ג'ון שרמן קופר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'ון שרמן קופר (באנגלית: John Sherman Cooper; 23 באוגוסט 1901 – 21 בפברואר 1991) היה פוליטיקאי, משפטן ודיפלומט אמריקאי ממדינת קנטקי. הוא כיהן שלוש תקופות כהונה לא רצופות וחלקיות בסנאט של ארצות הברית לפני שנבחר לשתי תקופות כהונה מלאות ב-1960 וב-1966. הוא כיהן גם כשגריר ארצות הברית בהודו בשנים 1955–1956 וכשגריר ארצות הברית בגרמניה המזרחית בשנים 1974–1976. קופר היה הרפובליקני הראשון שנבחר בבחירות ישירות ליותר מכהונה אחת בסנאט של ארצות הברית מטעם קנטקי, ובשנים 1960 ו-1966 הוא רשם לזכותו את הניצחון הגדול ביותר כמועמד לסנאט של ארצות הברית מקנטקי, יותר מכל מועמד רפובליקני או דמוקרטי אחר.
דיוקנו של קופר במדריך הביוגרפי של הקונגרס | |||||
לידה |
23 באוגוסט 1901 סאמרסט, קנטקי, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
21 בפברואר 1991 (בגיל 89) וושינגטון הבירה, ארצות הברית | ||||
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון | ||||
השכלה |
אוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת ייל | ||||
עיסוק | פוליטיקאי, משפטן, דיפלומט | ||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
כוכב הארד | |||||
חתימה | |||||
ראשית הקריירה הפוליטית של קופר היא כחבר בבית הנבחרים של קנטקי מ-1927 עד 1929. ב-1930 נבחר לשופט המחוזי של מחוז פולאסקי. לאחר שניסה להתמודד למושל קנטקי ללא הועיל ב-1939, התגייס לצבא ארצות הברית ב-1942. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא עוטר בכוכב הארד על שארגן מחדש את המערכת המשפטית בבוואריה אחרי יום הניצחון באירופה. בעודו בגרמניה, הוא נבחר לשופט עבור הסבב ה-28 של קנטקי. הוא שב לארצות הברית על מנת לקבל את התפקיד, בו כיהן במשך פחות משנה לפני שהתפטר במטרה להתמודד לסנאט של ארצות הברית מטעם קנטקי מול הסנאטור המכהן האפי צ'נדלר. הוא זכה בבחירות עם 41,823 קולות, מה שהיה אז הניצחון הגדול ביותר בידי רפובליקני למשרה ציבורית בקנטקי.
במהלך כהונתו הראשונה בסנאט, הצביע קופר עם רוב מפלגתו רק ב-51% מהמקרים. הוא הובס בבחירות מחדש לסנאט ב-1948, ולאחר מכן מונה בידי נשיא ארצות הברית הארי טרומן כחבר במשלחת האמריקאית לעצרת הכללית של האומות המאוחדות ושימש כעוזר מיוחד למזכיר המדינה של ארצות הברית, דין אצ'יסון, במהלך ייסוד ארגון האמנה הצפון-אטלנטית. קופר נבחר שוב לכהונה חלקית בסנאט ב-1952. דומה היה כי קופר הפופולרי ייבחר מחדש לסנאט ב-1954, עד שהמפלגה הדמוקרטית הציבה מולו את סגן נשיא ארצות הברית לשעבר אלבן ברקלי. קופר הפסיד בבחירות הכלליות לסנאט, והתמנה ב-1955 לשגריר ארצות הברית בהודו על ידי הנשיא דוויט אייזנהאואר. קופר זכה לאמונו של ראש ממשלת הודו ג'ווהרלל נהרו ושיפר באופן דרמטי את יחסי ארצות הברית-הודו, ועזר להדוף את שאיפותיה של ברית המועצות להרחבת הקומוניזם באסיה. ברקלי הלך לעולמו ב-1956, ואייזנהאואר רצה שקופר יתמודד למושב הריק שהותיר אחריו ברקלי בסנאט. קופר השתכנע בלא חמדה ונבחר למלא את שארית כהונתו של ברקלי בסנאט.
ב-1960, נבחר קופר בפעם הראשונה לסנאט של ארצות הברית לתקופת כהונה מלאה בת שש שנים. הנשיא הנבחר החדש, ג'ון פיצג'רלד קנדי, עמיתו לשעבר של קופר בסנאט, בחר בו לנהל משלחת סודית לקביעת עובדות והערכות מצב למוסקבה ולניו דלהי. בעקבות רצח קנדי בנובמבר 1963, מינה הנשיא לינדון ג'ונסון את קופר לוועדת וורן שחקרה את ההתנקשות בנשיא. עד מהרה נהפך קופר למתנגד בולט להחלטתו של ג'ונסון להסלים את המעורבות הצבאית של הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת וייטנאם, ודגל במשא ומתן עם הצפון וייטנאמים. לאחר בחירתו מחדש של קופר לסנאט ב-1966, הוא עבד עם הסנאטור פרנק צ'רץ' הדמוקרטי מאיידהו על סדרה של תיקונים שנועדו לשלול מימונים לפעולות צבאיות מצד ארצות הברית באזור. תיקונים אלה היו ניסיון רציני ראשון של הקונגרס של ארצות הברית לרסן את הסמכות הנשיאותית על פעולות צבאיות במהלך מלחמה מתמשכת. קופר הזדקן והתחרש יותר ויותר כסנאטור, ובחר שלא להתמודד מחדש לסנאט ב-1972. תפקידיו הציבוריים האחרונים היו שגריר ארצות הברית בגרמניה המזרחית בשנים 1974–1976 ונציג חלופי של ארצות הברית באומות המאוחדות ב-1981. קופר הלך לעולמו בוושינגטון הבירה ב-21 בפברואר 1991, ונטמן בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.