אנדרה גליקסמן

אנדרה גליקסמן (לעיתים נכתב: גלוקסמן; בצרפתית: André Glucksmann‏; 19 ביוני 1937 – 10 בנובמבר 2015) היה פילוסוף, אקטיביסט וסופר יהודי-צרפתי. נמנה עם דור הפילוסופים החדשים (אנ') של הפילוסופים הצרפתים.

אנדרה גליקסמן
André Glucksmann

לידה	19 ביוני 1937 בולון-ביאנקור, או-דה-סן, צרפת
פטירה	9 בנובמבר 2015 (בגיל 78) הרובע העשירי של פריז, פריז, צרפת
שם לידה	Joseph André Glucksmann
מקום לימודים	École normale supérieure de Fontenay-Saint-Cloud, lycée du Parc
מוסדות	ל'אקספרס אוניברסיטת פריז VIII
תחומי עניין	מסה
עיסוק	פילוסוף, חוקר מדע המדינה, סופר
הושפע מ	לוינס, פיכטה, הגל, מרקס, ניטשה
מדינה	צרפת
פרסים והוקרה	קצין בלגיון הכבוד (2009) מסדר הצלב של טרה מריאנה, דרגה שלישית
בן או בת זוג	Françoise Villette (1981–?) כריסטין בוצ'י-גלוקסמן (1958–1974)

תפיסותיו

אנדרה גלוקסמן. 2012

נולד בבולון למשפחה יהודיה אשכנזית ממוצא אוסטרו-הונגרי, אביו נולד בבוקובינה ממנה עבר לרומניה ואמו הייתה ילידת פראג.

בעת מלחמת העולם השנייה היו הוריו פעילים בתנועת ההתנגדות הצרפתית ואמו התנדבה בבית יתומים יהודי.

בראשית דרכו היה גליקסמן מרקסיסט, בהמשך דחה את הקומוניזם בספרו הפופולרי על הגולאג משנת 1975 "Comestor Cuisinière et d'Hommes". מאוחר יותר היה למבקר חריף של הממשל הרוסי. למרות היותו הוגה שמאלי בדעותיו, לא היו דעותיו הכתובות מקובלות לגמרי על השמאל הצרפתי, שביכר באותה תקופה לא למתוח ביקורת גלויה על המשטר הסובייטי, אך הוא עורר ביקורת של ממש רק כאשר תמך בהצבת טילים אמריקאיים על אדמת אירופה בטענה להגנה על שלום המערב.

משנות ה-70 עסק גליקסמן בעיקר בזכויות אדם והגנה על מיעוטים: צוענים בצרפת, פליטים מרואנדה, וייטנאם (אנשי הסירות (צר')), מלחמת בוסניה וצ'צ'ניה. הוא תמך בניקולה סרקוזי בבחירות לנשיאות של 2007^[1], אך אחרי הבחירות התאכזב ממנו ותקף אותו בשל שיתוף הפעולה שלו עם רוסיה ונשיאה ולדימיר פוטין.

בסוף שנות ה-90 חבר לבני לוי וברנאר-אנרי לוי לייסוד מכון לחקר משנתו של עמנואל לוינס בירושלים.

ביחד עם ילנה בונר (אנ'), פעילת זכויות אדם ורעייתו של אנדריי סחרוב, כתב ספר על היהודים (לא תורגם).

גליקסמן נפטר בפריז בגיל 78 בנובמבר 2015.

מספריו

• אנדרה גלוקסמן, שיח השנאה (תרגם: אבנר להב, אחרית דבר: "אנדרה גלוקסמן: דרכו של מתפכח", דניס שרביט), ירושלים, הוצאת כרמל, 2008.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדרה גליקסמן בוויקישיתוף

• זאב שביידל (עורך), בשפה אחרת – נובמבר 2015: ישרות פילוסופית, מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 בנובמבר 2015
• אנדרה גלוקסמן (1937-), דף שער בספרייה הלאומית
• אנדרה גליקסמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אנדרה גליקסמן, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים

1. איי.פי, צרפת: אינטלקטואלים מפנים עורף לסגולן רויאל, באתר ynet, 8 בפברואר 2007

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא צרפת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.