Loading AI tools
זמר אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרג גראפין (באנגלית: Gregory Walter Graffin; נולד ב-6 בנובמבר 1964) הוא זמר וביולוג אבולוציוני אמריקאי. הוא הסולן הראשי והחבר הקבוע היחיד בלהקת הפאנק רוק בד רליג'ן, שאותה הקים ב-1980. הוא פתח בקריירת סולו ב-1997, כשהוציא את האלבום American Lesion. אלבום ההמשך שלו, Cold as the Clay, יצא לאחר תשע שנים. יצירת הסולו שלו Millport יצאה ב-2017.
לידה |
6 בנובמבר 1964 (בן 59) מדיסון, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | גרגורי וולטר גרפין |
מדינה | ארצות הברית |
השכלה |
|
תקופת הפעילות | מ-1980 |
מעסיק | אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת קורנל |
השקפה דתית | אתאיזם |
badreligion | |
גראפין הוא דוקטור בזואולוגיה מאוניברסיטת קורנל והרצה במדעי הטבע באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובאוניברסיטת קורנל.
בשנת 1980, בגיל 15, גראפין וחברים מכיתתו בתיכון הקימו את בד רליג'ן בעמק סן פרננדו בדרום קליפורניה.[1] לאחר שהתפרסמו בסצנת הפאנק של לוס אנג'לס, הוציאו שני מיני-אלבומים ושני אלבומים באורך מלא. הם התפרקו ב-1985. הם החלו להופיע ב-1986 עם הרכב חדש, ובו גראפין בשירה, ברט גורביץ וגרג הטסון בגיטרות, ג'יי בנטלי בבס ופיט פיינסטון בתופים. ב-1988 הוציאו את סuffer, קאמבק של בד רליג'ן, כמו גם קו פרשת מים לצליל הפאנק של דרום קליפורניה שזכה לפופולריות בזכות הגיטריסט גורביץ. האיחוד הפיק שני תקליטים נוספים ופיינסטון עזב את הלהקה ב-1991.
בד רליג'ן ידועה במילים מליציות ולעיתים קרובות טעונות פוליטית, כמו גם בהרמוניה מהירה, בלחן ובקונטרפונקט. גראפין וגורביץ הם כותבי השירים העיקריים. גראפין כתב את עיקר החומר לשלושה אלבומים בסוף שנות ה-90. גורביץ עזב את הלהקה ב-1994 כדי להתרכז בחברת התקליטים אפיטף (Epitaph Records).
לאחר חוזה עם אטלנטיק רקורדס בתחילת שנות ה-2000, בד רליג'ן חתמה שוב עם אפיטף וגורביץ שב והצטרף. הם המשיכו לכתוב שירים ביחד והקליטו שישה תקליטים: The Process of Belief (2002), The Empire Strikes First (2004), New Maps of Hell (2007), The Dissent of Man (2010),[2] True North (2013), ואלבומם האחרון, Age of Unreason (2019).
גראפין הקליט אלבום סולו ב-1997, בשם American Lesion, ובו שירי פולק רכים עם אוריינטציה של פופ. רוב האלבום נכתב במהלך התפרקות נישואיו, והשירים משקפים זאת.
ב-2005 הקליט גראפין את אלבום הסולו השני שלו, Cold as the Clay, שירים חדשים ושירי עם אמריקאים מהמאה ה-18 וה-19. המפיק היה ברט גורביץ, חברת ההפקות הייתה ANTI – ותאריך ההפקה היה 10 ביולי 2006.
בספטמבר 2015 גראפין חשף שהוא עובד על אלבום הסולו השלישי שלו, בסגנון הפולק של Cold as the Clay. התקליט הזה, Millport, יצא לאור ב-10 במרץ 2017. גראפין כתב והפיק אותו עם גורביץ ומלווים אותו בנגינה חברים בלהקת Social Distortion.[3]
גראפין למד בתיכון אל קמינו ריאל, ולאחר מכן השיג תואר ראשון בביולוגיה, תואר ראשון בגאולוגיה ותואר שני בגאולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). הוא קיבל דוקטורט בזואולוגיה מאוניברסיטת קורנל.[4] עבודת הדוקטורט הייתה בהנחיית ויליאם ב' פרוביין (Provine).[5] עבודת הדוקטורט שלו אזלה בדפוס, ויצאה שוב בכותרת "אבולוציה ודת: הטלת ספק באמונותיהם של האבולוציונים הבולטים בעולם".[6]
גראפין חזר ל-UCLA שם לימד קורסים במדעי הטבע.[7] בראיון ביוני 2008 הזכיר הבסיסט של בד רליג'ן ג'יי בנטלי שגראפין ילמד שם מינואר 2009 עד מרץ של אותה שנה.[8] באפריל 2011 גראפין גילה שיחזור לקורנל בסתיו כדי ללמד 14 שבועות.[9]
בשנת 2011 נקרא מין של ציפור שנכחדה מהקרטיקון התחתון על שמו של גראפין, Qiliania graffini, "על תרומתו לביולוגיה אבולוציונית, הפנייה שלו לציבור באמצעות מוזיקה והשראתו למדענים צעירים ברחבי העולם".[10]
גראפין קיבל את פרס רושדי להומניזם תרבותי מטעם הכומר ההומניסטי של הרווארד בשנת 2008.[11][12]
ב-2003 גראפין היה מעורב בדיון מתמשך במייל עם פרסטון ג'ונס, היסטוריון באוניברסיטה הנוצרית ג'ון בראון בארקנסו וחובב בד רליג'ן. הוויכוח הפילוסופי הבלתי פורמלי פורסם ב-2006 כספר שכותרתו "האם האמונה באלוהים טובה, רעה או לא רלוונטית? פרופסור ופאנק רוקר דנים במדע, דת, נטורליזם ונצרות".[13][14]
בשנת 2009, גראפין הכריז שכתב עם הסופר האמריקאי סטיב אולסון ספר בשם Anarchy Evolution, שיצא ב-28 בספטמבר 2010. באותו יום הוציאה להקתו בד רליג'ן את אלבומה ה-15 The Dissent of Man, על משקל שם ספרו של דרווין, The Descent of Man, מוצא האדם).[15][16] בספרו, גראפין כותב שהוא אתאיסט: "מעולם לא האמנתי באלוהים, מה שהופך אותי טכנית לאתאיסט". גראפין אינו דתי, אך מעדיף להזדהות כנטורליסט ולא כאתאיסט. "נטורליזם היא מערכת אמונות. הרבה מדענים מתעקשים על זה. כולנו צריכים להאמין שאנחנו יכולים למצוא את האמת. הראיות הן המדריך שלי. אני מסתמך על תצפית, ניסוי ואימות."[17] הוא צילם והפיק פיילוט טלוויזיה בשם Punk Professor.
ב-2010, העיר כי הפרויקט הזה לא בראש סדר העדיפויות שלו.[18]
ב-24 במרץ 2012, בד רליג'ן הופיעה בעצרת התבונה בוושינגטון, שם ביצע גראפין את המנון ארצות הברית.[19][20]
ספר נוסף בשם "Population Wars" יצא לאור בספטמבר 2015. הוא נכתב מאז אפריל 2011 וגראפין טען שהוא דן באופן "קצת יותר באבולוציה".[21] בראיון בנובמבר 2015 עם העיתונאי ג'יי סי מאצ'ק (JC Maçek III) בעיתון PopMatters על ספר זה הצהיר גראפין: "עשיתי הרבה טעויות, אבל אי אפשר להתעכב על טעויות כי החיים הם הרפתקה. הם גילוי. אתה לומד מהטעויות שלך, אלא אם כן אתה סגור לחלוטין בפני הרעיון של שיפור חייך. אני מאמין שאתה יכול להמשיך ללמוד עד זקנה. אתה צריך להסתכל על טעויות העבר כעל חוויות למידה."[22]
אלבומי אולפן
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.