אל-מנאר
תחנת טלוויזיה לבנונית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אל-מנאר (בערבית: المنار - "המגדלור", "המַשוּאה") הוא ערוץ טלוויזיה לווייני לבנוני המופעל על ידי חזבאללה, והוקם ב-1991. התחנה מהווה כלי רב-השפעה במכלול התעמולתי של הארגון, הכולל גם את תחנת הרדיו רדיו נור ואתרי אינטרנט אחדים.
![פירוש נוסף](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Disambig_RTL.svg/25px-Disambig_RTL.svg.png)
![]() | |
סמל התחנה. מוטו: "התחנה של ההתנגדות" | |
פרטי הערוץ | |
---|---|
מדינה | לבנון |
סוג | ערוץ טלוויזיה לוויני |
תאריך השקה | 4 ביוני 1991 |
בעלות |
חזבאללה ![]() |
שפה | ערבית |
משרד ראשי | חארת חרייכ, דרום ביירות, לבנון |
www.almanar.com.lb | |
![]() ![]() |
התחנה מפיצה תוכנית הקוראים להשמדת ישראל ומשדלת לאנטישמיות[1]. היא חסומה בארצות הברית, צרפת, ספרד, וגרמניה, וגם לא זמינה במספר מדינות אחרות בגלל בעיות רישיון באיחוד האירופי[2] (למרות שלא נחסמה שם באופן רשמי).
התחנה בחרה להתמקם בשכונה שיעית מוזנחת בדרום ביירות – "חארת חרייכ" – שכונה שהיוותה תפאורה אפורה בניגוד גמור לשכונותיה התוססות של ביירות המתחדשת.
המנכ"ל הרשמי של התחנה הוא עבדאללה קציר, חבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר מטעם ארגון חזבאללה.
על פי המרכז למורשת המודיעין, הלוויינים באמצעותם משדרת התחנה מופעלים על ידי תאגידים וחברות ערביות ומערביות בהן חברות אמריקניות ואירופיות. שתי חברות עיקריות: Arabsat הסעודית ו-Globesat הצרפתית קונות זמן שידור במספר רב של לוויינים המשדרים לרחבי העולם ומקצים אותה לרשת אל-מנאר[3]. בעבר עמדו לרשותה כמה מאות עובדים - שדרים, כתבים, טכנאים, צלמים ומתרגמים שפעלו במסירות רבה במימון איראני נדיב ביותר.