בידוד חשמלי
רמת מוליכות החשמלית נמוכה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במערכת חשמלית, מַבְדֵּד (נקרא בלשון הדיבור: "מבוֹדֵד") הוא כל רכיב שרמת המוליכות החשמלית שלו נמוכה מאוד וכתוצאה מכך הזרם העובר דרכו קטן מאוד.
במציאות לא קיימים מבדדים מושלמים, אך קיימים חומרים בעלי מוליכות הקטנה פי 1023 מהמוליכות החשמלית של נחושת - מוליכות אשר נחשבת במקרים רבים כאפסית. מוליכותו של האוויר נמוכה והוא מהווה מבדד טוב. חרף זאת, מתחים גדולים מאוד (כמו ברקים) מסוגלים לפרוץ את האוויר ויש צורך בחומרים שמוליכותם נמוכה עוד יותר.
חומרים מבודדים כפלסטיק, גומי, בד או נייר משמשים להגנה על מוליכים חשמליים על ידי עטיפתם, והעטיפה מכונה "בידוד". חשמלאים משתמשים בסרט בידוד על מנת לבודד מגעים חשמליים. מבודדים על עמודי חשמל בנויים כך שכבלי החשמל תלויים מהם או נמתחים בין שני מבודדים (כאשר על הכבל להימתח בזווית- ראו בתמונה למטה).
מבדד אידיאלי הוא חומר שלא מגיב כלל לשדה מגנטי, ומתנגד לחלוטין לשטף של המטען החשמלי. אמנם במציאות מבדדים אידיאליים אינם קיימים, אך חומרים בעלי קבועי בידוד גבוהים נחשבים למבודדים. בחומרים מבודדים, האלקטרונים קשורים בצורה חזקה מאוד לאטום. חומרים אלו משמשים בציוד חשמלי כמבדדים או כבידוד. תפקידם הוא לחזק או להפריד מוליכים חשמליים, בלי לאפשר לזרם לעבור דרכם. חומרים מסוימים כזכוכית, נייר או טפלון, הם מבדדים טובים. ישנם חומרים רבים, שלמרות שיש להם התנגדות קטנה יותר משל חומרים אלו, עדיין נחשבים למבדדים טובים, ומשמשים בתור מבודדים לחוטי חשמל. דוגמאות לכך הם פולימרים דמויי גומי ורוב החומרים הפלסטיים. חומרים אלו יכולים לשמש כמבדדים בטוחים למתחים נמוכים ובינוניים (מאות ואלפי וולטים).
חומרים מקובלים למבדדים הם: חרסינה, פלסטיק, שעם, עץ, זכוכית, סיליקון, גומי, נציץ, אוויר, שמן, SF6 וואקום.