בטי מיי טייגר ג'אמפר
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בטי מיי טייגר ג'אמפר, הידועה גם בשם פוטאקי (באנגלית: Betty Mae Tiger Jumper, AKA Potackee; 27 באפריל 1923 – 14 בינואר 2011) הייתה האישה הראשונה ועד כה היחידה לשמש כראשת השבט של אומת הסמינול של פלורידה. טייגר, שהייתה אחות סיעודית, הייתה בין מייסדי עיתון השבט הראשון ב-1956, ושימשה כעורכת העיתון העיקרי של השבט בשנות ה-1970, The Seminole Tribune, ועבור פועלה זכתה בפרס מפעל חיים מאגודת העיתונאים הילידים. ב-2001 היא פרסמה את ספר זיכרונותיה, A Seminole Legend.
 | |
| לידה |
27 באפריל 1923 אינדיאנטאון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בינואר 2011 (בגיל 87) |
| מדינה |
ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | |
|
היכל התהילה של נשות פלורידה (1994) | |
  | |
טייגר הייתה בת השבט הראשונה לסיים לימודי בית ספר תיכון ותוכנית לימודי סיעוד. בנוסף לעבודתה בעיתון, היא הייתה מנהלת התקשורת של השבט.
היא נולדה בשם בטי מיי טייגר ב-27 באפריל 1923 במחנה סמינולי סמוך לאינדיאנטאון שבפלורידה. היא הייתה בתם של אדה טייגר, אישה סמינולית משבט הנחש, ולוכד צרפתי. סבתה הסמינולית נתנה לה את השם השבטי שלה, פוטאקי.[1] על פי המנהג המטרילינארי של הסמינול, בטי מיי קיבלה את שם משפחתה מאמה.
באומת הסמינול הייתה התנגדות חריפה לנישואי תערובת, וילדים שנולדו מנישואים כאלה לעיתים היו ננטשים בביצת האוורגליידס למות שם. כשבטי מיי הייתה בת חמש, מספר אנשי רפואה סמינולים איימו להוציא אותה ואת אחיה להורג, כי אביהם היה לבן. הדוד-רבא שלה התנגד לאותם גברים, והעביר את המשפחה לשמורה בדניה, שבמחוז בראוורד, שם הממשלה הגנה על הילדים.[2] המשפחה ויתרה על נכסים והכנסות כדי לקיים מעבר זה.[3]
בטי מיי דיברה את השפות קריק ומיקסוקי מינקות, ונהנתה לשמוע את קרובי משפחתה מספרים את סיפורי השבט שהועברו בעל פה מאבותיהם. "אלה היו סיפורים שלימדו אותך איך לחיות", היא אמרה. מאוחר יותר העלתה את הסיפורים על הכתב כדי שיהיו זמינים לדורות הבאים.
בתור נערה, טייגר הייתה נחושה גם ללמוד לקרוא ולכתוב באנגלית. במערכת החינוך המופרדת גזעית של פלורידה, לא הסכימו לקבל בני סמינול בבתי הספר הלבנים ואף לא בבתי הספר השחורים. לפיכך, טייגר החליטה ללמוד בפנימיה ממשלתית לאינידאנים, ונרשמה במוסד כזה בצפון קרולינה, יחד עם בת דודתה מרי ואחיה הקטן הווארד.
בבית הספר, שהיה בעיקר של שבט הצ'רוקי אך כלל 700 תלמידים דוברי מגוון שפות, היא התחילה ללמוד אנגלית בגיל 14. יחד עם בת דודתה, היא הייתה לבת השבט הראשונה (מכל מגדר) להשיג השכלה פורמלית, והראשונה משבטה ללמוד לקרוא ולכתוב אנגלית. היא סיימה את לימודי התיכון ב-1945, ונרשמה ללימודי סיעוד בבית החולים האינדיאני קאיווה באוקלהומה, וסיימה את לימודי התעודה כעבור שנה. בשבט הסמינול המסורתי, רבים הסכימו להיות מטופלים רק על ידי מרפאים שבטיים. רבים מבני משפחתה החזיקו בתפקידי מרפאים: אמה, דודים, והדוד-רבא ג'ימי. בניגוד לגברים, אמה הסכימה גם לקבל רפואה לבנה ובתי חולים, בגישה שכל מה שיכול לסייע לאנשים חולים הוא לגיטימי.[4]
לאחר שסיימה את לימודי הסיעוד, טייגר חזרה לפלורידה, שם עברה הכשרת שטח. היא נישאה למוזס ג'אמפר, ולהם נולדו בן, מוזס, ושתי בנות שמו בגיל ינקות. אחרי זה, השניים אמצו שתי ילדות משבט הסמינול, בטנר רוג'ר וסקרלט.[5]
בטי מיי טייגר ג'אמפר עבדה כאחות במשך 40 שנה, ופעלה כדי לשפר את מערכת הבריאות בקהילת הסמינול. היא הייתה נוסעת והולכת ברגל ברחבי אזורים גדולים מאוד ומרוחקים כדי להגיע לסמינולים שהיו צריכים טיפול רפואי, ויחד עם עוד אחות חיסנה ילדים רבים בפעם הראשונה.[6] היא ואמה, שהייתה מיילדת, הצליחו לשכנע נשים ללכת לבית החולים בעת הצורך, ובכך חיברו בין הרפואה המסורתית ושל העולם החדש.
ב-1967, טייגר-ג'אמפר נבחרה כראשת השבט הראשונה, כעשור לאחר ששבטה זכה בהכרה פדרלית. היא תפקדה כצ'יף במשך כארבע שנים, והייתה חברה במועצת השבט במשך כ-16 שנים. תחת הנהגתה, השבט עבר מסף פשיטת רגל ב-1967 ליתרה של כחצי מיליון דולר כפרשה מתפקידה ב-1971.
היא ייסדה את הארגון שבטים דרומיים ומזרחיים מאוחדים (USET), שנועד לנהל תוכניות בריאות וחינוך עבור שבטים חברים; הארגון גם הפך ללובי חזק מול הקונגרס האמריקאי. ב-1970 היא הייתה אחת משתי הנשים שמונו על ידי הנשיא ריצ'רד ניקסון לקונגרס הלאומי להזדמנויות עבור אינדיאנים.[7]
ב-1956, טייגר-ג'אמפר הייתה בין מייסדי עיתון שבטי קטן, Seminole News. העיתון עבר מספר גלגולים, כולל סגירה, עד שבשנת 1970 קם עיתון שבטי חדש, שנקרא לימים The Seminole Tribune. טייגר-ג'אמפר עבדה כעורכת העיתון מספר שנים, וגם הייתה מנהלת התקשורת של השבט. היא כתבה מאמרים רבים על מסורות שבטיות ותרבות הסמינול. בשנת 1999, לעיתון היה צוות של לפחות עשרה עובדים (אינידאנים ולבנים), והיה מופץ ברחבי ארצות הברית והעולם.[8] אגודת העיתונאים הילידים העניקה לטייגר-ג'אמפר את פרס מפעל החיים הראשון מטעמה.
ב-2001 פרסמה טייגר-ג'אמפר את ספר זכרונותיה, A Seminole Legend (אגדה סמינולית), ופתחה אתר אינטרנט. היא סיפרה בראיון שהיו לה שלוש מטרות בחיים: "לסיים את לימודי בית הספר, ללמוד סיעוד ולעזור לבני עמי, ולכתוב שלושה ספרים". היא סברה שהיא הצליחה במטרותיה, ויותר. המטריארכית האחרונה של שבט הנחש, טייגר-ג'אמפר מתה בשנתה ב-14 בינואר 2011.[9]
בנוסף, קריינה טייגר-ג'אמפר סיפור סמינול מסורתי, "אשת התירס".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
