גאורג קרשנשטיינר
מחנך גרמני (1854–1932) שיזם רפורמות נרחבות בחינוך של בית הספר היסודי. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחנך גרמני (1854–1932) שיזם רפורמות נרחבות בחינוך של בית הספר היסודי. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גֶאוֹרְג קֶרְשֶׁנְשְׁטַינֶר (בגרמנית: Georg Michael Anton Kerschensteiner; 29 ביולי 1854 – 15 בינואר 1932) היה מחנך גרמני, מורה בתיכון למתמטיקה ופיזיקה ומייסד בית הספר העמלני. בפרט, הוא תרם רעיונות חשובים לפיתוח בתי ספר יסודיים ובתי ספר מקצועיים בגרמניה.
גאורג קרשנשטיינר ב-1932 | |
לידה |
29 ביולי 1854 מינכן, ממלכת בוואריה |
---|---|
פטירה |
15 בינואר 1932 (בגיל 77) מינכן, גרמניה |
מדינה | ממלכת בוואריה, הרייך הגרמני |
השכלה | אוניברסיטת מינכן |
מעסיק | אוניברסיטת מינכן |
תפקיד | חבר הרייכסטאג של האימפריה הגרמנית |
מפלגה | מפלגת העם הפרוגרסיבית |
בן או בת זוג | |
קרשנשטיינר נולד במינכן. הוריו של קרשנשטיינר היו בני הזוג הסוחרים העניים אנטון וקתרינה קרשנשטיינר. מגיל שש למד בבית הספר של הקהילה הקתולית הייליגיסט במינכן. הוא נעצר על גניבה כחלק מכנופיה כשהיה בן שמונה. ב-1866, בהיותו בן שתים-עשרה, למד במכינה ובסמינר המלכותי למורים, ובין 1871 ל-1873 עבד כעוזר בבתי ספר כפריים בפורסטינינג (אנ') ובלכהאוזן (גר'). בשנת 1874 עזב קרשנשטיינר את בית הספר לבקשתו ולקח שיעורים פרטיים, למד בשני הכיתות האחרונות של בית ספר תיכון והתפרנס משיעורי נגינה. מ-1877 עד 1880 הוא למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה הטכנית של מינכן, ומ-1880 עד 1883 באוניברסיטת מינכן עם דוקטורט סופי תחת פיליפ לודוויג פון זיידל (אנ'). נושא עבודת הגמר שלו היה: "על הקריטריונים לסינגולריות של עקומות רציונליות מסדר רביעי".
משנת 1883 היה קרשנשטיינר עוזר תיכון למתמטיקה ופיזיקה בבית הספר התיכון "מלנכתון" בנירנברג, משנת 1885 מורה למתמטיקה בבית הספר המסחרי בעיר, משנת 1890 מורה תיכון למתמטיקה ופיזיקה בגימנסיה גוסטב-אדולף בשוויינפורט, ומשנת 1893 בגימנסיה לודוויג (Ludwigsgymnasium) במינכן. בשנת 1895 הוא נבחר לחבר במועצה העירונית של בתי הספר במינכן. בתפקיד זה, כיו"ר חבר הנאמנים בשנת 1910, הוא הוביל את הקמת הקולג' המסחרי של מינכן. ב-1918 הוא התפטר מתפקידו כחבר העירונית של בתי הספר והתקבל כפרופסור שלא מהמניין במינכן.
הבחירה למועצה העירונית של בתי הספר במינכן ב-1895 הפנתה את תשומת לבו לרפורמה בתוכנית הלימודים של בית הספר היסודי, למשל עם הוספת שנה שמינית ללימוד חובה. לאחר מכן, בשנת 1900, יסוד כיתות עבודה ובתי ספר לעבודה, מבשרי בתי הספר המקצועיים של ימינו. זמן קצר לאחר מכן צוידו בתי הספר לעבודה בסדנאות ובגן ירק. פדגוגיית העבודה ביססה את מעמדה כמונח לעקרון ההוראה המוכר כיום כלמידה פעילה.
בשנת 1901 הוא הציג את רעיונותיו הבסיסיים ב"החינוך האזרחי של הנוער הגרמני" (Die staatsbürgerliche Erziehung der deutschen Jugend), שזיכה אותו בפרס הראשון בתחרות באקדמיה של ארפורט: "מה הכי שימושי לחינוך אזרחי של הנערים שלנו מרגע שחרורם מבית הספר היסודי ועד שהם נכנסים לשירות צבאי?" בית ספר מקצועי חדש היה אמור להגן על צעירים מהזנחה מוסרית של שוטטות ברחובות ולעזור להאצלת המדינה כולה באמצעות הכשרה מקצועית ו"חינוך אזרחי" עם אזרחות פוליטית וחינוך לבריאות, כמו גם התעמלות וטיולים רגליים. הדרישה לחינוך פוליטי הייתה חדשה לכולם. המטרות החינוכיות השמרניות יותר היו עבודה קשה וצייתנות ללא תנאי. עבור קרשנשטיינר, "תעודת היסוד" הזו של בית הספר המתקדם לאימון (או מאוחר יותר בית הספר המקצועי) הייתה תרומה לפתרון השאלה החברתית (אנ'). במינכן הוא עיצב מחדש את מערכת הלימודים והיו לו חקיינים רבים מבית ומחוץ.
מאז 1918 לימד כפרופסור מחוץ למניין באוניברסיטת מינכן ובזקנתו זכה בהצטיינות ופרסים רבים מבית ומחוץ. בשנת 1920 הוא השתתף בוועידת החינוך של הרייך, והתנגד להוגו גאודיג (גר'), במיוחד במחלוקת על הכיוון הנכון של החינוך לעבודה. באותה שנה הוא הפך לפרופסור מן המניין במינכן ובשנת 1921 פרסם עבודה על הכשרת מורים, "נשמתו של המחנך" (Die Seele des Erziehers). לאחר מכן הגיעו "תורת החינוך" (Theorie der Bildung; 1926) ותורת ארגון הכיתה (Theorie der Unterrichtsorganisation; לאחר מותו, 1933).
קרשנשטיינר גם התבלט כדידקטיקן בהוראת האמנות ופרסם את "התפתחות כישרון הרישום" (Die Entwicklung der zeichnerischen Begabung) ב-1905 לאחר שניתח כשלוש מאות אלף ציורי ילדים.
קרשנשטיינר היה אחד המחנכים המוכרים הראשונים שהעמידו את חשיבות הדת בפרספקטיבה. "צריך להתייחס לזה יותר כאמצעי חינוך מאשר כיעד חינוכי". הוא שמר על מרחק מהכנסייה.
מ-1912 עד 1918 היה קרשנשטיינר חבר ברייכסטאג מטעם מפלגת העם הפרוגרסיבית (Fortschrittliche Volkspartei, לימים המפלגה הדמוקרטית הגרמנית) ובמחוז הבחירה של הרייכסטאג של בוואריה עילית 1. במהלך מלחמת העולם הראשונה גילה עמדה לאומנית חזקה. הוא אוים במהלך מהפכת נובמבר במינכן ב-1918.
עבור קרשנשטיינר – כמו עבור יוהאן היינריך פסטלוצי וג'ון דיואי – היה חיוני ללמד ילדים יותר רצון ויכולת במקום שפע של ידע, ולקדם את השקפתם ועצמאותם בילדות ובהתבגרות במקום פשוט להכפיף אותם להוראה פסיבית. "מהותם של בני האדם בזמן זה היא לעבוד, ליצור, לעבוד, להתנסות, לחוות, להתנסות, כדי ללמוד בלי הפסקה במדיום המציאות." (בתוך: "בית הספר של העתיד הוא בית ספר לעבודה" (Die Schule der Zukunft eine Arbeitsschule). עמ' 27 ו') ספונטניות ופעולה ידנית הם חלק מהעשייה החינוכית. בנוסף להכנסת שיעורי פיזיקה וכימיה ידידותיים לילדים, הקים קרשנשטיינר סדנאות עץ ומתכת, מטבחים בבתי הספר וגינות ירק. לדבריו, העבודה החינוכית חייבת להיות ידנית, מעשית ואינטלקטואלית בו זמנית.
כתומך בהערכה עצמית של ביצועי בית הספר, הוא הציע שכל תלמיד ישפוט את עצמו. מטרתו הייתה חינוך, אותו הבין במקביל לפיתוח אופי וחינוך לאזרחות; לדעתו ניתן להשיג זאת גם באמצעות הכשרה מקצועית.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.