Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפילפסיה וסתית היא תת-סוג של אפילפסיה שהיא מחלה נוירולוגית כרונית המאופיינת בהתקפים חוזרים ונשנים[1]. אפילפסיה וסתית היא תת-סוג באוכלוסייה זו הכוללת נשים שהגירוי להתקפים שלהם קשור במחזור החודשי שלהן. נשים שיש להן אפילפסיה וסתית רגישות, בדרך כלל לשינויים הורמונליים אנדוגניים. לגירוי התקפים זה יש מתאם סטטיסטי מובהק לרמת אסטרדיול/אסטרוגן וליחס ביניהם[2].
כבר ביוון העתיקה יש מחקר מתועד על נשים עם אפילפסיה והקשר למחזור החודשי[3]. ניתן לראות תבניות אלה בצורה ברורה על ידי מיפוי הווסת לעומת התרחשויות ההתקפים וסוגיהם.
ההבנה שלנו את הורמוני המין העיקריים, אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון השתפרה מאוד במאה האחרונה. הסינתזה של הורמונים אלה מתרחשת במיקומים שונים בגוף, כולל השחלות, בלוטת יותרת הכליה, כבד, שומן תת-עורי ובמוח[4]. נערכים מחקרים רבים המראים שלהורמונים סטרואידיים אלה יש תפקיד חשוב בפתופיזיולוגיה של אפילפסיה. בהגדרה רחבה אסטרוגן בצורותיו השונות נחשב כתומך פרכוסים בעוד שפרוגסטרון נחשב כנוגד פרכוסים
ניתן למצוא אסטרוגן בגוף האישה בכמה צורות וכולן משפיעות על נשים שיש להן אפילפסיה וסתית. אסטרון (E1), אסטרדיול (E2) ואסטריול (E3) הם שלושת האסטרוגנים העיקריים בגוף. שלוש צורות אלה משפיעות על הרגישות הנוירונית אבל ידוע מעט מאוד על קשרי הגומלין הבין הורמונליים, הריכוזים היחסיים ועל הפרופורציה של E1/E2/E3 ואיך אלה משפיעים על תכיפות ההתקפים אצל נשים שיש להן אפילפסיה. אצל נשים רגילות בזמן הווסת רמות האסטרדיול נשארות עד היום העשירי למחזור וממשיכות עד הביוץ.
הוכח שפרוגסטרון מקטין את מספר קולטני האסטרוגן וכך פועל בניגוד לפעילות האסטרוגן[7]. בניסויים שנערכו הוכח שגם לפרוגסטרון וגם לאלופרגננולון יש אפקט של הגנה עצבית על נוירונים בהיפוקמפוס במודלים של פרכוסים שנגרמו על ידי חומצה קאינית[8]. נמצא שפרוגסטרון טבעי יכול לעכב או למנוע התקפים אצל חלק מהנשים[9].
המיון הנכון של אפילפסיה וסתית היה נתון לוויכוח במשך כמה עשרות שנים. חוקרים הגדירו את האפילפסיה הווסתית בהגדרה רחבה בציינם עלייה בשכיחות ההתקפים או בחומרתם בכל שלב של המחזור, עד עלייה פי שישה בשכיחות ההתקפים הממוצעת ליום בזמנים מסוימים במחזור[10]. בשנים האחרונות השתנתה הגדרה זו והתקבלה הצעתו של הרצוג מ-1997 של עלייה פי שניים בלתי מבוקרת[11].
בזמן גיל המעבר יש שינויים דרסטיים בייצור הורמוני המין. רוב הורמוני הרבייה, כולל אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון מופחתים בכמותם. בתחילה, בטרום הבלות, נעשה ייצורם בלתי סדיר ולעיתים יש בו תנודות חריפות ולא צפויות. ככל שתהליך גיל המעבר מתקדם יש הפסקה של ייצור אסטרוגן על ידי השחלות. רוסצ'שבסקה הייתה בין החוקרים הראשונים שדיווחו על סיכון מוגבר להתקפים בתקופת טרום הבלות, אבל מצאה סיכון מופחת ברור להתקפים בזמן גיל המעבר אם היה קשר לאפילפסיה וסתית אצל האישה[12].
נשים שיש להן אפילפסיה שאין להן וסת קבועה עלולה להיות להם עלייה או ירידה בלתי צפויים בפעילות האפילפטית בתקופת טרום הבלות ובגיל המעבר. אבל נשים שיש להם אפילפסיה וסתית יש להן, בדרך כלל דפוס קבוע של וסת[13].
טיפול בהורמונים חליפיים כמו פרמארין (Premarin) הראה תופעות שליליות חריפות על דפוסי ההתקפים אצל נשים שיש להן אפילפסיה וסתית. בתקופת טרום הבלות נשים שיש להן אפילפסיה וסתית חוות, בדרך כלל עלייה בשכיחות ההתקפים וטיפול בהורמונים חליפיים אינו משנה זאת. בכל אופן, טיפול בהורמונים חליפיים אחרי תקופת טרום ההבלות נקשר בצורה ברורה עם עלייה בשכיחות וחומרת ההתקפים. ייתכן שנשים בתקופה זו יהיו זקוקות למינון גדול יותר של התרופות אותן הן לוקחות כדי להפחית את ההתקפים.
יש כמה שיטות טיפול שנקבעו במיוחד עבור נשים שיש להם אפילפסיה וסתית. הרוב המכריע מבין שיטות טיפול אלה כולל פרוגסטוגן או פרוגסטין. תגובות בין תרופות הן גורם חשוב כשמשתמשים בתרפיה פרוגסטורינית, משום שתרופות אנטי-אפילפטיות רבות מגדילות את המטבוליזם בכבד של סטרואידים של בלוטות המין ומגדילות את החלבון הקושר את ההורמונים. יש לכך תופעות לוואי לא נעימות שנראות, בעיקר, כשמשתמשים בטיפול בפרוגסטוגן הכוללות יובש בנרתיק, דיספראוניה (כאבים שחווה אשה בזמן חדירה), אוסטאופורוזיס ומחלות של מערכת הלב וכלי הדם.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.