ברונו טאוט

ברונו טאוט (בגרמנית: Bruno Julius Florian Taut;‏ 4 במאי 1880 – 24 בדצמבר 1938), היה אדריכל יהודי-גרמני, מתכנן ערים, תאורטיקן, אקספרסיוניסטי, צייר וסופר. נולד בקנינגסברג (כיום קלינינגרד), נפטר בטורקיה,^[1]ונקבר באיסטנבול,^[2] כלֹא מוסלמי היחיד בבית הקברות לשהידים "אדירנקפי"(אנ').

ברונו טאוט
Bruno Taut

לידה	4 במאי 1880 ליטא, ליטא
פטירה	24 בדצמבר 1938 (בגיל 58) טורקיה איסטנבול, טורקיה
מקום קבורה	בית הקברות לקדושים אדירנקפי (בטורקית: Edirnekapı Şehitliği)
לאום	גרמניה
מקום לימודים	Kneiphof Gymnasium (1897) Baugewerkschule, Königsberg
זרם באמנות	אובייקטיביות חדשה, אדריכלות מודרנית
יצירות ידועות	Glass Pavilion

חייו המקצועיים

• 1987–1981 – לימודים בעיר הולדתו
• 1902 – עבד במשרדי אדריכלות בוויסבאדן ובהמבורג
• 1903 – עבד במשרד אדריכלים בברלין עם ברונו מורינג (אנ')
• 1904–1908 – חניכה ולימוד אצל האדריכל תיאודור פישר (אנ') בשטוטגרט
• 1908–1912 – פתח משרד אדריכלות משלו, למד אדריכלות באוניברסיטה הטכנית של ברלין, שיתוף פעולה עם אחיו האדריכל מקס טאוט בפרויקט עיר גנים הגרמנית
• 1914 – משתתף בתערוכת ורקבונד בקלן, בה הוא מציג את בית הזכוכית (אנ') – מבנה עטור כיפה גדולה מזכוכית עם שלד פלדה דק, שנחשב לאבן דרך בתולדות האדריכלות המודרנית.^[3]
• 1916 – משתתף בתחרות הבית הגרמני באיסטנבול
• 1918 – חבר במועצת המנהלים בוורקבונד
• 1919 – יוזם את פרויקט ההתכתבות: שרשרת הזכוכית (אנ') (glass chain),שהיא התכתבות בין 13 אדריכלים מובילים, ביניהם אחיו – מקס טאוט. התכתבות זו היוותה את הבסיס לאדריכלות האקספרסיוניסטית בגרמניה.
• 1923–1924 – פועל בברית המועצות
• 1930–1932 – חבר כבוד באיגוד האדריכלים הבינלאומי ביפן; פרופסור לשם כבוד באוניברסיטה הטכנית של ברלין; חבר האקדמיה הפרוסית לאמנויות; חבר כבוד של המכון האמריקאי לאדריכלים
• 1933 – עם עליית הנאצים לשלטון הוא בורח לשווייץ. בהמשך מהגר ליפן, דרך צרפת, יוון, טורקיה וולדיווסטוק. ביפן הוא חובר לקבוצת אדריכלים גרמניים.
• 1936 – נענה להזמנה מטורקיה לשמש כפרופסור לארכיטקטורה באקדמיה לאמנויות יפות באיסטנבול.
• 1938 – נפטר ונקבר בבית הקברות באיסטנבול.

פרויקטים נבחרים

טאוט היה פעיל בתקופת רפובליקת ויימאר. ידוע בעבודותיו התאורטיות, בארכיטקטורה ובעיצובי הבניין שלו.^[4] טאוט לקח חלק בתכנון פרויקט שיכון וייסנהוף ובלט בצבעוניות הבניינים שתכנן.

בתקופת רפובליקת ויימאר, הוחלט לקדם בנייה של דיור ציבורי בהיקף רחב, במטרה לאפשר לכל שכבות האוכלוסייה דיור איכותי, נגיש, מואר והיגייני.

טאוט היה אחד מהאדריכלים החשובים שהובילו להקמתם של שיכוני המגורים המודרניסטיים בברלין. שישה מהשיכונים הוכרזו בשנת 2008 כאתרי מורשת עולמית.^[5] ארבעה מתוכם הם פרי תכנונו של טאוט.

תכנון השיכונים כלל שימוש עשיר בגוונים שונים, בהתאם לתפיסתו של טאוט. עבודותיו הושפעו מתפיסת עיר גנים המאופיינת, בין השאר, בעקרונות הבאים: בנייה לא צפופה, שטחים פתוחים טבעיים ושימוש עשיר בגוונים שונים.

הפרויקטים מהווים דוגמה מרכזית ובולטת של האדריכלות המודרניסטית ושל הסגנון הבינלאומי.

מיזמי שיכוני המגורים

שם הפרויקט	זמן הבניה	מתכנן	אדריכלים	תמונה
Gartenstadt Falkenberg	1913–1916	ברונו טאוט	ברונו טאוט היינריך טסנאו
Siedlung Schillerpark	1924–1930	ברונו טאוט	ברונו טאוט מקס טאוט הנס הופמן
Großsiedlung Britz	1925–1930	ברונו טאוט	ברונו טאוט מרטין וגנר
Wohnstadt Carl Legien	1928–1930	ברונו טאוט	ברונו טאוט

גלריית תמונות

• 
  בית הזכוכית, צולם ב-1912, הוצג ב-1914
• 
  בית הזכוכית glass pavilion
• 
  פרויקט הפרסה (אנ'), 1925–1933
• 
  חזית צבעונית-אדומה בבתי הפרסה
• 
  צבעוניות בדלתות כניסה
• 
  בית דירות בברלין, 1926–1931

לקריאה נוספת

• מודרניזם: מצב רוח, מצב תודעתי, עודד היילברונר, עמ' 27–65. בתוך איך אומרים modernism בעברית, הוצאת רסלינג, 2010
• אוריינות חזותית, עורך: איתן מכטר, הוצאת רסליג, 2010

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברונו טאוט בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של ברונו טאוט, בקטלוג הספרייה הלאומית
• המהנדס הגרמני ברונו טאוט נתמנה ליועץ הטכני של הסובייט העירוני במוסקבה, ‏29 בינואר 1932, "הארץ"
• ברונו טאוט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

• Cologne Germany - Glass pavilion
• Bruno Taut's colors – Pikark, Pikark, ‏10 May 2022
• Berlin Modernism Housing Estates, UNESCO

הערות שוליים

1. דבר, 11 בינואר 1939, עמוד 5
2. Bruno (Julius) (Florian) Taut, archinform
3. אפרת מאירי, השפעות אדריכליות – ביתני זכוכית pavilion glass, ‏19 בפברואר 2019
4. באוהאוס תל אביב: ברונו טאוט–אדריכל, אמן הבנייה בצבע בברלין
5. Wegweisende Architektur