אפולו מוליך המוזות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אפולו מוליך המוזות (בצרפתית: Apollon musagète) הוא בלט נאו-קלאסי בשתי תמונות, שאיגור סטרווינסקי חיבר בשנים 1927–1928. את הכוריאוגרפיה לבלט יצר ב-1928 ז'ורז' בלנשין בן העשרים וארבע, והמלחין תרם את הלברית. את התפאורה והתלבושות עיצב אנדרה בושאן, ב-1929 יצרה קוקו שאנל תלבושות חדשות. הקמת התפאורה נמסרה לידי אלכסנדר שרוואשידזה, והממונה על התלבושות הייתה מאדאם א. יוקין. פטרונית האמנויות אליזבת ספראג קולידג' הזמינה את הבלט בשנת 1927 לפסטיבל מוזיקה מודרנית, שנועד להתקיים שנה לאחר מכן בספריית הקונגרס בוושינגטון הבירה.
במרכז עלילת הבלט עומד אפולו, אל המוזיקה היווני, ששלוש מוזות באות לבקרו: טרפסיכורה, מוזת המחול והשירה; פוליהימניה, מוזת הפנטומימה; וקליופה, מוזת הפיוט. הבלט מציב את ימי קדם הקלאסיים כנושאו, אף כי העלילה מרמזת לסיטואציה בת-ימינו. היא עוסקת במסורת מתחדשת, שכן השראתה באה לה ממוזיקת בארוק, מוזיקה קלאסית או אפילו מוזיקה בסגנון גאלאנט או רוקוקו. היא כתובה לתזמורת קאמרית של 34 כלי מיתר.[1]