ג'וזף קארי

ג'וזף מאול קארי (באנגלית: Joseph Maull Carey;‏ 19 בינואר 1845 – 5 בפברואר 1924) היה עורך דין, חוואי, שופט ופוליטיקאי אמריקאי מוויומינג, שכיהן במגוון תפקידים במדינתו ברמה המקומית, המדינתית והפדרלית.

ג'וזף קארי
Joseph M. Carey

לידה	19 בינואר 1845 מילטון, דלאוור, ארצות הברית
פטירה	5 בפברואר 1924 (בגיל 79) שאיין, ויומינג, ארצות הברית
שם מלא	ג'וזף מאול קארי
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות לייקויו, שאיין, ויומינג, ארצות הברית
השכלה	בית הספר למשפט אוניברסיטת פנסילבניה יוניון קולג'
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית, המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג	לואיזה דייוויד קארי
מושל ויומינג ה־8 2 בינואר 1911 – 4 בינואר 1915 (4 שנים) → בראיינט באטלר ברוקס ג'ון קנדריק ←
סנאטור מטעם ויומינג 15 בנובמבר 1890 – 3 במרץ 1895 (4 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם טריטוריית ויומינג 4 במרץ 1885 – 10 ביולי 1890 (5 שנים)
ראש עיריית שאיין ה־14 1881–1885 (כ־4 שנים) → פ. א. אדומס פרנסיס וורן ←
שופט בית המשפט העליון של טריטוריית ויומינג 18 בינואר 1872 – 1876 (כ־3 שנים)
חתימה

בשנות ה-60 של המאה ה-19, עסק קארי בעריכת דין במזרח ארצות הברית, והיה פעיל בפוליטיקה של פנסילבניה וניו ג'רזי. ב-1869 הוא מונה על ידי הנשיא יוליסס ס. גרנט כתובע פדרלי בטריטוריית ויומינג, ובהמשך מונה כשופט בבית המשפט העליון של ויומינג. לאחר שכיהן כראש עיריית שאיין ה-14, הוא נבחר כנציג הטריטוריה בבית הנבחרים של ארצות הברית, שם הוא הגיש את החקיקה לקבלתה של ויומינג כמדינה בארצות הברית. עם קבלתה של ויומינג כמדינה, הוא נבחר לכהן כאחד משני הסנאטורים הראשונים מטעמה לצד פרנסיס וורן.

ב-1910 עזב קארי את שורות המפלגה הרפובליקנית ונבחר כמועמד המפלגה הדמוקרטית כמושל ויומינג השמיני. לאחר תום כהונתו כמושל בינואר 1915 הוא פרש מהחיים הפוליטיים.

ראשית חייו

ג'וזף קארי נולד בעיירה מילטון שבדלאוור כבנם של רוברט הוד קארי וסוזן פיט דייוויס.^[1] הוא למד בקולג' בפורט אדוארד עד לשנת הלימודים השנייה ב-1865. הוא למד משפטים במשרדי עורכי הדין ב. פ. טמפל, ו. ל. דניס והנרי פלנדרס לפני שסיים תואר במשפטים באוניברסיטת פנסילבניה ב-1867. ב-1877 הוא נשא לאישה את לואיזה דייוויד, ולשניים נולדו שני ילדים.

ראשית הקריירה הפוליטית

במערכות הבחירות למשרת מושל פנסילבניה של 1866 ו-1869, תמך קארי במושל ג'ון גירי ונשא נאומים לטובתו. הוא התבקש על ידי יושב ראש המפלגה הרפובליקנית בניו ג'רזי לשאת נאומים בעיירות שונות במדינה.

ב-3 באפריל 1869 מונה קארי על ידי הנשיא יוליסס ס. גרנט כתובע הפדרלי הראשון בטריטוריית ויומינג, לשם הוא הגיע ב-8 במאי.^[2] ב-14 בדצמבר 1871 הוא מונה על ידי גרנט כשופט בבית המשפט העליון של הטריטוריה. המינוי אושר ב-18 בינואר 1872 וקארי כיהן על כס השיפוט עד 1876.^[3]

במהלך המושב השני של הוועדה לחגיגות מאה שנה לארצות הברית, נבחר קארי לייצג את טריטוריית ויומינג ושימש כחבר בוועדה.^[4][5] בהצבעה בוועדה על ההחלטה אם לאפשר את פתיחתה של תערוכת המאה בימי ראשון, נמנע קארי מהצבעה.^[6]

ב-1876 נבחר קארי כחבר הוועדה הוועדה הרפובליקנית הלאומית מטעם טריטוריית ויומינג, תפקיד בו הוא שימש עד 1897.^[7]

ראש עיריית שאיין

ב-1880 נבחר קארי כראש עיריית שאיין, כאשר היה מחוץ לטריטוריה כדי להריץ את מצע העבודות הציבוריות. ב-1881 הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה, וב-1882 נבחר לתקופת כהונה שלישית, ללא מועמדים שניצבו מולו. במהלך תקופת כהונתו כראש העיר, הושלמה בנייתן של מערכות המים והביוב העירוניות, נבנה בית אופרה, והוקם הבנק הלאומי של מגדלי המקנה, שקארי שימש כנשיאו הראשון.

ב-1883 נוסדה חברת הפיתוח של ויומינג, מתוך כוונה להוביל מים לאלפי אקרים של אדמה צחיחה במישורי ויטלנד. ב-1885 נבחר קארי להוביל את ארגון בניית מאגר מים שעשה שימוש במימי נהר לארמי. המים מהמאגר הועברו ברחבי המישורים באמצעות תעלות, וכך הושקו 60,000 אקרים (242 קמ"ר), ואפשרו לאזור להיות מיושב.^[8]

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

ב-30 ביולי 1874 בחרה המפלגה הרפובליקנית בוויומינג בקארי כמועמדה לתפקיד נציג הטריטוריה בבית הנבחרים של ארצות הברית, אך הוא נוצח בהפרש קל על ידי מועמד המפלגה הדמוקרטית, ויליאם רנדולף סטיל.^[9][10]

ב-22 באוקטובר 1884 נבחר קארי שוב כמועמד הרפובליקנים לבית הנבחרים לאחר שפרנסיס וורן דחה את המועמדות.^[11] בבחירות הכלליות הוא הביס את מועמד הדמוקרטים, ויליאם ה. הולדיי.^[12] בבחירות של 1886 לא הציבה המפלגה הדמוקרטית מועמד מטעמה, וקארי זכה בכמעט 90 אחוזים מקולות הבוחרים, כששאר הק'ולות התפלגו בין מועמדים דמוקרטים ששמם נכתב בכתב יד על פתקי ההצבעה.^[13][14] ב-8 באוקטובר 1888, קיבל קארי שוב את מועמדות הרפובליקנים, ונבחר בבחירות הכלליות כאשר התמודד מול מועמד הדמוקרטים קיילב פ. אורגן.^[15][16]

ב-18 במאי 1887 נשא קארי נאום בטקס חנוכת קפיטול מדינת ויומינג.^[17]

כאשר נפטר מושל טריטוריית ויומינג ויליאם הייל במהלך כהונתו, ביקש הנשיא צ'סטר ארתור למנות לתפקיד את פרנסיס וורן, שכן הוא היה תושב הטריטוריה, במקום לבחור מושל לא תושב. וורן מונה לתפקיד, וכל שאר מושלי הטריטוריה מאז עד לקבלתה של ויומינג כמדינה היו תושביה. הנשיא בנג'מין הריסון הציע למנות את קארי לתפקיד חשוב בטריטוריה, אך הוא דחה את ההצעה, שכן הוא העדיף להקדיש את זמנו לתהליך קבלתה של ויומינג כמדינה בארצות הברית.

ב-1889 הגיש קארי הצעת חוק לקבלתה של ויומינג כמדינה, אך הקונגרס לא אישר את ההצעה. אף על פי שההצעה לא נחלה הצלחה, הורה המושל וורן על עריכת בחירות לנציגים לוועידה לניסוח חוקת המדינה. ב-26 במרץ 1890 הגיש קארי שוב הצעת חוק לקבלתה של ויומינג כמדינה, והפעם עבר החוק בבית הנבחרים של ארצות הברית ברוב של 139 תומכים מול 127 מתנגדים ואושר בסנאט ברוב של 29 תומכים מול 18 מתנגדים. חוק קבלתה של ויומינג כמדינה בארצות הברית נחתם על ידי הנשיא הריסון ב-10 ביולי אותה שנה. אף על פי שאוכלוסיית המדינה מנתה פחות מ-60,000 תושבים בעת קבלתה, טען קארי שאין חשיבות לדבר, שכן מדינות רבות אחרות התקבלו לאיחוד כאשר אוכלוסיותיהן היו פחותות מזו של ויומינג.^[18]

סנאטור

לאחר שוויומינג התקבלה כמדינה, התכנס בית המחוקקים בהוראתו של המושל וורן. ב-12 בנובמבר 1890, הצביע בית המחוקקים על מינוי שני נציגי המדינה הראשונים בסנאט של ארצות הברית. בבחירות הביס קארי את מושל הטריטוריה לשעבר ג'ורג' ו. בקסטר, ואילו וורן הביס את מ. סי. בראון, ג'ון מקומריק, ה. ר. מאן ואת הנרי א. קופין. ב-1895 הוא התמודד על תקופת כהונה שנייה לסנאט, אך בית המחוקקים הצביע פה אחד בעד וורן, זאת בשל התנגדותו של קארי לתנועה למען הנפקה חופשית של מטבעות הכסף.^[19]

בבחירות לנשיאות של 1896 הצהיר קארי שמושל אוהיו ויליאם מקינלי ינצח בקושי את מועמד הדמוקרטים ויליאם ג'נינגס ברייאן.^[20] ב-1897 התקיימה ועידה חוקתית בדלאוור, שם הוקרא ב-16 בפברואר מכתב מקארי לתמיכה בזכות בחירה לנשים.^[21] ב-6 בספטמבר אותה שנה, היו קארי ואחיו דייוויס מעורבים בתאונת כרכרה. ג'וזף קארי סבל מכמה חתכים בראשו, בעוד שאחיו לא נפצע כלל.^[22]

מושל ויומינג

במאי 1910 הכריז קארי על כוונתו להיבחר כמועד הרפובליקנים למשרת מושל ויומינג.^[23] ביוני, ניהל ויליאם סי. אירווין, גזבר המדינה לשעבר, ומנהל מסע הבחירות של קארי, מסע בחירות ברחבי המדינה.^[24][25] ב-10 בספטמבר הכריז קארי שהוא יתמודד בבחירות על משרת המושל כמועמד עצמאי כדי לפרק את המנגנון הפוליטי הרפובליקני ששלט בוויומינג.^[26]

ב-21 בספטמבר הביס קארי את ויליאם ל. קויקנדול בבחירות על מועמדות המפלגה הדמוקרטית למשרת המושל.^[27][28] בבחירות הכלליות הוא ניצח את מועמד הרפובליקנים ויליאם א. מולן ואת מועמד המפלגה הסוציאליסטית ו. ו. פטרסון, וניצח בכל אחד ממחוזות המדינה.^[29]

ב-21 בינואר 1911 חתמו תשעה סנאטורים, שישה מושלים ו-13 חברי בית הנבחרים מהליגה הפרוגרסיבית של המפלגה הרפובליקנית על הצהרת עקרונות לתמיכה בחקיקה פרוגרסיבית. קארי היה אחד מחותמי ההצהרה.^[30] ב-29 בינואר 1912 הביע קארי את תמיכתו בנשיא לשעבר תאודור רוזוולט למועמדות הרפובליקנים לנשיאות נגד הנשיא המכהן ויליאם הווארד טאפט.^[31] ב-15 ביולי הוא הוציא קריאה לקיום וועידה פרוגרסיבית מדינתית לבחירת נציגים לוועידה ארצית של המפלגה הפרוגרסיבית בראשותו של רוזוולט.^[32] אף על פי שבוויומינג היה חבר במפלגה פרוגרסיבית של רוזוולט בדמותו של קארי, בבחירות לנשיאות של 1912 הגיע רוזוולט למקום השלישי בהצבעה במדינה, לאחר הנשיא המכהן טאפט, שהגיע שני, ולאחר וודרו וילסון, שזכה בהצבעה בוויומינג.^[33] בבחירות לבית הנבחרים, הגיע מועמד הפרוגרסיבים בוויומינג, צ'ארלס א. וינטר, למקום השלישי, לאחר מועמד הדמוקרטים תומאס פ. פאשי, והרפובליקני המכהן פרנק ו. מונדל.^[34]

ב-10 בינואר 1913 פרצה מהומה בבית הנבחרים של ויומינג במהלך הבחירות לתפקיד יושב ראש הבית. קארי ביקש להשיב את הסדר על כנו, אך נמנע מלהתערב.^[35]

שנותיו האחרונות

ב-14 באוקטובר 1916 הביע קארי את תמיכתו בנשיא המכהן וודרו וילסון לבחירתו לתקופת נשיאות שנייה בבחירות לנשיאות שהתקיימו באותה שנה מול המועמד הרפובליקני צ'ארלס אוונס יוז.^[36] ב-1917 הוא הביע את תמיכתו בקבלת התיקון ה-18 לחוקת ארצות הברית להנהגת חוק היובש.^[37]

ב-1918 נבחר בנו של קארי, רוברט קארי, כמושל ויומינג מטעם הרפובליקנים, ובכך הם היו לאב ולבן היחידים במדינה שכיהנו שניהם בתפקיד.^[38] בינואר 1922 נסעו השניים ברחבי מזרח ארצות הברית.^[39] בינואר 1924 לקה קארי בשבץ מוחי.^[40]

ג'וזף קארי נפטר בשאיין ב-5 בפברואר 1924. ב-8 בפברואר הופסקה פעילותם של כל בתי העסק בוויומינג ונישאו הספדים מפי פקידי הממשל, כולל המושל ויליאם רוס.^[41] קארי נטמן בבית הקברות לייקויו שבשאיין.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1770-1771.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'וזף קארי בוויקישיתוף

• ג'וזף קארי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ג'וזף קארי, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'וזף קארי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ג'וזף קארי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

1. "Death Joseph M. Carey Former U.S. Senator". The Black Hills Weekly. February 8, 1924. p. 1. Archived from the original on May 22, 2020 – via Newspapers.com.
2. "Executive Nominations". The Buffalo Commercial. April 5, 1869. p. 2.
3. "Executive Nominations". Chicago Tribune. April 5, 1869. p. 2. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
4. "Centennial Commission". The Philadelphia Inquirer. May 21, 1874. p. 8. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
5. "The Exposition of 1876". The Philadelphia Inquirer. May 23, 1874. p. 8. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
6. "The Vote". The Philadelphia Inquirer. April 29, 1876. p. 2. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
7. "The National Committee". The Cincinnati Enquirer. June 17, 1876. p. 2. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
8. Wyoming, a Guide to Its History, Highways, and People. University of Nebraska Press. 1981. p. 289.
9. "Republicans nominate 1874". Wilmington Daily Commercial. August 1, 1874. p. 2. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
10. "WY Territorial Delegate 1874".
11. "Nominations In Wyoming". Chicago Tribune. October 23, 1884. p. 3. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
12. "WY Territorial Delegate 1884". March 28, 2010.
13. "Wyoming Election". The Nebraska State Journal. November 3, 1886. p. 1. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
14. "WY Territorial Delegate 1886".
15. "General Political Notes". Chicago Tribune. October 10, 1888. p. 2. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
16. "WY Territorial Delegate 1888".
17. "A History of the Wyoming Capitol". June 4, 2019. Archived from the original on May 23, 2020.
18. "Wyoming Becomes a State: The Constitutional Convention and Statehood Debates of 1889 and 1890 and Their Aftermath". November 8, 2014. Archived from the original on May 23, 2020.
19. "Wyoming's Next Senator". The Sun. January 9, 1895. p. 1. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
20. "Joseph M. Carey 1896 presidential election". The Advocate. November 4, 1896. p. 8. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
21. "Staff Correspondence of Every Evening". The News Journal. February 17, 1897. p. 1. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
22. "Ex-Senator Carey Injured". Washington Times. September 7, 1897. p. 1. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
23. "Carey Announces". Natrona County Tribune. May 11, 1910. p. 4. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
24. "Next Republican Chairman". Natrona County Tribune. January 31, 1912. p. 4. Archived from the original on January 9, 2020 – via Newspapers.com.
25. "Looking for Political Mavericks". Natrona County Tribune. June 15, 1910. p. 1. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
26. "To Break The Ring". The Daily Deadwood Pioneer-Times. September 11, 1910. p. 1. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
27. "Wyoming Democrats Assemble". The Billings Gazette. September 20, 1910. p. 1. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
28. "Wyoming Demos Nominate Carey to Head Ticket". Omaha Daily Bee. September 22, 1910. p. 2. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
29. "WY Governor 1910".
30. "It's Back To The P-E-P-U-L With The Government". The Parsons Daily Sun. January 23, 1911. p. 1. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
31. "One More Governor for T.R." The San Francisco Examiner. January 30, 1912. p. 6. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
32. "Call Issued In Wyoming". The Topeka Daily Capital. July 16, 1912. p. 8. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
33. "WY US President 1912".
34. "WY At-Large 1912".
35. "Riot at the 12th Wyoming Legislature: Fisticuffs on the House Floor". May 24, 2015. Archived from the original on May 23, 2020.
36. "Ex-Gov. Carey Out For Wilson". Casper Star-Tribune. October 17, 1916. p. 9. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
37. "Carey Supports Prohibition". Times-Advocate. January 6, 1917. p. 2. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
38. "Both Governor And The Father Of A Governor". The Daily Sentinel. February 7, 1924. p. 2. Archived from the original on May 22, 2020 – via Newspapers.com.
39. "Joseph M. Carey Goes East With Governor". Casper Star-Tribune. January 19, 1922. p. 1. Archived from the original on May 23, 2020 – via Newspapers.com.
40. "Joseph M. Carey Said To Be Seriously Ill". Casper Star-Tribune. January 30, 1924. p. 2. Archived from the original on May 22, 2020 – via Newspapers.com.
41. "Wyoming To Honor Former Governor J. M. Cary Friday". Fort Collins Coloradoan. February 7, 1924. p. 1. Archived from the original on May 22, 2020 – via Newspapers.com.