אפקט הצופה

אפקט הצופה הוא מונח המשמש במדעי החברה, וכן בתחום הפיזיקה.

בפן המדעי המושג משמש לתיאור של מצב בו פעולת הצפייה על אירוע או על הניסוי המסוים - כלומר שלאקט הצפייה כשלעצמו או אפילו אקט של מדידה טכנית מדוקדקת הנוגעת בפרטים הרלוונטיים לאירוע מסוים שנמצא תחת בחינה – עלולה להניב מהלך שונה מאוד ולעיתים ממש להוביל לתוצאות מפתיעות, ובלתי שגרתיות; לעיתים ממש הפוכות מהמצופה. מצבים כאלה עשויים להוביל לידי מבוכה ובלבול רב בקהל החוקרים, והאקדמיה שמבקשת לברר מושגים אמיתיים וברורים.

לכן המדע המודרני פיתח, וממשיך לפתח ולהעלות רעיונות או השערות, בכדי לבוא לכדי השגות ושיטות מעשיות להתמודד עם ה"מוזרויות" הללו (מילה שהשתמש בה אלברט איינשטיין בעצמו לגבי עניינים אלו) והחריגות הקשות (לפעמים) הצצות במאגרי הנתונים המשמשים את אנשי המחקר. בעקבות זאת נוסדה ספרות ענפה מאוד המתייחסת לסוגיות הללו ולקושי זה, ושואבת מסקנות מהמצב הנתון ובעזרת מחשבה זהירה, באה להציע שיטות אופני מחקר נאותים יותר, חכמים יותר ואפקטיביים יותר, תוך כדי שהיא מציעה סייגים שונים למחקר, ומעלה נקודות מלכוד פוטנציאליות בתהליכים המחקריים.

הגורמים לתופעה זו הם מגוונים ומהווים בסיס לדיונים רבים בין חוקרים ומדענים נכבדים, זה מכבר מאות בשנים, והמצב, עם כל הניסיונות להביא לפישוט ותוצאות ראויות, עדיין ישנה תופעה עיקשת של מנגנונים פיזיקליים לשבור תבניות כאשר הם נתונים תחת משטר של מדידה ופיקוח. (ראו דה-קוהרנטיות, שזירה קוונטית, עקרון האי-ודאות של הייזנברג; קריסת פונקציית הגל),

לאפקט הצופה חשיבות רבה בבנייה ובתכנון של ניסויים ותצפיות, במסגרת המחקר המדעי ופיתוח הטכנולוגי, זאת לאור הנטאי שהוא עלול לחולל וכן השפעותיו על תוצאות ניתוח של ממצאים, ובהתאם, והסקת מסקנות שעלולות להיות מטעות.

אפקט הצופה במדעי החברה

באופן כללי, ובעיקר במדעי החברה, האפקט מתייחס לשינוי שמתחולל בהתנהגותו של האדם, כאשר הוא מודע להימצאותו תחת פיקוח חיצוני.

הטיית הצופה

ערך מורחב – הטיית הנסיין

במדעי החברה, המונח הטיית הצופה או הטיית הנסיין מתייחס לשגיאה בניסוי, המתקיימת כאשר הצופים מדגישים יתר על המידה את ההתנהגות שהם מצפים לקבל ואינם מבחינים בהתנהגות שאותה אינם מצפים לקבל. דוגמה קלאסית לכך ניתן למצוא במחקרים אנתרופולוגיים, כגון אלו של מרגרט מיד או מלינובסקי, בהם שידרו הצופים לנצפים את הציפיות והתפישות המוסריות והרעיוניות שלהם, אשר הובילו להטיה חריפה של התוצאות. בניסויים מדעיים רפואיים, מנסים להתגבר על בעיית הטיית הצופה באמצעות עריכת ניסוי סמיות כפולה, בו הן המנסה והן מושא הניסוי אינם מודעים לתוצאות הרצויות או לסוג קבוצת הניסוי אליה הוקצו.

אפקט הצופה בפיזיקה

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: מערבב בין קריסת פונקציית הגל לבין עקרון אי הוודאות.

במכניקת הקוונטים, בטרם התבצעה מדידה של גודל פיזיקלי כלשהו, יכולה מערכת להימצא במצב של סופרפוזיציה קוונטית, צירוף של מספר מצבים בו זמנית. מערכת הנמצאת בסופרפוזיציה של שני מצבים, למשל, ניתן לתאר על ידי פונקציית הגל הבאה:

${\displaystyle \Psi =\alpha \cdot \left|0\right\rangle +\beta \cdot \left|1\right\rangle }$

במידה ותתבצע מדידה שמטרתה לבדוק את מצב המערכת, תתקבל תוצאה אחת בלבד. בדוגמה שלעיל, התוצאות האפשריות היחידות הן שהמערכת מצויה במצב ${\displaystyle \left|0\right\rangle }$ או במצב ${\displaystyle \left|1\right\rangle }$. משמעות הדבר היא שביצוע המדידה גרם ל"קריסת פונקציית הגל"; הצופה השפיע על מצב המערכת מעצם מדידתו אותה.

להסבר אינטואיטיבי של התופעה, ניתן להיעזר בניסוי המחשבתי "החתול של שרדינגר", המתאר חתול, שלא ניתן לקבוע האם הוא חי או מת מבלי לפתוח את הקופסה בתוכה הוא מצוי. אי לכך, בטרם תתבצע תצפית על החתול, הוא נמצא בסופרפוזיציה של המצבים "חי" ו"מת". המצב הפיזיקלי מושפע מעצם המדידה, ואינו תלוי בהימצאותו של צופה חי, אשר יבחן את ערכיה.

ראו גם

• פרשנות קופנהגן
• ניסוי שני הסדקים, ניסוי ששינה את עולם הפיזיקה לחלוטין
• מחשב קוונטי

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.