Loading AI tools
חומר שנועד להפחית את ריח הזיעה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דֵּאוֹדוֹרַנְט (בעברית תַּכְשִׁיר אַל־רֵיחַ או אַל־רֵיחַ[1]) הוא חומר קוסמטי בצורת תרסיס, ג'ל, נוזל, קרם, או משחה מוצקה, הנמרח או מרוסס על הגוף על מנת להפחית בריח הזיעה אשר נגרם מפעילות בקטריאלית על העור ולבשם אותו. תת-קבוצה של הדאודורנטים הם אלה מסוג "אנטיפרספירנט" - חומר נגד הזעה המכיל מלחי אלומיניום שתפקידם לכווץ את בלוטות הזיעה ולהקטין את כמותה, והם בשימוש בעיקר בבית השחי ובכפות הרגליים. בשנים האחרונות, בעקבות חשיפה להשלכות הבריאותיות של שימוש בדאודורנט מסוג "אנטיפרספירנט", החלו להימכר גם דאודורנטים שאינם מסוג זה. גם סודה לשתייה יכולה לשמש כדאודורנט.
הדאודורנט המסחרי הראשון בהיסטוריה נקרא "MUM", והוא פותח בפילדלפיה שבארצות הברית בשנת 1888. הפטנט על החומר "אנטיפרספירנט" נרשם ב-28 בינואר 1941 על ידי הכימאי האמריקאי ג'ולס מונטרייר[2].
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ביוכימאי במקצועו, זיסקה חלאבין, מייסד חברת Hlavin, קיבל משימה על ידי הצבא הסובייטי: לפתח דאודורנט שיוכל להילחם בריחות הקשים ביותר ולהחזיק מעמד לאורך זמן. זיסקה פיתח פתרון חלוצי - במקום להסוות את ריחות הזיעה, המשחה שלו חיסלה את החיידקים שגורמים לריח הזיעה. קרם הדאודורנט החדשני שלו היה יעיל במשך ימים, הרבה הרבה יותר זמן מכל מוצר מסחרי אחר, ללא צורך במריחה חוזרת תכופה וללא פגיעה בתהליך הזיעה הטבעי של הגוף.
מסקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה שכלל 524 נשאלים המהווים מדגם מייצג של הציבור בישראל עלה כי כמעט מחצית מאוכלוסיית ישראל חוששת מנזק העלול להיגרם מהשימוש בדאודורנטים, ויותר ממחצית מההורים חרדים לבריאות ילדיהם המשתמשים בהם.[דרוש מקור]
יותר מ-95% מהדאודורנטים מכילים דבקים ואלומיניום, אשר סותמים את נקבוביות העור ובכך מונעים את הפרשת הזיעה הטבעית החיונית לתפקוד התקין של הגוף. אצל מיעוט מהאנשים מלחים אלו סוגרים לגמרי את הנקבוביות ועלולים ליצור תהליך דלקתי הדומה לתגובה אלרגית. יצרני הדאודורנטים מציינים על המוצרים כי יש לבדוק אותם על הגוף בטרם שימוש נרחב.
בעבר נמצאו תופעות לוואי חמורות הנגרמות עקב שימוש בדאודורנט המכיל אלומיניום, באחד המקרים נמצאו שאריות רבות של חומרים רעילים ומסוכנים בגוף. ההשערה היא כי האלומיניום מפריש כדוריות רעילות המתערבות בדם, אולם לא נמצא לכך אישוש.
מחקרים שנעשו בכלבים[3] ועכברים[4] הראו השפעה מזיקה של מלחי האלומיניום הנמצאים בדאודורנטים, וכמות מוגברת של החומרים נצפתה גם במוחם של חולי מחלת אלצהיימר - אך לא נמצאה סיבתיות בין העובדות.[5][6]
מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) הודיע כי שימוש יום-יומי בדאודורנטים בקרב אנשים הסובלים מבעיות בתפקוד הכליות עלול להציב אותם בקבוצת סיכון, ועל כן עליהם להיוועץ ברופא בטרם השימוש במוצרים המכילים מלחי אלומיניום.[7]
בשנות התשעים רווחה אגדה אורבנית שהתבססה על שמועות שהופצו ברשת האינטרנט, לפיה לדאודורנטים מסוג "אנטיפרספירנט" יש קשר למחלת סרטן השד.[8] בעקבות השמועות הודיע המכון הלאומי לסרטן האמריקאי (ה-NCI) כי לא ידוע לו על מחקר כלשהו התומך בקיומו של קשר בין השימוש בדיאודורנטים או במונעי הזעה לבין התפתחות סרטן השד וגם במנהל המזון והתרופות האמריקאי הודיעו כי אין כל מחקרים או נתונים מחקריים אשר תומכים בסברה זו. זוהי גם עמדתה הרשמית של האגודה למלחמה בסרטן בישראל[9].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.