אלקיביאדס
מצביא / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אלקיביאדס (ביוונית: Ἀλκιβιάδης; בלטינית: Alcibiades; 450 לפנה"ס – 404 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי אתונאי, בן למשפחת האלקמיונידים. אלקיביאדס, שנודע לשמצה בשל הפכפכנותו, קנה לו אויבים רבים בכל מקום בו פעל והחליף מספר פעמים את נאמנותו: מאתונה לספרטה, מספרטה לפרס תחת שלטון המלך דריווש השני, ושוב לאתונה. מילא מספר תפקידים משמעותיים במהלך חלקה השני של המלחמה הפלופונסית בין אתונה לספרטה, הן כמצביא והן כיועץ אסטרטגי ופוליטי בשני הצדדים הלוחמים.
דמות גבר אידיאלית משלהי התקופה הקלאסית המכונה "אלקיביאדס". בסיס הפסל והכיתוב ("אלקיביאדס בן קלייניאס, איש אתונה") הם תוספות מודרניות. העתק רומי של המקור היווני, המוזיאון הקפיטוליני, רומא | |
לידה |
450 לפנה"ס אתונה |
---|---|
נהרג |
404 לפנה"ס (בגיל 46 בערך) פריגיה, טורקיה |
מדינה | אתונה העתיקה |
בן או בת זוג |
היפרטה טימאיה תאודוטה טימנדרה |
צאצאים | אלקיביאדס הצעיר |
תקופת הפעילות |
415–422 לפנה"ס (אתונה) 412-415 לפנה"ס (ספרטה) 411-412 לפנה"ס (חסות פרסית) 406 – 411 לפנה"ס (אתונה) |
תפקידים בשירות | |
סטרטגוס, מדינאי אתונאי, יועץ צבאי | |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
אלוף אולימפי (416 לפני הספירה) | |
בין השנים 422–415 לפנה"ס נמנה אלקיביאדס עם חשובי המנהיגים באתונה, והיה אחד התומכים הבולטים במסע המלחמה האתונאי לסיציליה שכשל. מייד לאחר הפלגת צי המשלוח לדרכו טפלו עליו יריביו הפוליטיים אשמה של חילול הקודש ותבעו להעמידו למשפט. כדי לחמוק ממשפט בני עירו, ערק אלקיביאדס אל ספרטה, ובין השנים 415–412 לפנה"ס פעל בה כיועץ לניהול המלחמה נגד אתונה. לאחר שרכש לו יריבים ואויבים גם בספרטה, ברח לאסיה הקטנה. הוא מצא מקלט בחצר האחשדרפן הפרסי טיספרנס, ששלט באזור מטעמו של דריווש השני מלך פרס. בין השנים 412–411 לפנה"ס שימש יועץ לטיספרנס, ותוך כדי כך ניהל מגעים חשאיים עם תומכיו הפוליטיים באתונה. המגעים נשאו פרי, והוא נקרא לחזור לעירו ולהילחם למענה.
בשנים 411–406 לפנה"ס שירת אלקיביאדס כסטרטגוס ונחל ניצחונות צבאיים רבים על הספרטנים. אולם אחרי תבוסת האתונאים בקרב נוטיון סר חינו, ומתנגדיו הפוליטיים הצליחו להגלותו מן העיר. הוא פרש אל תראקיה ולא שב עוד לאתונה. עם סיום המלחמה בשנת 404 לפנה"ס ברח מזעם הספרטנים המנצחים אל אסיה הקטנה, בתקווה לקבל שוב מקלט אצל הפרסים. אולם תקוותו נכזבה, והוא נהרג בנסיבות לא ברורות בסַטְרַפִּיָה של פריגיה.