אללח'

אַלַלַח' היא עיר עתיקה ששכנה בעמק אמוק נמצא ליד העיר אנטקיה שבטורקיה ליד מפרץ איסכנדרון. היום זהו האתר הארכאולוגי תל עטשאנה. התל נחפר בין השנים 1937–1949 בידי הארכאולוג לנרד ווּלי. בחפירותיו נתגלו 17 שכבות ארכאולוגיות המשקפות את תולדות ההתיישבות בתל במשך 2000 שנה ואת השפעת התרבויות השונות עליה מתקופת הברונזה הקדומה ועד סוף תקופת הברונזה המאוחרת (1200 לפנה"ס לערך).

אללח'

האתר הארכאולוגי של אללח', 2013
האתר הארכאולוגי של אללח', 2013
היסטוריה
תרבויות	אמורי
תקופות	מתקופת הברונזה הקדומה ועד תקופת הברונזה המאוחרת
נבנה	האלף השלישי לפנה"ס
ננטש	1200 לפנה"ס
סוג	יישוב
אתר ארכאולוגי
חפירות	1937–1949, 2003–2004
ארכאולוגים	לנרד וולי, אסליהן ינר
מיקום
מדינה	טורקיה
קואורדינטות	36°14′16″N 36°23′05″E
(למפת טורקיה מוגדלת)   אנקרה איסטנבול איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים האגאי הים התיכון הים השחור אללח' (למפת טורקיה רגילה)   אנקרה איסטנבול איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים האגאי הים התיכון הים השחור אללח' (למפת הים התיכון (מחוז) רגילה)   אדנה אנטליה מרסין קהרמאנמרש אנטקיה אספרטה הים התיכון הים האגאי מרכז אנטוליה מז. א. ד. מז. א. סוריה י. אללח' (למפת הים התיכון (מחוז) מוגדלת)   אדנה אנטליה מרסין קהרמאנמרש אנטקיה אספרטה הים התיכון הים האגאי מרכז אנטוליה מז. א. ד. מז. א. סוריה י. אללח'

מפת סוריה באלף השני לפנה"ס

תוכנית הארמון משכבה VII

פסלו של אד-רימי עם הכתובת המפרטת את קורות חייו. המוזיאון הבריטי

ארכאולוגיה והיסטוריה

בשכבה XVII, השכבה הקדומה ביותר, נחשף מבנה שהיה חלק ממקדש בנוי לבנים. בשכבה XV הופיעו לראשונה כלי חרס מעוטרים בסגנון שהיה ייחודי לתל. סגנון זה שלט בתעשיית כלי החרס המקומית במשך 1000 השנים שלאחר מכן. בשכבה XIII, שתוארכה למאה ה-24 לפנה"ס, נמצאו שרידי ארמון שבחזיתו סטיו עמודי לבנים בקוטר של 2 מ' לערך, בתים פרטיים וחותם. בשכבה XI נמצאה טביעת חותמת מזמנו של סרגון מאכד מייסד השושלת האכדית; השכבה מתוארכת למאה ה-23 לפנה"ס. הממצאים האדריכליים בשכבה מצביעים על שינוי בשיטות הבנייה. שכבה VIII שוב מראה על מפנה תרבותי: בשכבה זו נבנה מקדש חדש שפסליו נבנו בסגנון מצרי.

השכבה אשר שופכת אור רב על העיר היא שכבה VII. בשכבה זו נמצאו כתובות רבות בכתב יתדות. שכבה זו מתוארכת למאות ה-18 וה-17 לפנה"ס, תקופת הברונזה התיכונה. מתקופה זו נמצאו גם טקסטים במארי, המתוארכים למאה ה-18 לפנה"ס. בתקופה זו הייתה אללח' חלק ממלכת ימחד שבאזור חלב בסוריה. על פי הטקסטים שנמצאו, מלכהּ של ימחד, "סומו-אפוח", מכר את שטחה של אלח'טום לחתנו זמרי-לים, מלכה של מארי, כאשר הוא משאיר לעצמו את השליטה על האזור. לאחר חורבן מארי בשנת 1759 לפנה"ס, בימי חמורבי, חזרה כנראה השליטה לידי ימחד. מלך ימחד אבא-אן הראשון העניק את העיר לאחיו ירים-לים, שייסד שושלת באללח'. שושלת זו, ששלטה תחת כנפיה של חלב, החזיקה מעמד עד סוף המאה ה-17 לפנה"ס. בתקופה זו הוקמו באללח' מצודה חזקה וארמון ששטחו היה 18X100 מטר. בקומה התחתונה של הארמון היו אולם קבלה, ארכיון, משרדים ובתי שימוש. הקומה העליונה כללה חדרי מגורים ואולם נשפים מעוטר בכלי שנהב ואלמוגים. קירותיו עוטרו בתמשיחים בסגנון כרתי. ליד הארמון נבנה מקדש קטן. העיר שבשכבה VII נהרסה בידי המלך החִתי חתושיליש הראשון בראשית ימי מלכותו, בשנת 1650 לפנה"ס לערך.

שכבות VI-V הן תקופה של 100 שנים שבהן ניכרת ירידה באללח'. שכבה IV מייצגת תקופה של התאוששות. שכבה זו מתוארכת לשנים 1550 עד 1473 לפנה"ס. בתקופה זו מיוסדת שושלת נִקְמֶקָה המקומית. בשכבה זו נמצאו תעודות כתובות רבות. הטקסט החשוב ביותר היא כתובת בת 104 שורות על פני פסלו של המלך אִד-רימי, המספרת את תולדות חייו. בתקופה זו נמצאו מבנים שכללו ארמון ומקדש מפוארים ומורכבים, מצודה ושערי עיר בתוכנית חדשה. על פי הטקסטים שנמצאו, תושבי העיר מרדו בעידודה של ממלכת מיתני החורית במלכם אד-רימי, והוא שהה במשך שבע שנים עם לוחמי החבירו. לאחר שהשלים עם מיתני חזר לעירו. כבעל ברית של מיתני, פלש אד-רימי לערי נמל חתיות; בתגובה לכך פלש שופילוליומש הראשון לאללח' ושם קץ לעצמאותה.

שכבות III ו-II מייצגות את תקופת השלטון החתי באללח'. מתקופה זו נחשפה מצודה חזקה וחומה חדשה. נמצאו בה גם חותמות חתיות רבות. השכבה המאוחרת ביותר באתר היא שכבה I. בשכבה זו יש כלי חרס מיקנים רבים. נראה שהעיר השתחרה מהשלטון החתי בעזרת אשור. העיר חרבה סופית במשבר תקופת הברונזה המאוחרת בשנת 1200 לספירה בעקבות פלישת גויי הים.

חפירות נוספות

בשנת 2003 חידשה אוניברסיטת שיקגו בראשותה של הארכאולוגית אסליהן ינר (Aslihan Yener) את החפירות הארכאולוגיות באתר. החפירות חודשו לאחר שנעשו במשך מספר שנים סקרים ארכאולוגיים. בשנת 2004 התקיימה עונת חפירות קצרה, שמטרתה העיקרית הייתה לעבד את הממצאים. בשנת 2006 חודשה החפירה בחסות משרד התרבות והתיירות הטורקי ואוניברסיטת מוסטפא כאמל באנטקיה.

כתובות

החפירות באללח' הנפיקו כ-500 טקסטים כתובים, בעיקר משכבה VII (תקופת הברונזה התיכונה) ושכבה VI (תקופת הברונזה המאוחרת). נדרש לבצע מחקר השוואתי עם הטקסטים שנמצאו במארי ובאוגרית. פסלו של אד-רימי כלל מידע אוטוביוגרפי על חייו כאדם צעיר, עלייתו לשלטון ומלחמותיו. הפסל נמצא במוזיאון הבריטי. בנוסף, נמצאו טקסטים כתובים באכדית אשר מכילים מידע אסטרולוגי, אך בעיקר מידע על המשפחה השלטת, הכנסותיה ומסמכים מנהלתיים המתעדים את זרימת הסחורות לתוך הארמון ואל מחוצה לו.

לקריאה נוספת

• עמיר סומקאי פינק, "האגפים שבנו נקמפע ואילים אילימה בארמון אידרימי באללח', ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 2011, עמ' 351-342

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אללח' בוויקישיתוף

• אתר החפירות הארכאולוגיות הרשמי של אללח' (באנגלית)
• דוח משלחת החפירות של שנת 2003/2002 (באנגלית)
• דוח משלחת החפירות של שנת 2004/2003 (באנגלית)
• סרטון על אד-רימי מלכה של אללח' המספר את קורות חייו באתר המשלחת הארכאולוגית
• אללח', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)