אניף

אֶנִיף (מערבית: أنف "אנף" - אף או זרבובית של בעל חיים), נקרא גם ε בפגסוס, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים פגסוס ומייצג את קצה אפו של פגסוס. בעבר הוא היה הכוכב השני הכי בהיר בקבוצה אחרי δ בפגסוס, אך δ בפגסוס הועבר לקבוצת אנדרומדה (וקיבל את ציון באייר α באנדרומדה), כך שאניף הפך לבהיר ביותר בקבוצה. זהו כוכב משתנה שבהירות נראיתו נעה סביב דרגה 2.39 והוא נמצא במרחק של כ-690 שנות אור ממערכת השמש.

אניף

מיקומו של אניף בקבוצת פגסוס
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	פגסוס
שמות נוספים	ε בפגסוס, HD 20677
סוג	על-ענק כתום
בהירות נראית	2.39 (משתנה)[1]
סיווג ספקטרלי	K2 Ib[2]
עלייה ישרה	21ʰ 44ᵐ 11.16ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה	‏30.03″ ‏52′ ‏09°‏+ מילי-שניות קשת בשנה
משך מחזור השתנות	לא סדיר[3]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	4.23- (משתנה)
מרחק	690 שנות אור 211.55 פארסק[1]
רדיוס	190[4] רדיוסי שמש
מסה	11.7[2] מסות שמש
עוצמת הארה	פי 4,200 (משתנה) מהשמש
טמפרטורה	4,350[5] K
מהירות סיבוב	17 קילומטר לשנייה
גיל	20[2] מיליון שנים
מהירות רדיאלית	3.3 קילומטר לשנייה
היסט	4.73±0.17 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות	0.21

מאפיינים

אניף הוא על-ענק כתום מסוג ספקטרלי K2 Ib, מסתו מוערכת בקרוב ל-12 מסות שמש, רדיוסו קרוב לפי 200 מרדיוס השמש, טמפרטורת פניו היא כ-4,350 קלווין והוא מאיר בעוצמה גדולה פי 4,200 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ובערך פי 5,000 בתוספת הקרינה בתחום התת-אדום.^[5] הכוכב משתנה באופן לא סדיר, בהירותו בדרך כלל נמצאת בין דרגות 2.29 ו-2.44, אבל בשנת 1972 דווח שבהירותו התגברה פי 5 והגיעה עד לדרגה 0.7 (דומה לבהירותו של אלטאיר) למשך 4 דקות ואז דעכה בחזרה לדרגה 2.4. כמו כן דווח בשנת 1847 שבהירות הכוכב דעכה לדרגה 3.5 ואז התבהרה בחזרה במשך כמה ימים עד שחזרה לדרגת הבהירות הרגילה.^[3] הסיבה לשינויים חדים אלה בבהירות אינם ידועים.

אניף נמצא בשלב התפתחות מתקדם מאוד, הוא כבר סיים להתיך מימן להליום בליבתו ועבר להתכה של הליום לפחמן ולחמצן. מסתו נמצאת קרוב לגבול המפריד בין הפיכה לננס לבן ובין התפוצצות כסופרנובה, כך שעתידו אינו ידוע.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אניף בוויקישיתוף

• אניף באתר של ג'ים קלר
• אניף, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים

הערות שוליים

1. SIMBAD: Enif
2. N. Tetzlaff, R. Neuhäuser & M. M. Hohle: A catalogue of young runaway Hipparcos stars within 3 kpc from the Sun, ε Pegasi, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 410, Iss. 1 (2011)
3. General Catalogue of Variable Stars: ε Pegasi
4. L. E. Pasinetti Fracassini, L. Pastori, S. Covino & A. Pozzi: ε Pegasi, Catalogue of Apparent Diameters and Absolute Radii of Stars - Third edition (2001) (תרגום מקוטר זוויתי בשניות קשת לרדיוסי שמש על ידי מעבר לרדיאנים, הכפלה במרחק וחלוקה בפעמיים רדיוס השמש)
5. V. V. Smith & D. L. Lambert: Are the red supergiants Epsilon Peg and 12 PUP victims of mild s-processing?, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, vol. 226, p. 568 (1987)