בוקה ג'וניורס

בוקה ג'וניורס
Club Atlético Boca Juniors
מידע כללי
שם מלא	מועדון אתלטיקו בוקה ג'וניורס
כינוי	בוקיטה
תאריך ייסוד	1905
אצטדיון	הבונבוניירה, בואנוס איירס ; (תכולה: 54,000)
נשיא	חואן רומן ריקלמה
יו"ר	חורחה אמור אמיאל
מאמן	פרננדו גאגו
ליגה	ליגת העל הארגנטינאית
	www.bocajuniors.com.ar
תלבושת

בוקה ג'וניורס (בספרדית: Club Atlético Boca Juniors) הוא אחד ממועדוני הכדורגל המובילים בארגנטינה, מעיר הבירה בואנוס איירס. בנוסף לקבוצת הכדורגל מפעילה הקבוצה גם קבוצות ספורט אחרות.

עובדות מהירות מידע כללי, שם מלא ...

סגירה

בוקה היא הרביעית בעולם יחד עם אינדפנדיינטה מארגנטינה ומילאן מאיטליה בזכיות בגביעים בינלאומיים המוכרים על ידי פיפ"א ו-CONMEBOL עם 18 זכיות. הקבוצה זכתה בין היתר ב-34 אליפויות ארגנטינה (28 מקצועניות ו-6 חובבניות), 6 פעמים בגביע הליברטדורס ו-3 פעמים בגביע הבין-יבשתי.

המועדון הוא גם המצליח ביותר בדרום אמריקה בגביעים בינלאומיים, הפופולרי ביותר בארגנטינה ואחד מהמועדונים המצליחים ביותר בעולם.

לבוקה יש יריבות רבת שנים עם המועדון ריבר פלייט.

האצטדיון הביתי של בוקה ג'וניורס, הממוקם בשכונת "לה בוקה" בפרברי בואנוס איירס, נקרא עד לשנת 1986 הבונבוניירה בגלל צורתו המזכירה בונבוניירת שוקולד בשנת 1986 שונה שמו לאצטדיון Camilo Cichero ע"ש נשיא מועדון בוקה ג'וניורס שבתקופת כהונתו החלה בניית האצטדיון. בשנת 2000 שונה שמו לאצטדיון Alberto J. Armando על שם נשיא המועדון משנות השישים עד לשנות השמונים במאה העשרים. בנייתו הסתיימה ב-שנת 1940 ומכיל 54,000 מקומות.

בוקה מחזיקה בשיא של משחקים רצופים ללא הפסד, 40 במספר, שהתקיים בין טורניר הקלואסורה 1998 לקלאוסורה של 1999. בוקה ג'וניורס היא הקבוצה היחידה בארגנטינה שמעולם לא ירדה לליגה השנייה.

הקבוצה נוסדה ב-3 באפריל 1905 בעיר בואנוס איירס. צבעי הקבוצה, כחול וצהוב, נבחרו לאחר שהוחלט כי צבעי דגל הספינה הבאה שתכנס לנמל העיר יהיו צבעי הקבוצה. הואיל וספינה שוודית נכנסה לנמל באותו הזמן, נבחרו הצבעים כחול וצהוב. הקבוצה הוקמה בשכונת לה בוקה ומכאן גם שמה.

למרות שנוסדה ב-1905, שיחקה הקבוצה במסגרות חובבניות עד למשחקה המקצועי הראשון ב-31 במאי 1931 מול קבוצת צ'קריטה ג'וניורס.

היריבה הגדולה של הקבוצה היא היריבה העירונית ריבר פלייט, שני המועדונים נחשבים לגדולים ולמצליחים ביותר בתולדות הכדורגל הארגנטינאי. משחק הדרבי בין שתי הקבוצות מכונה "הסופר קלאסיקו" ונחשב לאחד המפגשים המעניינים, החמים, החשובים והאלימים בכדורגל העולמי.

לקבוצה מספר כינויים. הקבוצה ואוהדיה מכונים los xeneizes - הגנואים, על שם מייסדי הקבוצה ומרבית תושבי שכונת לה בוקה שהיו מהגרים איטלקים מהעיר ג'נובה. אוהדי קבוצות יריבות בעיקר אוהדי ריבר פלייט מכנים את הקבוצה bosteros - גללי צואה, וזאת בשל גללי הסוסים שהיו מפוזרים סביב אצטדיונה של הקבוצה. הקבוצה מכונה גם la azul y oro - הכחולים-זהובים. אוהדי הקבוצה המסורים נקראים el número 12 או La Doce - השחקן ה-12.

למועדון היו חמש גרסאות שונות לסמלים במהלך ההיסטוריה שלו. הסמל הראשון מתוארך לשנת 1911, 6 שנים לאחר הקמת המועדון הרשמי. הסמל הופיע על מסמכים רשמיים מטעם המועדון, וכלל עיגול ובתוכו ראשי תיבות של הקבוצה C.A.B.J. בשנת 1920 הופיע סמל שונה לחלוטין, שכלל מגן עם צבעי המועדון כחול וצהוב וראשי התיבות של המועדון. בשנת 1932 הכריז המועדון כי יתווסף כוכב קטן לסמל המועדון בעבור כל אליפות פרימיירה דיוויזיון שיזכה בה. למרות זאת הכוכבים לא הופיעו בסמל המועדון, ורק ב-1943 החל המועדון להציג כוכבים ליד הסמל במסמכיו הרשמיים. ב-1955 שונה סמל המועדון שוב: עיצובו שונה, ונוספו לו שני עיטורי גבעולים לציון 50 שנה להקמת המועדון. בשנות ה-60 שונה שוב סמל המועדון, ובמקום ראשי התיבות הופיע שמו המוכר "Boca Juniors" במלואו. החל משנות ה-70 ועד 1996 חזר המועדון לסמל הכולל את ראשי התיבות והכוכבים ששולבו לראשונה ממש בתוך הסמל. ב-1996 שונה הסמל למצבו הנוכחי: הפס הצהוב נמחק, והכיתוב והשוליים הפכו צהובים, ואילו המגן עצמו כחול.

סמל הקבוצה הראשון מ-1911 ועד 1914
סמל הקבוצה מ-1920 ועד 1955
סמל הקבוצה ב-1955 לרגל חגיגות 50 שנים למועדון
סמל הקבוצה משנות ה-60 ועד 1970
סמל הקבוצה מ-1970 ועד 1996
סמל הקבוצה מ-1996 ועד היום

שנות ה-30 עד שנות ה-70

שנות ה-70 עד שנות ה-90

דייגו ארמנדו מראדונה
הוגו גאטי
מיגל אנחל ברינדיסי
דייגו לאטורה
קרלוס נבארו מונטוז'ה
חואן סימון
חואן ראמון רוצ'ה

שנות ה-90 ועד היום

אנדרס גוגליילמינפייטרו
דניאל בילוס
פדריקו אינסואה
דניאל דיאס
מרטין פלרמו

גלריה של שחקנים בולטים

פדרו קאלומינו שהבקיע 97 שערים במדי הקבוצה.
רמון מוטיס ששיחק במדי המועדון בין השנים 1923-1932.
אמריקו טסוריירה ששיחק גם במדי נבחרת ארגנטינה בשנות ה-20.
לודוביקו בידוליו שהופיע 209 משחקים במדי המועדון למשך 10 עונות.
רוברטו צ'רו במקום השני ברשימת הכובשים בכל הזמנים של המועדון, עם 221 שערים.
פרנסיסקו וראז'ו במקום השלישי ברשימת הכובשים בכל הזמנים של המועדון, עם 181 שערים.
דלפין בניטס קאסרס - שהופיע 162 במשך 8 שנים במדי המועדון.
נטליו פסקיה, הופיע 347 פעמים במדי המועדון.
ארנסטו לאצאטי, הופיע 379 פעמים במדי המועדון.
קרלוס סוסה, הופיע 294 פעמים במדי המועדון בשנות ה-40.
אנטוניו ראטין, הופיע 352 פעמים במדי המועדון לאורך 15 שנים.
אנחל קלמנטה רוחאס, שיחק בין השנים 1963-1971 במדי המועדון עם 192 הופעות.
אנטוניו רומה, ששיחק 12 שנים במועדון עם 307 הופעות במדיו.
סילביו מרסוליני, שיחק בין השנים 1960-1972 במדי המועדון עם 387 הופעות.
הוגו גאטי במקום השני ברשימת שיאני ההופעות של המועדון בכל הזמנים, עם 381 הופעות.
דייגו מראדונה השחקן המפורסם ביותר ששיחק במועדון וסיים בו את הקריירה בשנת 1997.
קרלוס נבארו מונטויה שיחק 397 הופעות במדי המועדון לאורך 8 שנים.
חואן רומן ריקלמה זכה עם המועדון ב-11 תארים רשמיים לאורך השנים.
מרטין פלרמו מלך השערים של המועדון בכל הזמנים עם 202 שערים ב-404 הופעות לאורך השנים.
סבסטיאן בטאליה, שיאן התארים של המועדון עם 18 תארים במדי המועדון לאורך השנים.

אליפות ארגנטינה:
- עידן חובבני - 6 (1919, 1920, 1923, 1924, 1926, 1930)
- עידן מקצועני - 28 (1931, 1934, 1935, 1940, 1943, 1944, 1954, 1962, 1964, 1965, 1969 לאומית, 1970 לאומית, 1976 מטרופוליטנית, 1976 לאומית, 1981 מטרופוליטנית, 1992 אפרטורה, 1998 אפרטורה, 1999 קלאוסורה, 2000 אפרטורה, 2003 אפרטורה, 2005 אפרטורה, 2006 קלאוסורה, 2008 קלאוסורה, 2011 אפרטורה, 2015, 2016/2017, 2017/2018), 2019/2020
גביע ארגנטינה - 3: (שיא משותף)
- (1969, 2012, 2015)
גביע מראדונה - 2020
הגביע הבין-יבשתי - 3: (שיא משותף)
- (1977, 2000, 2003)
גביע ליברטדורס - 6:
- (1977, 1978, 2000, 2001, 2003, 2007)
גביע סודאמריקנה - 2:
- (2004, 2005)
הסופר קאפ הדרום אמריקאי - 4: (שיא)
- (1990, 2005, 2006, 2008)
סופרקופה סודאמריקנה - 1:
- (1989)
סופר-קופה מסטרס - זכייה אחת (1992)(לא מתקיים יותר בוקה יצרה גביע זה)
קופה דה אורו - זכייה אחת (1993) (הגביע לא מתקיים יותר בוקה יצרה הגביע הזה)