אמנות אסיה

אמנות אסיה- ההיסטוריה של האמנות האסיאתית כוללת מגוון עצום של אומנויות מתרבויות, אזורים ודתות שונות ברחבי יבשת אסיה. האזורים כוללים את: מזרח אסיה - סין, יפן, קוריאה דרום אסיה - תת-היבשת ההודית, מרכז אסיה--עמים טורקיים, דרום-מזרח אסיה-קמבודיה, אינדונזיה, לאוס, תאילנד ועוד ודרום-מערב אסיה-המזרח הקרוב ומסופוטמיה.

האמנות הפלאוליתית העליונה בצפון מזרח אסיה

אמנות זו כוללת את:

האמנות הפליאוליתית העליונה (אנ') שהיא מייצגת את הצורה העתיקה ביותר של האמנות פרהיסטורית.
תרבות יאנה (אנ') תרבות מוקדמת של צפון סיביר.
תרבות מלטה-בירייט (אנ') תרבות מצפון מערב לימת באיקל בדרום סיביר שבה התגלו פסלי ונוס של מלטה. בסך הכל התגלו 29 פסלוני ונוס במגוון של צורות וסגנונות.^[1]
תרבות אפונטובה גורה (אנ') קומפלקס סיבירי פליאוליטי.

אמנות מזרח אסיה

אמנות סינית^[2]כוללת את הציור סיני, פיסול סיני (אנ'), קרמיקה סינית, קליגרפיה סינית ואמנות סינית מודרנית. האמנות הסינית עברה שינויים רבים לאורך ההיסטוריה העתיקה שלה. אמנות זו מחולקת לתקופות לפי השושלות ששלטו בסין. פילוסופים דגולים, מורים, דמויות דתיות ומנהיגים פוליטיים השפיעו עליה ומיתגו אותה כל פעם מחדש. אמנות זו כוללת את האמנויות היפות, אמנות חזותית, אמנות עממית ומיצגים סיניים עממיים.
מנדלת חול בודהיסטית טיבטית
אמנות טיבטית היא קודם כל אמנות קדושה - הבודהיזם הטיבטי. מנדלת חול טיבטית שהנזירים יוצרים, היא מסורת טיבטית נפוצה המסמלת את הטבע החולף. התפיסה הבודהיסטית דוגלת שכל הדברים החומריים הם בר חלוף. מנדלה זו לאחר שעוצבה ובסיום הטקסים הנילווים לה נהרסת. ההיסטוריונים גילו שלציור הסיני הייתה השפעה עמוקה על הציור הטיבטי.
הגל הגדול בסמוך לקאנאגאווה, הדפס צבעוני מהמאה ה-18 מתקופת אדו של הצייר Katsushika Hokusa-קצושיקה הוקוסאי
אמנות יפנית - אמנות זו כוללת קרמיקה, פיסול, ציור בדיו וקליגרפיה על משי ונייר, הדפס עץ, אוקיו-אה - תמונות העולם הצף, אוריגמי, בונסאי, מאנגה ואנימה (הנפשה) ועוד. למרות שיפן נחשפה מעת לעת לרעיונות חדשים רוב הזמן היה לה מגע מינימלי עם העולם החיצון. האמנויות הקדומות שלה סבבו סביב הבודהיזם. בהמשך סביב המאה ה-9 כשהחלה להתרחק מהשפעת סין האומנויות החילוניות החלו להיות יותר ויותר פופולריות. מקורות הציור היפני מגיעים עד התקופה הפלאוליתית ביפן. הפיסול היפני העתיק נגזר מעבודת אלילים בודהיסטיים וטקסים של השינטו.
"מבט כללי על הר" בסביבות 1734 קוריאה
אמנות קוריאנית - בגלל מיקומה הגאוגרפי בין סין ליפן נתפסה קוריאה כצינור של העברת ידע מסין ליפן. אולם חוקרים מאוחרים מכירים בחשיבותה של האמנות והתרבות הקוריאנית על התפתחות קוריאה כולה. שורשי הציור הקוריאני העצמאי מתוארך למאה ה-2 לספירה. הייתה הפרדה בין יצירות מונוכרומטיות של עבודות מכחול שחורות על נייר תות או נייר משי לבין יצירות צבעוניות של אמנות עממית, אומנויות פולחניות, ציורי קברים ואמנות של פסטיבלים ותהלוכות. כלי חרס קוריאניים מתוארכים משנת 6000 לפני הספירה.

אמנות דרום מזרח אסיה

אמנות ברוניאנית - באומת ברוניי - משכן השלום, סולטנות קטנה ועשירה בנפט ליד מלזיה הצורפים מייצרים חפצי נוי, פרחים וגונגים. נושא האופנה מרכזי בתרבות זו ויש ייצור של בדים לשמלות וסארונגים. מגלה הארצות אנטוניו פיגאפטה שביקר בברוניי התרשם מאופן הכנתם. פופולרי בברוניי להשתמש בבטיק ואיקט - שטיחי יוקרה.
אמנות קמבודית - התרבות הקמבודית הושפעה בעיקר מהודו, החל מהמאה ה-1 לספירה. קמבודיה השפיעה על תאילנד ולאוס. עיקר השראתה מהדת - הינדואיזם ובודהיזם. האמנויות הגיעו לשיא בתקופת אנגקור. האמנויות שלה כוללות - טקסטיל, צורפות, גילוף באבן, כלי לכה, קרמיקה, ציורי קיר ובניית עפיפונים.^[3] מאמצע המאה ה-20 חלה התעוררות של אמנות מודרנית אך לאחר עליית הקמר רוז' החל הרג של אמנים.
כתובת לגונה קדומה מנחושת, פיליפינים
אמנות פיליפינית - בפיליפינים יש עדויות של פטרוגליפים מהתקופה הניאוליטית. לאורך התקופה הארוכה שלה התגלו במערות קבורה כלי חרס, מומיות, פיסול אדם ורוחות או מלאכים שמלווים את הנפטר. אמנות סלע התגלתה בעיר מונריאל (Monreal, Masbate) המתארת קופים, פנים אנושיות, חיות צמחים וציפורים. אומנים קדומים ייצרו ספינות מלחמה ענקיות בעיר בוטואן, כתובות על לוחות נחושת, חותם שנהב, פסלונים וטקסטיל.
פסל תבליט ממקדש בורובודור, אינדונזיה.
אמנות אינדונזית - אינטראקציה בין ילידי אינדונזיה להשפעות חיצוניות עיצבו את האמנות האינדונזית, היות שאינדונזיה נמצאת בנתיבי סחר עתיקים שהגיעו עד למזרח התיכון. האמנות שגשגה בה מהמאה ה-8 ועד ה-10, הן כיצירות עצמאיות והן שילובם במקדשים כגון מקדש בורובודור שבמרכז האי ג'אווה, שבו יש שני קילומטרים של תבליט הממחיש את סיפור חייו ותורתו של בודהה.
אמנות באלי - האמנות של באלי צמחה מעבודתם של אומנים מממלכת המג'פהיט. מהמאה ה-16 עד המאה ה-20 מרכז האמנות היה בכפר קמאסאן במזרח באלי. מסוף המאה ה-20 האמנות באובוד והכפרים הסמוכים לה התפרסמו בציורים, הכפר מאס התפרסם בשל גילופי עץ, בצ'לוק יש צורפי זהב וכסף ובטובולאן גילופי אבן. בשנות ה-20 הגיעו לבאלי אמנים מערביים רבים כמו וולטר ספייס, רודולף בונט ואדריאן ז'אן לה מיור שלא ניכרה השפעה שלהם על הבאלינזים.
פסל של בודהה יושב העשוי מאמרלד שהתגלגל עד ללאוס ונלקח כשלל לתאילנד ושוכן היום בארמון הגדול בבנגקוק.
אמנות לאוס - האמנות של לאוס כוללת את קרמיקה לאוס - המתחילה באלף השלישי לפני הספירה והיוותה חלק משמעותי מהמסחר בין לאוס ושכנותיה, פיסול בודהיסטי ומוזיקת לאוס. הפסלים נוצרו מזהב, כסף, ברונזה, עץ ואבנים יקרות וחצי יקרות. השימוש בעץ נועד הן לייצור פסלים קטנים של בודהה שהיו נוהגים להשאיר במערות, והן לפסלי בודהה בגודל אדם.
אמנות מלזיה - ההיסטוריה של האמנות במלזיה מתוארכת לסולטנות המלאית, עם השפעות סיניות, הודיות ואסלאמיות. טקסטיל, צורפות ומסכות עץ אופייניות לה.
אמנות מיאנמר - במיאנמר - בורמה לשעבר האמנות הייתה דתית באופייה עם השפעות הודיות. מפסלים הינדים בממלכת תט'ון עד לתמונות בודהיסטיות של טהרוואדה בממלכת סרי קסטרה. האמנים היו נתונים לצנזורה והתערבות ממשלתית תדיר.
ציור של האמן Chua Mia Tee 1959, סינגפור
אמנות סינגפורית - האמנות של סינגפור כוללת את המסורות מהארכיפלג המלאי- פיסול, טקסטיל, ציור והדפס. לסינגפור הגיעו אמנים מהגרים מסין ,תת היבשת ההודית ואירופה ופיתחו בה את אסכולת הנאניאנג(אנ'), אמנות ריאליסטית חברתית(אנ'), אמנות מופשטת וצילום. כיום מתקיימים בעולם ביאנלות ותערוכות גדולות של אמנות סינגפורית אשר בוחנת נושאים כגון "היפר מודרניות והסביבה הבנויה", ניכור ושינויים חברתיים פוסטקולוניאליזם ורב-תרבותיות.בסינגפור מתקיימת גם מסורת של אמנות המיצג.
אמנות תאילנדית - אמנות תאילנד מתקיימת מהתקופה הפרהיסטורית עד ימינו. הבודהיזם מילא תפקיד מרכזי באמנות זו - פסלים וציורים המתארים את בודהה וחייו. כמו כן נושאים כמו הטבע, החי והצומח ויצורים מיתולוגיים בעלי מוטיבים צבעוניים השפיעו עליה. המסורת ממשיכה להשפיע גם על האמנות התאילנדית העכשווית.
אמנות טימור - במזרח טימור- שהפכה לעצמאית רק ב-2002, הייתה התיישבות של עמים אוסטרונזים ופפואנים אשר יצרו תמהיל תרבותי עם המתיישבים המקומיים. המושבה טימור הפורטוגזית נוצרה כאשר הפורטוגזים השתלטו על האי. האמנות העממית של טימור בת מאות השנים מורכבת מייצור טקסטיל, קליעת סלים, גילוף בעץ ומסכות ותחפושות ריקוד. בהשפעת הפורטוגלים והדת הנוצרית התלבושות החלו להיות יותר צנועות והדמויות שנוצרו היו בהשראת ישו. בימינו 97% מתושבי המדינה הם נוצרים קתולים.
כלי חרס וייטנאמיים
אמנות וייטנאמית - וייטנאם נחשבת לאחת התרבויות העתיקות בדרום אסיה. מורשת אמנותית עשירה עם השפעות סיניות. כלי חרס וקרמיקה התפתחו בכל מיני שושלות, יציקות תופים (אנ') מתקופת הברונזה, קליגרפיה ואדריכלות מסורתית עד לציורי לכה פופולריים.

אמנות דרום אסיה

אמנות פקיסטנית בגלל מיקומה של פקיסטן לתת-היבשת ההודית היא הושפעה מהאמנות של אזור זה. לאחר עצמאותה ב-1947 היו רק שני מוסדות שלמדו בהם אמנות. המודרניסטים הידועים של האמנות הזו היו עבדור רחמאן צ'כטאי שפיתח סגנון שמשלב את האמנות המוגולית, ציור מיניאטורי ואר נובו, אחמד פרבז ורבייה צוברי.^[4]
Buddha in Sarnath Museum (Dhammajak Mutra)
אמנות בודהיסטית - היא אמנות חזותית שנוצרה בהקשר של הבודהיזם. תיאור של גאוטמה הבודהה ובודהיסטוות רבות, מנדלות, פעמונים, סטופות, ואדריכלות מקדשים בודהיסטים הם חלק מהאפיונים של אמנות זו.

אמנות בהוטנית - האמנות של מדינת בהוטן, כמו האמנות הטיבטית, מבוססת על בודהיזם מזרם הוג'ריאנה בעלת מספר גדול של ישויות אלוהיות. לכל ישות כזו יש את האפיון המיוחד לה - צורות וצבעים מיוחדים, חפצים מזהים כמו - לוטוס, קונכייה, חזיז הרעם, וקערת נדבות. אסכולת הקאג'יו התמחתה בציורים דוקומנטריים של מאסטרים בודהיסטים. האמנות הבהוטנית עשירה בשימוש בארד. אמנות זו שואפת לייצג את "הרוח והזהות הבלעדית של ממלכת ההימלאיה". בעיר הבירה טהימפהו, נוסד על ידי ממשלת בהוטן, מכון מוביל לשם לימוד אומנויות מסורתיות כדי לשמר על המסורת המפוארת שלה.

אמנות הודית - האמנות ההודית מחולקת לתקופות שכל אחת מהן משקפת התפתחויות דתיות, פוליטיות ותרבותיות. הדוגמאות הקדומות ביותר הן הפטרוגליפים כגון אלו שנמצאו במקלטי הסלע בבהימבטקה שבמרכז הודו. לאחר מכן מגיעה האמנות של תרבות עמק האינדוס דוגמאות מאוחרות לכך מגיעות ממערות אלורה ומערות אג'אנטה. התקופה של האימפריה המוגולית כוללת ציור מיניאטורי שהושפע ממיניאטורות פרסיות ואדריכלות מוגולית - המבנה הידוע ביותר שלה הוא הטאג' מהאל. בתקופת הראג' הבריטי, הציור ההודי המודרני התפתח ממיזוג של אמנות הודית מסורתית עם אמנות אירופית אקדמית. אמנות פופולרית נוספת בהודו נקראת רנגולי שפירושה צבע.
גלגל החיים, מנזר קופאן, קטמנדו, נפאל
אמנות נפאלית - התרבות המסורתית העתיקה של נפאל ובירתה קטמנדו נוצרה כתוצאה ממפגש יוצא דופן בין ההינדואיזם, הבודהיזם, אנשי הקיראט, ג'ייניזם, האסלאם והנצרות. נתיב הסחר העתיק בין הודו לטיבט שעבר דרך קטמנדו אפשר מיזוג של מסורות אלו עם המסורת המקומית. בתקופת שלטונם של מלכי מאלה בין המאות ה-15-18 קטמנדו התמלאה בפסלים, פגודות, סטופות וארמונות יוצאי דופן, גם בבתים פרטיים. עמק קטמנדו תואר כ"בית אוצר עצום של אמנות ופסלים" העשויים מגילופי עץ ואבן, יציקות מתכת, אריגה וכלי חרס מטרקוטה. האמנות הדתית מתייחסת לאיקונין של שבע אלות האם ואלים שונים.

אמנות מרכז אסיה

אמנות מרכז אסיה כוללת את האמנות של העמים הטורקיים: קירגיסטן, קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, אזרבייג'ן, מונגוליה, טיבט, אפגניסטן, פקיסטן ומדינות הקווקז (שנמצאות באירואסיה). נכללים בה גם חלקים מרוסיה וסין. במאות הקדומות אזור זה הושפע בעיקר מהאמנות הסינית, היוונית והפרסית בעיקר הודות לדרך המשי ואילו במאות האחרונות האמנות באזור הושפעה מאמנות האסלאם.

אמנות מערב אסיה/ המזרח הקרוב

מרדכי ואסתר, בית הכנסת בדורה אירופוס
אמנות יהודית ואמנות חזותית בישראל
"איש האורפה"- הפסל הנטורליסטי העתיק ביותר של אדם בגודל טבעי מסופוטמיה עלית
משמאל חותם גליל שבו תיאור פולחן לאל השמש, מימין טביעת חותם שניהם ממסופוטמיה.
פסל של אביה-איל שנמצא בעיר מארי באזור מסופוטמיה במקדש לאלה אשתר
אמנות מסופוטמיה - באזור מסופוטמיה הנחשב לערש הציוויליזציה, ישנן עדויות לאומנויות החל מתקופת הציידים-לקטים דרך אימפריית שומר, אכד, בבל ואשור וכן בתקופות מאוחרות יותר. יש באזור זה התפתחויות תרבותיות משמעותיות לרבות כתב יתדות השומרי, במקביל להתפתחות כתב חרטומים במצרים העתיקה ולכתב הסיני.^[5]
אמנות האסלאם
אמנות פרסית
אמנות נבטית (אנ') - אמנויות של השבטים הנבטים.
אמנות עיראק (אנ')
אמנות תימן (אנ')-תימן היא אחת ממרכזי הציוויליזציה (אנ') העתיקים במזרח הקרוב. אזור זה נותר עלום במשך זמן רב. ההיסטוריה של תימן מתוארכת מהמאה ה-12 לפני הספירה עובדה הידועה הודות לפיתוח הכתב הדרום-ערבי העתיק. לצורפות שלה יצא שם עולמי.
אמנות ערב הסעודית (אנ')