ג'ון צ'רצ'יל, הדוכס הראשון ממרלבורו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'ון צ'רצ'יל, הדוכס הראשון ממרלבורו (אנגלית: John Churchill, 1st Duke of Marlborough; 5 ביוני 1650 – 27 ביוני 1722[1]) היה מצביא ומדינאי אנגלי, שפעל בשלהי המאה ה-17 ובתחילת המאה ה-18. אומץ לבו וכישוריו הדיפלומטיים סייעו בקידומו המהיר, בחסות פטרונו ג'יימס, דוכס יורק, לימים המלך ג'יימס השני. בשלהי המאה זנח מרלבורו את המלך הקתולי והעביר את תמיכתו למלך הפרוטסטנטי ויליאם מאוראנז'.
דיוקנו של מרלבורו מאת אדריאן ון דר ורף | |||
לידה |
5 ביוני 1650 Musbury, הממלכה המאוחדת | ||
---|---|---|---|
פטירה |
27 ביוני 1722 (בגיל 72) אכסניית קמברלנד, הממלכה המאוחדת | ||
מדינה |
| ||
מקום קבורה | ארמון בלנהיים | ||
השכלה | |||
בת זוג | שרה צ'רצ'יל | ||
| |||
פרסים והוקרה | |||
מסדר הבירית | |||
חתימה | |||
מרלבורו שירת בהצטיינות באירלנד ובפלנדריה במהלך מלחמת הברית הגדולה. תחת שלטונם של ויליאם ומרי השנייה שררו יחסים עכורים בינם לבין מרלבורו ורעייתו רבת ההשפעה, שרה. מרלבורו נחשד בקשר עם המלך הגולה ג'יימס השני, הודח מכל תפקידיו הצבאיים והאזרחיים ונכלא לזמן מה במצודת לונדון. רק לאחר מותה של מרי, ובשל החשש מפני מלחמה גדולה נוספת באירופה השתפרו יחסיהם של המלך ומרלבורו.
השפעתו של מרלבורו בחצר המלוכה הגיעה לשיאה משעלתה לשלטון המלכה אן לבית סטיוארט, שהייתה חברתה הקרובה של שרה. מרלבורו קודם לדרגת קפיטן-גנרל בצבא הבריטי, ואחר כך הוענק לו התואר דוכס מרלבורו. הוא זכה להכרה בינלאומית בזכות הישגיו בקרבות מלחמת הירושה הספרדית, בהם קרב בלנהיים וקרב ראמיאי. ברבות השנים הורעו היחסים בין אן לשרה, ובעקבות כך דרשו הטורים מן המלכה להדיחו, מכיוון שרצו לחתום על הסכם שלום עם צרפת. הוא חזר לגדולה פעם נוספת משעלה לשלטון ג'ורג' הראשון ב-1714, אך אז החלה בריאותו להידרדר במהירות, ולאחר סדרת אירועי שבץ מוחי הוא מת במיטתו באכסניית וינדזור ב-27 ביוני 1722.