Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטישמיות בקהילת המתמטיקה סובייטית הייתה ביטוי של עוינות, דעות קדומות ואפליה בברית המועצות כלפי יהודים בסביבה המדעית והחינוכית הקשורה למתמטיקה.
לפי עדויות ועובדות רבות, מהמחצית השנייה של שנות ה-60 ועד תחילת שנות ה-80, יהודים הלומדים או עובדים בתחום המתמטיקה בברית המועצות הופלו לרעה בכניסתם לאוניברסיטאות, בלימודים לתארים מתקדמים ובעבודה, בהגנה על עבודת הגמר שלהם, כאשר ניסו לפרסם מאמר או ספר, כאשר נסעו לכנסים מדעיים ולחו"ל[1][2][3].
מתמטיקאים מובילים איוון וינוגרדוב, לב פונטריאגין ועוד מספר אחרים, אשר במשך תקופה ארוכה קבעו מדיניות במתמטיקה הסובייטית, הואשמו בביצוע מדיניות אנטישמית[4]. זה גרם לכמה שערוריות בינלאומיות. פונטרייאגין עצמו הכחיש את ההאשמות הללו.[5]
האפליה הפכה לאחת הסיבות להגירה המונית של מתמטיקאים יהודים מברית המועצות.[2][6][7][8] עקב הגירה אפשרית, יהודים בברית המועצות נתפסו לעיתים קרובות כאזרחים לא נאמנים, אם כי אפליה קדמה להגירה, ולא להפך.[8][9]
האנטישמיות בברית המועצות הייתה המשך של האנטישמיות באימפריה הרוסית.[8] מאז 1887 באימפריה הרוסית הייתה מכסה יהודית לסטודנטים שנעה בין 3% במוסקבה ובסנט פטרסבורג ועד 10% בתחום המושב. חלק ממוסדות החינוך נסגרו כללית ליהודים.[10][11] יהודים הורשו להרצות באוניברסיטאות כחריג נדיר; ליהודי היה כמעט בלתי אפשרי לעשות קריירה מדעית ברוסיה.[12]
ברמת המדינה, האנטישמיות הופיעה בברית המועצות בסוף שנות ה-30 והגיעה לשיא בסוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50. במהלך תקופה זו התקיימו שני משפטים גדולים נגד יהודים בגלוי - המקרה של ליל המשוררים הנרצחים ומשפט הרופאים ".[13] ב-1944 הוטלו הגבלות על קבלת יהודים לאוניברסיטאות.[14] במהלך המאבק נגד קוסמופוליטיות גורשו סטודנטים יהודים מאוניברסיטאות,[15] ומדענים ומורים פוטרו מעבודתם.[16]
מאז 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, התחדדה התעמולה האנטי-ציונית בברית המועצות, ולעיתים קרובות הפכה לדעות קדומות כלפי יהודים.[8][17] ב-9 במרץ 1968 "המכתב של תשעים ותשעה" נגד השליחה הכפויה הבלתי חוקית של המתנגד אלכסנדר אסנין-וולפין לבית חולים פסיכיאטרי. לאחר מכן, רבים החתומים על המכתב סבלו מדיכוי: הם נדרשו לסרב לחתום על המכתב, הם הודחו מעבודתם, הורדו בדרגה, נאסר עליהם לנסוע לחו"ל וכו'[18][19][20]. בהדרגה שונתה ההנהגה של המתמטיקה הסובייטית, והחלה לנקוט מדיניות אנטישמית חדשה[21][22][23][24].
ההיסטוריון סמיון צ'רני, עובד מרכז המחקר לזכויות אדם ממוריאל, מציין כי אפליה הייתה טבועה במקור במערכת החינוך הסובייטית, אך התבססה על מעמד. מערכת מפלה המבוססת על מוצא אתני במטרה למנוע כניסת יהודים לאוניברסיטאות מסוימות צמחה בסוף שנות ה-40. היא נוצרה במלואה ופעלה מאז שנות ה-60.[15][25] אנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית מדווחת כי במהלך תקופה זו "פקולטות רבות של מוסקבה, לנינגרד, קייב ואוניברסיטאות אחרות, המכון לפיזיקה הנדסית במוסקבה, המכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה נסגרו לחלוטין או חלקית בפני יהודים. מוסדות אקדמיים רבים הפסיקו להעסיק יהודים".[26] לודמילה אלכסייבה, פעילת זכויות אדם וחברה בקבוצת הלסינקי במוסקבה, ציינה כי "מניעת הגישה לחינוך היא הצעד הרגיש ביותר מבין הצעדים המפלים נגד יהודים, שכן הרצון לחנך ילדים הוא אחת המסורות השמורה ביותר במשפחות יהודיות."[27]
אחד התחומים השערורייתיים ביותר של אפליה זו היה שלילת הקבלה לפקולטה למכניקה ומתמטיקה של אוניברסיטת מוסקבה, למועמדים ממוצא יהודי[28][29][30]. הסופר והעיתונאי הישראלי-שווייצרי ג'ורג' שפירו מכנה את הרקטור הנוכחי של האוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה ויקטור סדובניצ'י (באותה תקופה הוא פיקח על עבודת ועדות הקבלה), דיקן הפקולטה למכניקה ומתמטיקה אולג לופנוב, וכן פרופסור ובוחן בכיר אלכסנדר מישצ'נקו כמנצחים העיקריים של המדיניות המפלה בפקולטה למכניקה ומתמטיקה. המתמטיקאי הרוסי-צרפתי שן מוסיף לרשימה זו מספר חברי ועדת הבחירה. החוקר המוביל של הפקולטה למכניקה ומתמטיקה ולדימיר טקצ'וק כתב על האפליה ההמונית של יהודים בספר הלימוד "מתמטיקה למועמד". מערכת דומה פעלה באוניברסיטה הטכנית ע״ש באומן ובכמה אוניברסיטאות יוקרתיות אחרות[25][31][15].
ג'ורג' שפירו כתב:[32]
המכשולים הועלו בבחינה בעל פה. מועמדים לא רצויים קיבלו "שאלות קטלניות" שדרשו נימוקים קשים וחישובים ארוכים. חלק מהשאלות היו בלתי ניתנות לפתרון, נאמרו בצורה מעורפלת, או שהיו בלי תשובה נכונה. הם לא נועדו לבחון את מיומנותו של מועמד אלא נועדו לסנן את ה"לא רצויים".
היו פחות יהודים משמעותית שהתקבלו לפקולטה למכניקה ומתמטיקה של אוניברסיטת מוסקבה ב-1978 מאשר בתנאי המכסה היהודית של האימפריה הרוסית.[1][27][33] באותה שנה ניגשו לפקולטה 21 בוגרי אחד מבתי הספר למתמטיקה במוסקבה, בהם 14 רוסים ו-7 יהודים. כל 14 הרוסים התקבלו, מתוך 7 יהודים - רק 1 (הוא קיבל את הפרס הראשון באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית ובמשך 3 שנים ברציפות קיבל את הפרס הראשון באולימפיאדות בריה״מ). בין היהודים שנדחו, שניים היו זוכים מרובים של אולימפיאדת מוסקבה.[1]
המתמטיקאי והדיסידנט ולרי סנדרוב דיבר על השיטות שבהן הנהלת הפקולטה למכניקה ומתמטיקה לא אפשרה למועמדים יהודים להיכנס לאוניברסיטה. התלמידים היהודים המוכשרים ביותר, שקשה היה לחסום אותם בדרכים אחרות, התבקשו לפתור את בעיות מתמטיקה מאולימפיאדות כמבחני כניסה. כמו כן תוכננו בעיות מיוחדות, אשר היה להן פתרון פורמלי במסגרת תוכנית הלימודים בבית הספר, אך אי אפשר היה לפתור אותן בזמן סביר.[34] בבחינות בעל פה נשאלו שאלות שחרגו בהרבה ממסגרת תוכנית הלימודים בבית הספר[35] לפעמים במהלך בחינות בעל פה נאספו מועמדים יהודים לקבוצות נפרדות, והאולמות שבהם ניגשו לבחינות נקראו "תאי גזים".[36][37] לדברי מיכאיל שיפמן, פרופסור במכון לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת מינסוטה, רק אותם מועמדים יהודים אשר מסיבות מיוחדות לא נכללו בקבוצות אלו, למשל, ילדיהם של פרופסורים, אקדמאים או "אנשים הכרחיים" אחרים, יכולים להירשם לפקולטה למכניקה ומתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה.[28]
המתמטיקאי איגור שפרביץ ', שדיבר על ייצוג לאומים שונים בתחומים יוקרתיים, כתב על הבחינות הללו:[38]
מצד שני, יש לומר באילו אמצעים נפתרו בעיות אלו עד לאחרונה – למשל במתמטיקה. כמובן, אני חייב לומר עליהם - הם היו מפלצתיים. בזמן הבחינות היה מאבק, מלחמה עם בני נוער, כמעט ילדים. הם נשאלו שאלות חסרות משמעות או מעורפלות שהיו מבלבלות. לכך הייתה השפעה הרסנית על הפסיכולוגיה שלהם, על הפסיכולוגיה שלהם ושל מתבגרים אחרים, שראו שהמועמדים למבחנים מחולקים לקבוצות. כשראו, למשל, שמחדר אחד הם יוצאים עם ציוני נכשל, וקבוצה אחרת עם ציוני עובר. נוצר מעמד חברתי של בוחנים כאלה. האנשים האלה, כמובן, יהיו מוכנים לפעולות דומות אחרות.
גם אנדריי סחרוב התייחס לאפליה זו. הוא כתב ששיטות דומות הופעלו לא רק נגד מועמדים יהודים, אלא גם נגד ילדיהם של מתנגדים.[39]
הבעיות עצמן, שהוצעו למועמדים יהודים למבחני כניסה בפקולטה למכניקה ומתמטיקה של אוניברסיטת מוסקבה, זכו לתהילה והפכו לנושא לדיון בקהילה המדעית הבינלאומית[40][41][42].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.