בית הכנסת הכוראלי של וילנה
בית כנסת בוילנה, עיר הבירה של ליטא. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת הכוראלי של וילנה (בליטאית: Vilniaus choralinė sinagoga, בפולנית: Nowa Synagoga chóralna = בית הכנסת החדש הכוראלי) ידוע גם כבית הכנסת "טהרת הקודש" או ה"כאָר-שול מרחוב זבאלנה" (Zawalna),[1] נמצא ברחוב הקרוי כיום פילימו 39 (Pylimo 39) הוא היחיד ששרד מכל 105 בתי הכנסת של העיר ומשרת בימינו את הקהילה הקטנה של יהודי וילנה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
וילנה |
| מדינה |
ליטא |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1903 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1903 |
| סגנון אדריכלי |
אר נובו, אדריכלות אקלקטית |
| קואורדינטות | 54°40′34″N 25°16′53″E |
|
www | |
|
(למפת וילנה רגילה) | |
  | |
במחצית הראשונה של המאה ה-19 פרחה תנועת ההשכלה בליטא בכלל ובווילנה בפרט. בלטו בה דמויות כמו מרדכי אהרן גינצבורג ואד"ם הכהן ומשכילים רבים אחרים. צעירים יהודים התחילו להירשם בגימנסיה בעיר. בשנת 1846, באירועי הלווייתו של גינצבורג, הבליע המגיד מישרים של וילנה, שנאלץ על כורחו להספיד את רמא"ג המשכיל, את ההספד עליו בהספד על שני רבנים שנפטרו באותה תקופה. בעקבות כך, נפלה החלטה בקרב משכילים בווילנה להקים בית כנסת משלהם. כעבור שנה הרשויות המקומיות, אז תחת השלטון הרוסי, נתנו את הסכמתם לכך. בית הכנסת נקרא "טהרת הקודש". בית הכנסת, שהתמקם במשך עשרות שנים בבניינים שונים בעיר שמר על נוסח תפילה מסורתי ולא הנהיג אף שינוי עקרוני מלבד בצד האסתטי;[2] הוא כלל מקהלה, לפי דגם ה"כור שול" (כאָר שול) (כלומר "בית כנסת עם מקהלה") שקמו באותה תקופה במרכז אירופה ובמזרחה, בהשראת בתי-כנסת מקהלתיים בגרמניה. בשנת 1899 הקהילה של שוחרי ההשכלה קנתה שטח מהסוחר ו. אליאשברג ברחוב זאבלנוס (Zavalnos), כיום פּילימו, לצורך בניית בית כנסת חדש לפי דרישות הקהילה.
אחראי על הפרויקט היה האדריכל דויד רוזנהאוס, שבנה אותו על פי דגם של בזיליקה עם קומת גלריה, בסגנון היסטוריסטי המשלב יסודות רומנסקים עם מוטיבים של אדריכלות נאו-מורית, עם בימה מוקפת מעקה, ממול לארון הקודש, עזרת נשים יותר חשופה מאשר בבתי הכנסת המסורתיים עד אז ועם מקום למקהלה בקומה השנייה. בית הכנסת מעוטר מבחוץ ומבפנים בעיטורים וחלונות צבעוניים. לתקרה יש כיפה מרכזית צבועה בצבעי רקיע עם עננים. מעל חזית הבניין הוצבו תבליטים בצורת לוחות הברית ומעל השער נחקק הפסוק "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
בית הכנסת נחנך בראש השנה בשנת 1903. בטקס חנוכתו נכח ההיסטוריון שמעון דובנוב שזכה לכיסא כבוד. הטקס נוהל על ידי החזן אברהם ברנשטיין ששירתו ב"ונתנה תוקף" הרשימה את דובנוב.
קהילת מתפללי בית הכנסת היו יהודים מודרניים. במאה ה-19 נמנו עמם סופרים כמו אד"ם הכהן ואיזיק מאיר דיק. הרב שלמה זלקינד מינור (1827-1900), בוגר המדרשה של וילנה, ובעבר רב של מינסק ושל מוסקבה, תרם לבית הכנסת את ספרייתו.[3] לפני מלחמת העולם הראשונה התפללו בבית כנסת זה רבים מהאליטה הכלכלית והתרבותית של יהודי וילנה, כמו שמואל לייב ציטרון, איש העסקים יוסף שב"ד, האחים בונימוביץ' ואחרים. במשך עשורים רבים פעל במקום החזן והמלחין אברהם ברנשטיין. כמו כן בין 1906–1908 שירת בבית הכנסת כמטיף ד"ר שמריהו לוין, רב, פובליציסט ופעיל ציוני, שייצג את תושבי וילנה גם בדומה הראשונה בפטרבורג. בבית כנסת זה פרצה גם הקריירה של החזן משה קוסביצקי ששרת בו בין השנים 1920–1924.
בימי השואה בית הכנסת נשדד אך שרד מפני ששימש כמחסן של שלטונות הכיבוש הנאצים. בזמן השלטון הסובייטי הבניין הפך לבית חרושת לעיבוד מתכות. במהלך הזמן ניזוקו בעיקר הקירות המזרחי והמערבי וגג בית הכנסת. עקב דליפת מים נפגעו חלק מהספסלים והעיטורים הצבעוניים.[4] אחרי שליטא חידשה את עצמאותה תחת משטר דמוקרטי בית הכנסת עבר שיפוץ בשנת 1994. בשנות ה-90 החזן יוסף מלובני שהוכרז כחזן של כבוד של בית הכנסת הופיע בו מספר פעמים כשליח ציבור. בראש הקהילה היהודית המחודשת מסביב לבית הכנסת עמד ד"ר סימונאס אלפרביצ'וס. בשנת 2006 פרץ סכסוך קשה בין הקהילה ובין חסידי חב"ד ובראשם הרב שלום בר קְרנסקי, יליד ארצות הברית, בנוגע לשליטה על בית הכנסת ומי יהיה הרב הראשי של וילנה וליטא. בעקבות המחלוקת בית הכנסת היה סגור זמנית.[5][6] קהילת בית הכנסת הציבה במופגן על הבניין לוח זיכרון שבו מצוין כי בית הכנסת הוקם ב-1903 על ידי "מתנגדים, ממשיכי דרכו של הגאון אליהו", והחליטה לפנות לשרותיו של הרב חיים בורשטיין (יליד רוסיה) מישראל. אחרי פתיחתו מחדש בית הכנסת היה פעיל בכל ימי השבוע, בעקבות העלייה וההגירה של חלק גדול משארית יהודי וילנה פעילותו הצטמצמה. בין השנים 2008–2010 נעשו שיפוצים נוספים בגג, בעליית הגג, הוחלפו החלונות, הקירות סוידו ונצבעו מחדש ותוקנה הצנרת.[7]
בשנת 2012 הושחת בית הכנסת.[8]
באוגוסט 2019 נסגר בית הכנסת זמנית על ידי הנהלתו אחרי שהפך למטרה לאיומים מרובים מצד חוגים אנטישמיים[9]
מראה אחורי של בית הכנסת
- Carol Herselle Krinsky Europas Synagogen. Architektur, Geschichte und Bedeutung, Fourier Verlag, Wiesbaden 1997,ISBN=3-925037-89-6 S. 216 (קרול הרסל קרינסקי - בתי הכנסת באירופה. אדריכלות, היסטוריה וחשיבות.)
- מרדכי זלקין, "קוו לשלום ואין": פרק בתולדות בית הכנסת המשכילי "טהרת הקדש" בווילנה", ישן מפני חדש ב (תשס"ט), עמ' 385–403
- XX a. Lietuvos žydų enciklopedinis žinynas, 2007 m. Vilnius (קומפנדיום אנציקלופדי על יהודי ליטא במאה ה-20)
- Venclova Tomas, Vilnius - vadovas po miestą, 2007 m. Vilnius (תומאס ונצלובה, וילנה - מדריך העיר)
- Jankevičienė A. Vilniaus Didžioji sinagoga, 1996 m. Vilnius (א. יאנקביצ'אנה - בית הכנסת הגדול של וילנה)
- Aliza Cohen-Mushlin, Sergey Kravtsov, Vladimir Levin, Giedrė Mickūnaite and Jurgita Šiauciūnaitė-Verbickienė (ed.), Synagogues in Lithuania. A Catalogue, A-MV, ilnius Academy of Arts Press, 2009 (עליזה כהן-מושלין, סרגיי קרבצוב, ולדימיר לוין, גיידרה מיצונאיטה ויורגיטה שיארוביונאיטה-ורביצקיינה - בתי כנסת בליטא - קטלוג א-מ, הוצאת האקדמיה לאומנות, וילניוס 2009)
אתר האינטרנט הרשמי של בית הכנסת הכוראלי של וילנה (בליטאית)- הנריך אגרנובסקי - למלאות מאה שנה לבית הכנסת -באתר קהילת יהודי ליטא, 2003 (אורכב 02.06.2007 בארכיון Wayback Machine)
- בית הכנסת באתר יוצאי וילנה והסביבה בעברית
- From “Russian” to “Polish”: Vilna-Wilno 1900–1925 תיאודור ר. ויקס - מ"רוסית" ל"פולנית": וילנה-וילנו 1900-1925 Theodore R.Weeks- The National Council for Eurasian and East European Research, Washington, Tile VIII Program,4 June 2004
- באתר קרן מונומנטים עולמי מניו יורק (World Monument Fund)
- תמונות(הקישור אינו פעיל)
- תמונות מספריית צילומים על החיים היהודיים ברשת
- על בית הכנסת הכוראלי ותמונתו משנת 1893 - בסקירת התעודות מהארכיון ההיסטורי הממלכתי הליטאי מאת גלינה ברנובה, עמ' 3. המאמר מבוסס על הרצאה הכנס השני לגנאלוגיה יהודית בלונדון ביולי 2001 (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
