אקדמיה לאופולדינה

אקדמיה לאופולדינה
	הבניין המרכזי של האקדמיה לאופולדינה בעיר האלה, בעבר "ארמון הלשכות" של הבונים החופשיים "שלושת החרבות" Logenhaus Zu den Drei Degen
מידע כללי
סוג	אקדמיה למדעים, אגודה מדעית, אקדמיה לאומית
על שם	לאופולד הראשון
מיקום	גרמניה
מדינה	גרמניה
מייסדים	Johann Lorenz Bausch, Georg Balthasar Metzger, Johann Michael Fehr, Georg Balthasar Wohlfahrt
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – 1 בינואר 1652
תאריך פתיחה רשמי	1 בינואר 1652
קואורדינטות	51°29′15″N 11°57′48″E
	www.leopoldina.org

אקדמיה לאופולדינה למדעים, בשמה המלא עד שנת 2007 "האקדמיה הגרמנית לחוקרי הטבע לאופולדינה" (בגרמנית: Deutsche Akademie der Naturforscher Leopoldina) היא האקדמיה הלאומית של גרמניה (בגרמנית: Deutsche Akademie der Wissenschaften). היא הוקמה בשנת 1652 ומושבה, החל משנת 1877, הוא בעיר האלה.

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...

סגירה

Thumb — אולם הכנסים של האקדמיה לאופולדינה

האקדמיה לאופולדינה הוקמה במקור בעיר שוויינפורט ב-1 בינואר 1652. היא קמה כאגודה פרטית של רופאים ושמה היה תחילה "האקדמיה של מסוקרני הטבע" (בלטינית:Academia Naturae Curiosorum. ארבעת מייסדיה היו הרופאים יוהאן לאורנציוס באוש שהיה גם היושב ראש הראשון שלה, יוהאן מיכאל פהר (Fehr), גאורג בלטזר מצגר וגאורג בלטזר וולפארט). החל משנת 1670 התחילה החברה לפרסם כתב עת משלה בשם "Ephemeriden" (אפימרידן) או "Miscellanea Curiosa" (מיסצלאניאה קוריוזה), אחד העיתונים המדעיים הראשונים, שהתמקד בעיקר ברפואה והיבטים הנוגעים אליה בתחום "הפילוסופיה של הטבע", כגון בוטניקה או פיזיולוגיה.

בשנת 1677 לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ששלט באוסטריה ובחלקים מגרמניה, הכיר באקדמיה ובשנת 1687 העניק לה את הכינוי הרשמי "לאופולדינה" לפי שמו ואת המעמד של אקדמיה קיסרית Sacri Romani Imperii Academia Caesaro-Leopoldina Naturae Curiosorum. בהתחלה לא היה לאקדמיה מושב קבוע. עבודותיה נוהלו בהתכתבות וכינוסיה, שלא היו סדירים, התקיימו בערים שבהן פעלו יושבי הראש שלה. רק החל משנת 1878 בימי "הקיסרות הגרמנית" העיר האלה הפכה למושבה הקבוע.

אחרי עליית היטלר והמפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933, האקדמיה לאופולדינה סילקה את חבריה היהודים משורותיה. עד שנת 1938 סולקו רשמית או בפועל ממנה מעל 70 חברים יהודים, כשעם הראשונים ביניהם נמנה אלברט איינשטיין. בשנת 1938 הודיע יו"ר האקדמיה, אמיל אבדרהלדן לנציגי השלטונות כי אין כבר באקדמיה חברים יהודים, "בהתאם לדרישות התקופה". אבדרהלדן מחק שמותיהם בעפרון. נטען להגנתו ולהגנת האקדמיה שבמקרים רבים לא היו קיימות החלטות מפורשות והודעות רשמיות לגבי סילוק החברים היהודים.^[1] אחרי מלחמת העולם השנייה העיר האלה הפכה חלק מגרמניה המזרחית, שקמה תחת הכיבוש הסובייטי שכפה עליה משטר קומוניסטי. המשטר החדש השלים עם שאיפת ה"לאופולדינה" להמשיך להיות מוסד כל-גרמני. אחרי נפילת הקומוניזם והאיחוד מחדש של גרמניה, בשנת 1991 הובטח ל"לאופולדינה" מעמד של מלכ"ר. היא ממומנת במשותף על ידי ממשלת גרמניה ועל ידי ממשלת מדינת סקסוניה-אנהלט.

בנובמבר 2007 שרת המדע הגרמנית אנט שאוואן הודיעה על שינוי שמה של אקדמיה לאופולדינה ל"אקדמיה הגרמנית למדעים". תוך כדי הדגשה כי המוסד, הנהנה מיוקרה בינלאומית, נועד לייצג את גרמניה בחוגי האקדמיות למדעים בעולם, בדומה למקבילות כמו החברה המלכותית בבריטניה והאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

האקדמיה למדעים היא הראשונה והחשובה באגודות המדעיות בגרמניה ומייעצת לממשלה הגרמנית במגוון סוגיות מדעיות, כולל, למשל, שינוי האקלים. היא מארגנת הרצאות וקורסים וממשיכה להוציא לאור את ביטאונה "אפמרידן" תחת השם "נובה אקטה לאופולדינה" (Nova Acta Leopoldina). המוסד מעניק מדליות ופרסים שונים, וכן מלגות, ובוחר בחבריה החדשים. ברשותו ספרייה וארכיון, העוסקים גם בתולדותיו עצמו ומפרסם עיתון בנושא זה - "אקטה היסטוריקה לאופולדינה" (Acta Historica Leopoldina).

בנוסף לחברות בה, מעניקה האקדמיה הלאופולדינה פרסים, מדליות ואותות הוקרה נוספים, כגון:

חברות כבוד
מדליית קוטניוס (Cothenius) (החל מ-1792)
מדליית קארוס (החל מ-1896)
מדליית שליידן (החל מ-1955)
מדליית מנדל (החל מ-1965) (לזכר גרגור מנדל)
עיטור דרווין (הוענק חד פעמית בגרמניה המזרחית בשנת 1959 לרגל מלאת מאה שנה לפרסום "מוצא המינים" מאת צ'ארלס דרווין)
פרס לאופולדינה למדענים צעירים
פרס גאורג אושמן להיסטוריה של המדע
פרס לאופולדינה למחקר (הוקם בשנת 2001, במימון קרן "קומרצבנק")
פרס לאופולדינה על שם טימה לרפואה
המדליה להצטיינות - המוענקת בהזדמנויות מיוחדות על ידי נשיאות האקדמיה

שלושה רבעים מחברי האקדמיה הלאופולדינה הם מארצות דוברות גרמנית: גרמניה, אוסטריה ושווייץ ורבע מעוד 30 מדינות. הבחירה כחבר באקדמיה מהווה ההוקרה האקדמית הגבוהה ביותר המוענקת על ידי מוסד גרמני. בשנת 2014 היו בין חברי "לאופולדינה" 169 חתני פרס נובל.

עם חבריה המפורסמים נמנו:

אמדאו אבוגדרו
אלפרד ברהם
אדלברט פון שאמיסו - מחלקת בוטניקה
צ'ארלס דרווין - מחלקת חקר הטבע
גרהרד ארטל - מחלקת כימיה
יוהאן וולפגנג פון גתה - מחלקת בוטניקה
ורנר פון סימנס - מחלקת פיזיקה
וילהלם אוסטוולד - מחלקת פיזיקה
מארי קירי - מחלקת כימיה
אוטו האן - מחלקת כימיה
אלברט איינשטיין - סולק ממנה בשנת 1933
נילס בוהר - מחלקת פיזיקה
ורנר הייזנברג - מחלקת פיזיקה
תאודור וו. הנש - מחלקת פיזיקה
מקס פלאנק - מחלקת פיזיקה
ארנסט רתרפורד - מחלקת פיזיקה
ארנסט פרדיננד זאורברוך

חברי אקדמיה ישראלים

על חברי האקדמיה נמנים 14 חברים מישראל:

Michael Kaasch,Volker ter Meulen Die Leopoldina und ihre Wissenschaftsdisziplinen

in Naoji Kimura, Karin Moser v.Filseck (Hg) Universalitätsanspruch und partikulare Wirklichkeiten Königshausen und Neumann 2007, S.23-42

Sybille Gerstengarbe: Die Leopoldina und ihre jüdischen Mitglieder. Acta Historica Leopoldina Nr. 64, Stuttgart 2014, S. 419-446.
Werner E.Gerabek u.a. (Hgb.) Enzyklopädie Medizingeschichte, Walter de Gruyter GmbH Berlin 2005

Art.Akademien, Medizinische, S.23