: דימום חריף ודימום מאוחר. דימום חריף (אקוטי) מוגדר כדימום שמתחיל בזמן הפציעה/פגיעה בעוד שדימום מאוחר יכול להופיע החל משש שעות אחרי הפגיעה (ועשוי אף להופיע רק כעבור מספר שבועות).
יתר לחץ דם מגביר את הסיכון לדימום מוחי ספונטני פי שניים עד פי שישה מהממוצע באוכלוסייה הבריאה. דימום מוחי שכיח יותר בקרב מבוגרים מאשר אצל ילדים.[6] גורמי סיכון נוספים:[7] עישון, צריכה מופרזת של אלכוהול, כולסטרול נמוך ושימוש בסמים וכן בתרופות מדללות דם.
אנגיוגרפיות באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ותהודה מגנטית (MRI) הוכחו כיעילות באבחון שינויים בכלי דם תוך-גולגולתי לאחר דימום מוחי.[8] לעיתים קרובות, תידרש אבחנה נוספת על מנת לשלול סיבה משנית של דימום.
דימום מוחי מזוהה על ידי סריקות סי. טי. מכיוון הדם נראה בהיר יותר מאשר רקמות אחרות והוא מופרד מהחלק הפנימי של הגולגולת על ידי רקמת המוח. לעיתים קרובות, הרקמה סביב הדימום פחות צפופה משאר המוח בגלל בצקת, ולכן תופיע בצורה כהה יותר בסריקת הסי. טי.
דימום מוחי הנובע מלחץ דם גבוה בדרך כלל יתרחש בפוטמן או התלמוס (60%), המוח הגדול (20%), המוח הקטן (13%) או פונס (7%).[9]
יש להתייחס לדימום מוחי כאל מקרה חירום. ההנחיה היא להקטין את לחץ הדם הסיסטולי לערך נמוך מ-140 מ"מ כספית (mmHg). אצל פציינטים הנוטלים מדללי דם הנוג לטפל בתרופות אשר הופעות את אפקט דילול הדם[10] ורמת הסוכר בדם צריכה להישמר בטווח הנורמה. ניתוח נדרש לרוב כאשר גודל מוקד הדימום גדול מ-3 ס"מ או במקרים אחרים כגון אצל פציינטים צעירים. הניתוח עשוי להיות רדיוכירירגי סטראוטקטי או על ידי קרניוטומיה (פתיחת פתח בגולגולת לצורך ניתוח).
סוג הטיפול תלוי באופן משמעותי בסוג של הדימום. סריקת סי. טי. מהירה ושאר אמצעי האבחון משמשים כדי לקבוע את סוג הטיפול המתאים.
ניתוח נדרש אם שטף דם גדול מ-3 ס"מ ואם יש נגע בכלי דם מבניים או דימום אונתי (lobar hemorrhage) בחולה צעיר.
הסיכון למוות כתוצאה מדימום מוחי בפציעת מוח טראומטית הוא גבוה במיוחד כשהפציעה מתרחשת בגזע המוח.[9] דימומים בתוך המוח המוארך יהיו כמעט תמיד קטלנים, מכיוון שהם גורמים נזק לעצב התועה אשר ממלא תפקיד חשוב בשמירה על זרימת דם, נשימה ועוד. סוג זה של דימום יכול להתרחש גם בקליפת המוח, בדרך כלל בחלק הקדמי או הרקתי, ולפעמים במוח הקטן.[11]
עבור דימום ספונטני שנראה בסריקת סי. טי., שיעורי התמותה נעים בין 34 ל-50% בתוך 30 ימים מהפגיעה, כאשר חצי ממקרים אלו מתרחשים ביומיים הראשונים. על אף שהרוב המכריע של מקרי מוות מתרחש בימים הראשונים אחרי הדימום, יש לאלה שהצליחו להתגבר עליהם בטווח הארוך עודף תמותה של 27% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.[18]
דימום מוחי מהווה 20% מכלל המקרים של מחלות כלי הדם בארצות הברית, כאשר לפניהם יש את קריש הדם (40%) ו-תסחיף מוחי (30%).[12] מצב זה שכיח פי שניים יותר בקרב אנשים שחורים לעומת לבנים.[19] נתונים אלה רלוונטיים לארצות הברית.
התגובה הדלקתית המופעלת על ידי השבץ נחשבת כתורמת לנזק הכללי הנגרם מהדימום המוחי[20]. בנוסף, מחקרים שבוצעו לאחר המוות הראו כי תגובת הדלקת מתחילה כמה ימים לפני הדימום ונמשכת מספר ימים אחרי הדימום המוחי[21]. שינוי פוטנציאל הפעולה וקיטוב תאי המיקרוגלייה עשוי להפחית את הפגיעה במוח כתוצאה מהדימום ולשפר את תהלך ההחלמת.[22] תחום עניין חדש יחסית הוא מחקר בתאי פיטום ותפקידם בשבץ.[23]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.