בית ועד

בית וַעַד (גם: בית הוועד או מקום הוועד) הוא כינוי בספרות חז"ל למקום התכנסות החכמים, בסנהדרין, בבית דין או בבית המדרש.

המושג בית ועד נזכר במשנה, כחלק מרצף מאפיינים של תקופת עקבתא דמשיחא, ובכללם: "בית ועד יהיה לזנות".^[1] במסכת אבות מיוחס המושג כבר לתקופת הזוגות: "יוסי בן יועזר אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים",^[2] הוראה המשקפת את "ראשיתו של תהליך התפשטות לימוד התורה בפריפריה".^[3] במדרש אגדה ניתן הסבר למושג: "בית ועד - שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו [...] לומדים בו".^[4] ובמקור אחר: "בית ועד לחכמים - כשיהא חכם נכנס לתוך ביתך [...] הוי יושב תחת רגליו על הארץ ומקבל כל דבריו באימה ויראה, כשם שאתה שומעו בבית המדרש".^[5]

כבר הראה החוקר אהרן אופנהיימר,^[6] כי יש והביטוי בית ועד המופיע בירושלמי מתחלף לבית מדרש בגרסה הבבלית, כמו: "מעשה ביום סגריר שלא נכנסו חכמים לבית הוועד ונכנסו התינוקות";^[7] ובבבלי: "אתו דרדקי האידנא לבי מדרשא".^[8] במדרש הלכה מופיע הביטוי בית ועד כמונח המציין מקום חשוב, מוגדר וידוע: "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ (שמות כג, יג) - שלא תעשנו בית ועד, לא יאמר לו, היכן אתה שרוי? במקום עבודה זרה פלונית, אתה ממתין לי אצל עבודה זרה פלונית",^[9] מכאן שהכינוי בית ועד יתפרש "במובן של מרכז הוראה, שבראשו עומד חכם מרכזי".^[10]

בכמה מקורות נזכר בית ועד בלשון מקום הוועד, וזאת בהקשר של בית-דין. במשנה: "ועוד זאת התקין רבן יוחנן בן זכאי, שאפילו ראש בית דין בכל מקום, שלא יהו העדים הולכים אלא למקום הוועד".^[11] בפירוש המשנה לרמב"ם: "מקום הוועד הוא מקום הידוע לקיבוץ בית דין, כדי שיהיה מקום אחד ידוע בלבד". בבבלי נזכר מקום הוועד בהקשר של בית-דין ידוע ומומחה : "התוקף את חבירו בדין, אחד אומר: נדון כאן, ואחד אומר: נלך למקום הוועד, כופין אותו וילך למקום הוועד".^[12]

בירושלמי התבאר המושג מקום הוועד: "מקום הוועד של חודש",^[13] קרי, מוסד הסנהדרין, שרק בסמכותו קבלת עדות של קידוש החודש. לדברי אופנהיימר: "בידוע הוא, כי התלמוד הירושלמי משתמש בביטוי בית הוועד, כאשר בתלמוד הבבלי מדובר על מוסד ההנהגה (סנהדרין)".^[14]

כמה מקורות בספרות חז"ל מזכירים את בית הוועד בהקשר של חכמים מתקופת התנאים: "מעשה ביום סגריר שלא נכנסו חכמים לבית הוועד ונכנסו התינוקות, אמרין איתון נעביד בית וועדא דלא יבטל [...] ועמדו כולן בני אדם גדולים, אמרון ר' ליעזר ור' יהושע הוון מינהון".^[15] וכן: "רבי פנחס בן יאיר הוה אזל לבית וועד [...] אמר ליה: גיניי מה את מנע לי מן בית וועדא".^[16] ובמקור נוסף: "רבי מאיר הוה יליף סלק לבית וועדא".^[17] וכן: "אחר הציץ וקיצץ בנטיעות, מני אחר? אלישע בן אבויה [...] דהוה עליל לבית וועדא".^[18] ועל אודות רבי: "כד הוה עליל [רבי] לבית וועדא הוה אמר יכנס רבי חייא רובה לפנים".^[19] במדרש אגדה: "ר' אלעזר בר' שמעון כשהיה נכנס לבית הוועד היו פניו של רבי מקדירות".^[20]

בירושלמי מופיע הכינוי כמה פעמים בהקשר של חכמים מהתקופה האמוראית: "חד רב נפק מן בית וועדא, אמר נפק עובדא כר' יוחנן וסמכון עלוי".^[21]; ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם [...] ברומשא נחית לבית וועדא".^[22]; "סלק ר' יוחנן לבית וועדא וסלק יודן נשיא לבית וועדא".^[23]; ובמדרש: "רבי זעירא נפיק ליה לשוקא [...] על לבית וועדא ושמע קליה דרבי שילא"^[24]; ועוד.

גיל היטנמייסטר, ‏'בית-הכנסת ובית-המדרש והזיקה ביניהם', קתדרה 18, ינואר 1981
אהרון אופנהיימר, 'יחודו של בית-המדרש', קתדרה 18, ינואר 1981
שלום אלבק, 'בתי הדין בימי התלמוד': בית הוועד ובית דין הגדול, רמת-גן תשמ"ז, עמ' 117–122, באתר מט"ח

יצחק דז'מיטובסקי, 'בין "שביל הסנהדרין" הקדום ו-"שביל הסנהדרין" החדש', באתר Academia

[1]
משנה, מסכת סוטה, פרק ט', משנה ט"ו
[2]
משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ד'
[3]
משנת ארץ-ישראל, אבות א ד
[4]
בראשית רבה, פרשה צה סימן ג
[5]
אבות דרבי נתן נוסח ב פרק יא
[6]
א' אופנהיימר, 'ייחודו של בית המדרש', קתדרה, 18, תשמ"א, עמ' 47
[7]
תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה ט'
[8]
תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ד, עמוד א'
[9]
מכילתא דרבי ישמעאל משפטים, מסכתא דכספא פרשה כ
[10]
אופנהיימר, שם עמ' 48
[11]
משנה, מסכת ראש השנה, פרק ד', משנה ד'
[12]
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"א, עמוד ב'
[13]
תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ד', הלכה ה'
[14]
אופנהיימר, שם עמ' 47
[15]
תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה ט'; השוו: בראשית רבה פרשה א סימן יא
[16]
תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק א', הלכה ג'
[17]
תלמוד ירושלמי, מסכת ביכורים, פרק ג', הלכה ג'
[18]
תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'
[19]
תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ט', הלכה ג'
[20]
קהלת רבה, פרשה יא
[21]
תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק א', הלכה א'
[22]
תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ח'
[23]
תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ב', הלכה א'
[24]
שיר השירים רבה, פרשה ח

[1] [1]
משנה, מסכת סוטה, פרק ט', משנה ט"ו

[2] [2]
משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ד'

[3] [3]
משנת ארץ-ישראל, אבות א ד

[4] [4]
בראשית רבה, פרשה צה סימן ג

[5] [5]
אבות דרבי נתן נוסח ב פרק יא

[6] [6]
א' אופנהיימר, 'ייחודו של בית המדרש', קתדרה, 18, תשמ"א, עמ' 47

[7] [7]
תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה ט'

[8] [8]
תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ד, עמוד א'

[9] [9]
מכילתא דרבי ישמעאל משפטים, מסכתא דכספא פרשה כ

[10] [10]
אופנהיימר, שם עמ' 48

[11] [11]
משנה, מסכת ראש השנה, פרק ד', משנה ד'

[12] [12]
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"א, עמוד ב'

[13] [13]
תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ד', הלכה ה'

[14] [14]
אופנהיימר, שם עמ' 47

[15] [15]
תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה ט'; השוו: בראשית רבה פרשה א סימן יא

[16] [16]
תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק א', הלכה ג'

[17] [17]
תלמוד ירושלמי, מסכת ביכורים, פרק ג', הלכה ג'

[18] [18]
תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'

[19] [19]
תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ט', הלכה ג'

[20] [20]
קהלת רבה, פרשה יא

[21] [21]
תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק א', הלכה א'

[22] [22]
תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ח'

[23] [23]
תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ב', הלכה א'

[24] [24]
שיר השירים רבה, פרשה ח

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

בית ועד

Wikiwand in your browser!

בית ועד

Wikiwand in your browser!

בית הוועד כבית מדרש

בית הוועד כבית-דין

בית הוועד כסנהדרין

תנאים בבית הוועד

אמוראים בבית הוועד

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים