דוד (דודי) אַפֶּל (נולד ב-7 באוגוסט 1950) הוא איש עסקים, קבלן בניין, ופעיל הליכוד. בשנת 2010 הורשע בעבירות של מתן שוחד ונידון למאסר.
ביוגרפיה
אפל נולד לאברהם אפל, ניצול שואה ופעיל במפלגת חרות, ולוויולט. מנחם בגין היה סנדקו[1]. הוא גדל בבית סבו וסבתו ובהמשך נשלח למשפחה אומנת בבנימינה, שם הכיר את זאב בוים, את אהוד אולמרט ואת אחיו של אהוד אולמרט. את שנות לימודיו בילה במגדיאל, ב"פנימייה המקצועית", ובבית הספר "אורט" שם למד במגמת דפוס. ידו נפגעה בשל נפילת מכונת דפוס, ולכן הוא לא גויס לצה"ל. בגיל 20 הצטרף לצעירי הליכוד, פעילות אותה המשיך באופן קבוע גם בהמשך, ונחשב למקורב לרבים ממנהיגי המפלגה.
בשנת 1975 פתח בכיכר המדינה את החנות "אצבעוני" למוצרי תינוקות. לימים הייתה החנות לרשת ארצית[1]. במקביל היה שותף בחברת המשקאות סבן אפ בעזה. בשנת 1977 מכר את "אצבעוני" והקים עם הקבלן שלום גניש חברה לבניין ועבודות ציבוריות בשם "אדירים"[2]. שלוש שנים מאוחר יותר, קיבלה החברה מעמד של חברה משכנת, והחברה החלה עוסקת במיזמים רבים של משרד השיכון, במסגרתם בנתה אלפי יחידות דיור. הוא נחשב מקורבו של דוד לוי שהיה שר השיכון. בין השאר פעלו במסגרת פרויקט שיקום שכונות בפינוי ושיקום "מעברת יוספטל" בכפר סבא ו"מעברת חוטר" בבאר יעקב, הם קיבלו תקציבים ממשרד השיכון לפינוי והקמה של דיור חלופי[1].
לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, שנערכו בשנת 1988, היה אפל מעורב בבחירות המקדימות במרכז תנועת החרות. בין השאר ארגן "דיל" בין מחנה לוי לבנימין נתניהו, שרק אז הצטרף לפעילות בתנועה. נתניהו זכה במקום התשיעי ברשימה, נבחר לכנסת ה-12, והתמנה לסגנו של שר החוץ דוד לוי[3][4].
פרשיות פליליות וציבוריות בהן היה מעורב
חשד למתן שוחד לחוקר במס הכנסה
בדצמבר 1986 נעצר בחשד למתן שוחד לחוקר בכיר של מס הכנסה. על פי החשד, אפל וגניש שילמו לחוקר שוחד כדי שיודיע להם מראש על ביקורות צפויות, במסגרת חקירה של העלמות בחברה הקבלנית שלהם[5]. בנוסף נחשד בשיבוש חקירה[6][7]. את אפל יצג עורך הדין ראובן ריבלין (לימים נשיאהּ העשירי של מדינת ישראל)[8]. אפל זוכה מחמת חוסר ראיות, אך החוקר הבכיר של מס הכנסה הורשע בקבלת שוחד מאדם אחר[9].
קבלת כסף במרמה בפורייקט בינוי בכפר סבא
במאי 1989 נעצר בחשד לגנבה ומרמה בפרויקט פינוי "מעברת חוטר", על פי החשד הועברו כ-1.75 מיליון דולר מכספי משרד השיכון לחברה בבעלותו של אפל, מבלי שניתן דיווח למה שימשו הכספים. הפרשה נחשפה לאחר ביקורת של מבקר המדינה על ניהול הפרויקט[10][11][12].
בנוסף הואשם אפל כי במסגרת טיפולו בפינוי "מעברת יוספטל" בכפר סבא, קיבל ממשרד השיכון, באמצעות בנק טפחות את כספי הפינוי שהגיעו למפונים. על פי החשד, אפל השתמש בחלק מסוים מאותם כספים להסדרת פתרונות דיור למפונים, ושלח ידו בעודפים הרבים שנותרו מאותם כספים ואשר אותם היה עליו להחזיר למפונים[13]. במרץ 1990 המליצה המשטרה להגיש נגדו כתב אישום[14][15].
באוגוסט 1990 נעצר שוב בחשד להדחת עד[16]. ההליכים המשפטיים בפרשה נמשכו שנים רבות וב-1997 זוכה מחוסר ראיות במשפט פלילי אך הפסיד בתביעה האזרחית[17].
בית המשפט המחוזי קבע כי אפל קיבל במרמה מהמדינה 43 מיליון שקל וחייב להשיב למדינה מחצית מהסכום, 21 מיליון שקל[18] בינואר 2009 דחה בית המשפט העליון את בקשתו לעכב את ביצוע העברת הכסף עד להכרעה בערעור שהגיש על פסיקת בית המשפט המחוזי, וחייב את אפל להעביר למדינה 8 מיליון שקל באופן מיידי[19]. ערעורו נדחה סופית בבית המשפט העליון בנובמבר 2010.[20].
פרשת בר-און חברון
בינואר 1997 דיווחה כתבת הערוץ הראשון, איילה חסון, על "פרשת בר-און חברון" - במסגרתה הציע אפל לחברו אריה דרעי לפעול למינוי רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
אפל הגיש תביעת דיבה. בשנת 2004 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את התביעה, בנימוק של אמת בפרסום[21].
פרשת האי היווני - חשד למתן שוחד לראש הממשלה שרון
בשנים 1998–2000 ניסה אפל לרכוש את האי היווני פאטרוקלוס, כדי להקים עליו מרכז נופש ותיירות גדול, אך בסופו של דבר, העסקה לא יצאה לפועל, מכיוון שרוב האי הוכרז כשטח עתיקות מוגן, ומכיוון שחלק מהאי היה שייך לכנסייה היוונית. לימים נודע ניסיון רכישה זה ואירועים שונים שנקשרו לאותו מיזם - כפרשת האי היווני.
בינואר 2004 הוגש נגד אפל כתב אישום לפיו העביר לראש הממשלה, אריאל שרון, שוחד בפרשה זו[22]. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קבע כי אין ראיות להגשת כתב אישוד נגד שרון על קבלת שוחד מאפל. לאחר מספר חודשים בוטלו גם סעיפי האישום נגד אפל, המייחסים לו מתן שוחד לראש הממשלה[23].
מיזם יורופרדיסו
בשנת 2005 החל אפל במיזם חדש בשם יורופרדיסו, המתבסס על רעיון האי היווני, לאזור קרוטונה שבמחוז קלבריה שבדרום איטליה. המיזם הוקם בשיתוף המלונאי אלי פפושדו וקבוצת משקיעים בראשות משפחת זולטי משווייץ. בין המעורבים בפרויקט היו גם אברהם בורג ועמוס מלכא[24]. בפרויקט צפויה הייתה לקום עיר תיירות הכוללת 30 אלף יחידות נופש, בתקציב של כחמישה מיליארד אירו. בשנת 2007 החלו לעלות סימני שאלה הנוגעים לקשר שבין אנשי הקשר האיטלקים במיזם לבין המאפיה. בסופו של דבר הפרויקט נגנז עקב מגבלות תכנוניות על הקרקע, שלא אפשרו בנייה נרחבת[25].
הרשעה במתן שוחד לראשי ערים
בשנת 2001 המליצה המשטרה להגיש כתב אישום כנגד אפל על מתן שוחד, קבלת דבר במירמה וקשירת קשר[26]. החקירה נגד אפל בפרשה זו החלה על רקע חשד של המשטרה כי אפל עומד מאחורי האזנות בלתי חוקיות שבוצעו לשר אלי ישי בשנת 1998 על רקע מאבקי כוח פנימיים במפלגת ש"ס.[27]
בספטמבר 2003 הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד אפל וחברת "מגדלי הזוהר" שהייתה בבעלותו, על ארבע פרשות שונות של שוחד ומרמה. על פי כתב האישום, פעל אפל כיזם מקרקעין באזור המרכז, בעיקר באזור לוד וגבעת שמואל, להשגת תמיכתם של עובדי ציבור בענייניו העסקיים באמצעות טובות הנאה כספיות שהעניק להם[28]. בתמורה, על-פי כתב האישום, הבטיח את המשך בחירתם כעובדי ציבור[29].
ב-15 באפריל 2010 הורשע בעבירות של מתן שוחד לראש עיריית גבעת שמואל, זמיר בן ארי, לראש עיריית לוד, בני רגב ולעודד טל - פקיד בכיר במינהל מקרקעי ישראל[30]. הוא נידון לשלוש וחצי שנות מאסר וקנס של מיליון ש"ח[31].
ב-15 במרץ 2012 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את הערעור שהגיש אפל, הותיר את עונש המאסר על כנו, אך הפחית את גובה הקנס ל-678,000 ש"ח. בפסק דינם כתבו שופטי בית המשפט המחוזי: "שלושת האישומים חושפים תופעה של שחיתות קשה, מקיפה ומתוחכמת, שחיתות שמעידה על ריקבון ברשויות הציבוריות. שחיתות זו יש לעצור באיבה, לפני שהיא שולחת את גרורותיה המסוכנות לרבדים נוספים"[32]. ב-20 באוגוסט 2012 החל לרצות את עונשו בכלא מעשיהו[33]. אפל השתחרר לאחר ניכוי שליש ב-26 באוקטובר 2014.
ניסיונות להשפיע על מינוי דיינים דרך קשרים עם יריב לוין
על רקע חקירות המשטרה סביב פרשת השוחד לראשי הערים, ניתנו למשטרה בסוף שנות ה-90 התרים לצווי האזנה על קווי טלפון בביתו של אפל. בפברואר 2008 הזמינו עורכי דינו של אפל את ניצב משנה חיים איפרגן לעדות בבבית המשפט. איפרגן, שבזמן החקירה היה ראש מחלקת האיסוף ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל), העיד על הקשרים בין אפל לבין יריב לוין כאשר זה כיהן כסגן ראש לשכת עורכי הדין.[27]
בשנת 2009 חשף גידי וייץ בהארץ את תוכן השיחות בין אפל לבין לוין. לוין שאל את אפל מה מעניין אותו בתחום המינויים והתחייב להצביע עבור מי שאפל יורה לו. אפל התעניין בתחום מינוי דיינים. לפי חשד המשטרה העניין בתחום נבע מרצונו של אפל להשפיע על פרויקט נדל"ן ברמת אביב ג'. לוין התחייב בשיחה להצביע בתחום מינוי הדיינים עבור מי שאפל יורה לו. בנוסף לוין עדכן בשיחה את אפל לגבי הרכב הוועדה למינוי שופטים.[27]
פרשות נוספות
משנת 2011 אפל נמצא בהליך של פשיטת רגל[34].
אפל הגיש תביעה אזרחית שבה תבע 239 מיליון ש"ח ממיכאל צ'רנוי ו-40 מיליון ש"ח מזאב רום, על תיווך בעסקה למכירת חברת הסלולר הבולגרית מובילטל, שהייתה בבעלות צ'רנוי, ללב לבייב. תביעתו של אפל נדחתה על הסף מחמת התיישנות, והוא חויב לשלם לנתבעים 320 אלף ש"ח כהוצאות משפט[35].
בדצמבר 2021 נעצר דוד אפל בחשד להעלמת מס בהיקף של מיליוני שקלים[36].
במרץ 2024 ניצל אפל מניסיון חיסול על ידי מטען שהוצמד לרכבו.[37]
קישורים חיצוניים
- גדעון מרון, פרשת אפל - מדריך, מעריב, 25 במאי 1989
- איה אורן, משפחה ממעברת חוטר תובעת 3 מיליון ש"ח מדוד אפל, מעריב, 10 ביוני 1990
- אסף זוהר, המשטרה חושדת: דוד אפל העניק שוחד במשך תקופה ארוכה לעודד טל ממינהל מקרקעי ישראל, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2000
- צבי הראל, נדחתה תביעת הדיבה של אפל נגד רשות השידור, באתר הארץ, 1 ביוני 2004
- מירון רפופורט, הדרך לגן עדן של מיסטר דוד אפל, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2006
- מירון רפופורט, שוקעים בחול, באתר הארץ, 6 בפברואר 2007
- ורד לוביץ', דודי אפל רימה - וישלם למדינה 21 מיליון שקל, באתר ynet, 4 בספטמבר 2007
- יצחק דנון, דוד אפל לביהמ"ש: אין לי 21 מיליון שקל לשלם למדינה, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2007
- גידי וייץ, ממשלה משלנו, אנשים משלנו, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2008
- מירון רפופורט וגידי וייץ, כך השתלטה המאפיה האיטלקית על הפרויקט התיירותי של דוד אפל בדרום איטליה, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
